בניסוי הנוכחי נראה מה קורה ללהבת מצת שפוגשת במסננת מתכת, ואיך אפשר לגרום ללהבה לרחף באוויר.
לכל תגובה כימית יש כיוון אליו היא נוטה בין אם זה פירוק או הרכבה, אך השאיפה היא להגיע לשיווי משקל. שיווי משקל זאת נקודה בה אין העדפה אנרגיתית לתגובה להתקדם לאחד הכיוונים. וריכוז המגיב והתוצר נשארים קבועים, אם כי יש תנועה בשני כיווני התגובה. הסרטון שלפנינו מדגים את מושג שיווי המשקל הכימי.
בניסוי הזה נבנה תותח זעיר בעזרת גפרורים. התותח יירה גפרורים תוך שימוש בתכונות הכימיות והפיסיקליות של חומר הבעירה של הגפרור.
בכתבה קודמת הצגנו קסם שבו מים הופכים ליין שהופך לחלב שהופך לבירה, כעת אנו מציגים את ההסבר המלא לקסם הזה, שכולל מספר תגובות כימיות עוקבות
הסרטון שלפנינו מסביר על רדיקלים חופשיים, ועל המולקולות שמסייעות בנטרולם: נוגדי החמצון.
מים כידוע מכבים אש, אבל בתנאים מסוימים אש יכולה לבעור מתחת למים. צפו בסרטון.
שיטה פשוטה לחרוט על ביצים כל דבר שרוצים על ידי המסת הקליפה רק באיזורים הרצויים, באמצעות צריבה בחומץ.
חטיפים, מלחים, לימונים, חיידקים, כרוב, טונה ואפילו טושים – אצלנו כל דבר הופך לחנוכיה. חג אורים שמח!
כשאנחנו עוסקים בחישובים במספרים גדולים, נוח לנו להמיר יחידות קטנות ליחידות גדולות יותר אשר תאפשרנה לנו לפשט את חישובינו.
במעבדה הכימית אפשר ליצר נוזלים מסוכנים מאוד: נוזלים שמגע שלהם עם כל חומר דליק גורם באופן מידי להתלקחות של אש שמכלה את החומר הדליק. צפו בהדגמה של נוזל כזה – וראו איך מגע שלו עם נייר וגם עם כמה חטיפים פופולאריים (ביסלי ובמבה) גורמים לאש
איך פועל סבון? למה אסור לערבב אקונומיקה עם חומרי ניקוי אחרים? מה הבסיס להסרת אבנית? ואיך ננקה כלי כסף באמצעות גליל נייר אלומיניום?
הוא אוהב במיוחד להתחבר ליסודות אחרים, ומשתמשים בו מנשק גרעיני ועד בריאות השיניים, מציפוי מחבתות ועד שינוי אקלים. הכול על הפלואור.
בעקבות המחלוקת על מיכל האמוניה במפרץ חיפה: למה נחוץ החומר, איך מייצרים אותו ומדוע לא כדאי לאחסן אותו באזור מאוכלס?.
לכל תגובה כימית יש את פרק הזמן הממוצע שלוקח לה להתרחש. יש כאלו שפרק זמן זה קצר וכאלו שארוך יותר, אפילו אינסופי (תגובות שכמעט ולא מתרחשות). על מנת להעלות את קצב התגובה ניתן להשתמש בזרז – חומר או אנזים המקצר את משך התגובה ומעלה את ההסתברות להתרחשותה.
המסורת היהודית מספרת שבני ישראל נחפזו לצאת ממצרים ולקחו איתם מצות, כלומר מאפי בצק דקים מבצק שלא החמיץ. מאפי הבצק הללו מזכירים מאוד את לחמי המחמצת הפופולריים של ימינו, ואכן מקורם זהה. מהי ההחמצה הזאת, מה גורם לה, ומדוע כשהיא אינה מתרחשת מתקבלים מאפים שטוחים במקום הלחם האוורירי והתפוח?
מהפקת ברזל ועד צביעת בדים ויצירת סבון ומלט – בלי להבין לעומק את המדע שמאחורי מעשיהם, בני תרבויות עתיקות גילו שיטות כימיות מתוחכמות שנמצאות בשימוש אפילו בימינו.
גפרור רגיל אינו נמשך למגנט, אבל אחרי ששורפים אותו הוא מקבל תכונות מגנטיות. איך זה קורה?
המסורת היהודית מספרת שבני ישראל נחפזו לצאת ממצרים ולקחו איתם מצות, כלומר מאפי בצק דקים מבצק שלא החמיץ. מאפי הבצק הללו מזכירים מאוד את לחמי המחמצת הפופולריים של ימינו, ואכן מקורם זהה. מהי ההחמצה הזאת, מה גורם לה, ומדוע כשהיא אינה מתרחשת מתקבלים מאפים שטוחים במקום הלחם האוורירי והתפוח?
