סרטונים ומערכי שיעור בנושאי ביולוגיה העוסקים במבנה הגוף, תהליכי חיים, ותופעות ביולוגיות מגוונות באדם ובטבע.
הם בעלי החיים הקטלניים ביותר על כדור הארץ, כימאים מיומנים ביותר המצויידים בחיישני-על, ויכולים למצוא כלי דם טוב יותר מכל רופא כירורג. ואיך כדאי להילחם בהם? בלייזר. או עם שמן.
טפילים הם יצורים מרתקים, שמפתחים עוד ועוד דרכים יצירתיות לנצל לטובתם את הפונדקאי שלהם – משינוי הרגלי התזונה שלו ועד לשינוי מינו. וכן – גם אנחנו תלויים בהם.
יותר מ-80 אחוז מהאוכלוסייה נדבקים בנגיף הפפילומה שעלול לגרום לסרטן. האלטרנטיבה: חיסון שנמצא בטוח לחלוטין. אתם מוזמנים לבדוק את העוּבדות
גחליליות, דגים ואפילו חיידקים ופטריות: יצורים רבים בעולמנו מפיקים אור לצורכי ציד, תקשורת, הסוואה והזדווגות. איך זה עובד?
הסרטון הבא מציג את תהליך ספיגת הכולסטרול, העברתו לתאים, ואת אופן פעולתו של הסטרול הצמחי.
אחד ההבדלים בין יצור חד-תאי לתא ביצור רב-תאי הוא הצורך ביחסי גומלין בין תאים, למשל על ידי הפרשת הורמונים שמשפיעים על תא שכן, או הפרשת נוגדנים שמגנים על האורגניזם כולו מפני פלישת פתוגנים
פלסמיד הינו מקטע DNA מעגלי בגודל של 1,000-100,000 בסיסים, ומצוי בחיידקים. מטרתו המקורית של הפלסמיד הינו העברת מידע גנטי באופן רוחבי לשכנים לתרבית. כיום חוקרים רבים עושם שימוש בפלסמיד כאמצעי “לשתול” גנים רצויים בתאים או כאמצעי להעברת גנים מיוצור אחד לאחר. הסרטון שלפנינו מסביר מהם הפלסמידים וכיצד עושים בהם שימוש במחקר.
פוטוסינתזה היא אחד התהליכים החשובים ביותר בעולם החי. כמעט כל הצמחים הירוקים מבצעים סוג כלשהו של פוטוסינתזה – התהליך שבו נוצרים האנרגיה וחומרי התשמורת של הצמח ונפלט החמצן שאנו נושמים. חומרי התשמורת הללו הם בעיקר סיבים ועמילן, כלומר פחמימות (סוכרים) מרוכבות שתופסות מקום מרכזי בתזונה של בעלי החיים ובני האדם.
מערכת החיסונית בגוף שלנו אחראית לאתר, להשמיד ולתעד גורמים זרים שפולשים לגופנו (חיידקים, וירוסים ושאר טפילים). מדובר במערכת מורכבת ביותר שמחולקת לשני סוגים של תגובות המשתלבות זו בזו – התגובה המורשת והתגובה הנרכשת.
הסרטון שלפנינו עוסק באפיגנטיקה במובנה הצר יותר. הדוגמה שבה הוא מתמקד היא ההשתקה (אינאקטיבציה) של כרומוזום X בנקבות של יונקים. השתקה כזאת מתרחשת בשלב עוברי מוקדם אצל נקבות, כדי לאזן את רמת הביטוי של הגנים של כרומוזום X, שקיים בעותק אחד בלבד בזכרים ובשני עותקים בנקבות. מה שמעניין הוא שבכל תא ותא מושתק באופן רנדומלי אחד משני העותקים הקיימים.
“מערכת המשלים” היא מערכת בגוף שמשמשת לזיהוי חיידקים ולחיסולם – אחת מזרועותיה של מערכת החיסון המורשת. המערכת מזהה חיידקים ומחסלת אותם בכך שהיא מנקבת את קרום התא שלהם וגורמת לתכולת התא להישפך החוצה. המערכת פועלת בשילוב עם מערכת החיסון הנרכשת. נוסף על תרומתה לחיסול חיידקים היא משמשת גם שמושך תאי דם לבנים לאזור הנגוע, וכמו כן יודעת לזהות נוגדנים שהתחברו לגוף החיידק ולתקוף אותו. הסרטון שלפנינו מסביר את מנגנון הפעילות של מערכת המשלים.
תוחלת החיים הממוצעת של חולה ב-ALS עומדת על כארבע שנים מרגע גילוי המחלה, אך ישנם גם יוצאי דופן כמו הוקינג, שחי עם המחלה כבר 45 שנה. ה-ALS, כאמור, פוגעת בעצבים המוטוריים וגורמת לאדם לאבד יכולות בזו אחר זו, עד שבסופו של דבר הוא אינו מסוגל אפילו לאכול או לנשום בכוחות עצמו. הסרטון שלפנינו מתאר בפשטות את התפתחות המחלה ומציג דרך טיפול חדשנית בה.
במשך השנים התפתחו בין החרקים לבני האדם יחסים מורכבים של אהבה ושנאה. את הפרפרים, למשל, אנחנו תופסים כסמל היופי, הדבורים מייצרות עבורנו דבש מתוק וטעים וגחליליות מהפנטות אותנו. לעומת זאת, מיני חרקים אחרים כמו תיקנים, נמלים, יתושים ופרעושים מעוררים בנו לא פעם סלידה ממשית, או לפחות מטרד. הם מפיצים מחלות וזיהומים, פוגעים בגידולים חקלאיים ופולשים לבתינו. בגלל החרקים האלה נולד הצורך בהדברה או דחייה יעילה שלהם.
כל תא בגופנו מכיל את כל המידע הגנטי הדרוש כדי ליצור ולתפעל את הגוף כולו. הסרטון שלפנינו מסביר בפשטות מהו הדנ”א, ממה הוא מורכב ועוד.
גופנו זקוק לאנרגיה לתפקודו. המנגנון העיקרי להפקת אנרגיה הוא תהליך הנשימה התאית. בתהליך הזה פועל מנוע קטן ומופלא בשם “ATP סינתאז”. הסרטון שלפנינו ממחיש איך המנוע הזה פועל לצורך הפקת אנרגיה בצורת מולקולות של ATP. הסרטון הוא באנגלית, לכן הוספתי עבורכם בהמשך העמוד תרגום שלו והסברים.
מדעני מכון ויצמן גילו כי תגובת הגוף לאכילת לחם משתנה מאדם לאדם ככל הנראה בשל הרכב חיידקי מעיים שונה.
ספורטאים שסופגים חבטות רבות בראשם עלולים לסבול מזעזועי מוח ומפגיעות מתמשכות. האם זה נכון גם לכדורגלנים?
אומרים שאסור לאכול בעמידה או לפני השינה. מספרים לנו שפירות שומרים אותנו בריאים. ומי לא שמע על חוק חמש השניות? והמציאות? לא בדיוק מה שחשבנו
מחקר חדש הראה כי בעלי חיים יכולים לפתח רגשות כלפי רובוטים, לפחות כאלה שגם עוזרים להם. האם זו חמלה כלפי המכונות, כפי שגם בני אדם יכולים לחוש?
הסיבות לתופעת המיגרנה עדיין אינן ידועות, וחוקרים ברחבי העולם מנסים לברר מהן. הטיפולים התרופתיים הקיימים אינם עוזרים תמיד, ולא לכל אחד. אך ישנם גם כמה טיפולים קצת פחות מוכרים וקצת יותר מוזרים שיכולים לעזור.
