עכשיו, כשסוכות נבנות ומקושטות במרפסות וחצרות ברחבי הארץ, אנחנו מפנים את מבטנו למבנים המיוחדים שבעלי החיים בונים: קינים, סכרים וגם מבנים שכל מטרתם להרשים.
כבר זמן מה ידוע שפסי הזברה מרחיקים זבובים מוצצי דם. חוקרים שהלבישו סוסים בכיסוי מפוספס גילו איך הם עושים זאת – הפסים מבלבלים את הזבובים ומקשים עליהם לנחות
אנחנו יודעים שלדינוזאורים היו נוצות, אך השאלות מתי בדיוק התפתחו הנוצות, אצל אלו בעלי חיים, ולמה שימשו במקור, עומדות במוקד של מחלוקות מדעיות כבר יותר ממאה שנה. שני מאמרים שפורסמו בשבועות האחרונים הציתו מחדש ויכוחים ישנים
בעלי חיים רבים לא מסתפקים במין אחד. הם מתחילים את חייהם כזכר והופכים לנקבה, או להפך – מנקבה לזכר. יש אפילו כאלו שמשתנים הלוך ושוב, מספר פעמים. מדוע הם עושים זאת?
לא רק בני אדם לומדים זה מזה. אצל בעלי חיים רבים נצפו מנהגים ומסורות שמועברים מאחד לשני ומדור לדור, ויוצרים מערך התנהגות ייחודי– תרבות שעשויה להיות שונה מקבוצה לקבוצה
מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע
מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע
עוד מימי יוון העתיקה היה ידוע כי ראש-רגלאים (cephalopods) שונים, ובניהם מיני תמנונים ודיונונים, יכולים לשנות את צבע עורם. יחד עם זאת המנגנון בו מתבצע שינוי הצבע והתבנית של העור, החל להיחקר רק במהלך המאה ה-19.