סרטונים ומערכי שיעור בנושאי ביולוגיה העוסקים במבנה הגוף, תהליכי חיים, ותופעות ביולוגיות מגוונות באדם ובטבע.
לכבוד האירוויזיון, נכיר כמה מהזמרים של הטבע. איך הציפורים לומדות לשיר? כיצד שר הלווייתן? והאם דג יכול לשיר לאהובתו?
המכונות הנגיפיות (והאנושיות) המאפשרות לנגיף הקורונה להדביק ולהשתכפל בתאים אנושיים.
בהתאם למעמדה כאיבר החישה המוביל בגוף האדם, העין זוכה להגנה רבת שכבות שכל תפקידה הוא לשמור עליה מכל פגע. בראש מערכת ההגנה הזו נמצאת ארובת העין שמגינה עליה מפגיעות מכניות קשות. מיד אחריה נמצאים העפעפיים, שנסגרים בתגובה לכל חשש של פגיעה או חדירה של עצם זר לעין. החלק השלישי והאחרון במערך ההגנה של העין הוא כנראה המופלא והמעניין מכולם: הדמעות. הסרטון מסביר את היווצרותן של דמעות כתוצאה מחיתוך בצל ודרכים להתמודד עם התופעה.
מידע עובר בגופנו ללא הרף, אם זה במידע המגיע למוח או פקודות המגיעות ממנו לשרירים ולבלוטות. המידע הזה עובר כאותות חשמליים לאורך תאי העצב המרשתים את הגוף. היות והמידע חייב לעבור בשלמותו מעצב אחד לעצב הבא, כמו במירוץ שליחים, קיים מנגנון כימי המאפשר את העברת המידע. הסרטון שלפנינו מציג את אופן העברת המידע בסינפסה – נקודות החיבור בין שני תאי עצב שכנים. עקרון הפעולה המוצג כאן תקף כמעט לכל מפגש בין תאי
סרולוגיה היא מדע העוסק בבחינת נסיוב הדם (סרום), שהוא למעשה נוזל הדם יחד עם החלבונים שאינם מעורבים בקרישת דם. על מנת לקבל את הנסיוב קרישי הדם והתאים הנמצאים בדם מופרדים מהנוזלים באמצעות צנטריפוגה, כך שנותר הנוזל ובו החלבונים, האלקטרוליטים והנוגדנים. אחד הכלים השימושיים ביותר במחקר ואבחון רפואי בתחום הסרולוגיה היא בדיקת ה ELISA.
הסרטון שלפנינו מסביר את תהליך הובלת החמצן מהריאות לרקמות.
המעיים שלנו עשירים במגוון רב של חיידקים המסייעים לנו בעיכול. החיידקים הללו אינם מזיקים כל עוד הם נמצאים בסביבת המעי. אולם מערכת החיסון של חולי קרוהן מזהה את החיידקים האלו כאויב, תוקפת אותם וגורמת דלקת חריפה במעי. המחלה אינה קטלנית, אך גורמת סבל רב לחולים בה. הסרטון שלפנינו מתאר בפשטות מה גורם למחלה ומציג דרך טיפול חדשנית בה.
במחלת הסרטן, בקרת החלוקה של אחד התאים בגוף אובדת והוא מתחיל להתחלק ללא שליטה. אם מערכת החיסון לא מצליחה להשמיד אותו בזמן, התא הפגום ייצור בהדרגה צבר תאים גדול שנקרא “גידול”.
האוכל שאנחנו אוכלים עובר בגוף תהליכי פירוק וספיגה רבים, כדי שנוכל לנצל ממנו את כל מה שרק אפשר. הסרטון שלפנינו מתאר את התהליכים שעוברים על המזון מרגע שהוא נכנס לפה ועד לסיום ספיגתו במעי הדק.
הסרטון שלפנינו מציג את האנטומיה של המוח הקטן: מיקומו, חלוקתו להמיספרות ולאונות וכמה מהגרעינים מרכזיים שבו.
כשאנחנו חושבים על טיפול תרופתי אנחנו מדמיינים לרוב תרכובת כימית שנרקחה במעבדה. אך הרפואה עושה שימוש גם בחלבונים ובפפטידים הקיימים בגוף באופן טבעי.
כדי להפעיל אנזימים, התא זקוק לאנרגיה זמינה. אחת מצורות האנרגיה הללו היא הידרוליזת ATP. צריכת ATP, שהוא מטבע האנרגיה העיקרי של התא, כרוכה בשימוש בזבזני יחסית באנרגיה. על כן קיים מקור אנרגיה חלופי בתא – מפלי ריכוזים של יונים בין שני צדי הממברנה.
הסרטון שלפנינו מתאר איך הם פועלים ואילו דרכים קיימות כדי לעכב אותם כשצריך.
הם בעלי החיים הקטלניים ביותר על כדור הארץ, כימאים מיומנים ביותר המצויידים בחיישני-על, ויכולים למצוא כלי דם טוב יותר מכל רופא כירורג. ואיך כדאי להילחם בהם? בלייזר. או עם שמן.
טפילים הם יצורים מרתקים, שמפתחים עוד ועוד דרכים יצירתיות לנצל לטובתם את הפונדקאי שלהם – משינוי הרגלי התזונה שלו ועד לשינוי מינו. וכן – גם אנחנו תלויים בהם.
בסרטון נלמד על זיעה, קירור הגוף, וכיצד הטמפרטורה והלחות משפיעות עלינו. נלמד גם על לחות כחלק מהרכב האוויר, על לחות יחסית ועל השפעתה על הרגשת החום הכללי, ואיך קובעים את מדד עומס החום.
טכנולוגיית הריצוף הגנטי הובילה למהפכה נוספת – ההבנה שהאורחים החיים על גופנו ובתוכו משפיעים כמעט על כל היבט של חיינו.
עדה יונת, שהתגברה על ילדות רצופה קשיים אישיים וכלכליים, הצליחה במקום שבו נכשלו רבים לפניה ופענחה את המבנה של בית החרושת לחלבונים של התא – הישג שזיכה אותה בפרס נובל בכימיה
הברק הארוך ביותר שנמדד, תוכנת מחשב לאבחון סרטן, סיפור הגניבה של התוכיים החברתיים וכיצד נוצר לב הקרח של פלוטו?
התגובה החיסונית מתחילה ברגע שנוצר המגע הראשון בין הפולש לתא במערכת החיסון. כדי להאיץ את התגובה החיסונית ולגייס צבא של תאי דם לבנים, מערכת החיסון משתמש בכלים רבים, ביניהם מולקולה בשם CSF, או בשמה המלא Colony Stimulating Factor. הסרטון שלפנינו מציג איך פועל ה-CSF בתגובה החיסונית.
