VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - קרינה וחומר

מדוע נייר דבק מאיר כאשר פותחים אותו בחושך? ואיך אפשר להאיר עם גבישי סוכר?

הסתכלתם פעם על השמיים, ותהיתם מה בדיוק רואים שם? אם זה באמת מעניין אתכם, יש מצב שיום אחד תוכלו ממש לעבוד בזה! האנשים שזו העבודה שלהם נקראים “אסטרונומים” והם חוקרים את החלל ואת הכוכבים.

כשאנו קונים כיום מכשיר טלוויזיה, נבחר לרוב במסך פלזמה או LCD ממבחר המסכים הקיימים כיום. מסך פלזמה עובד על עיקרון הדומה לעיקרון פעולת מנורת פלורוסנט. גם כאן יש העלאת של אלקטרונים לרמת אנרגיה גבוהה יותר ופליטת אור בצבעים שונים בהתאם לגז בו נעשה שימוש. מסך הפלזמה למעשה מורכב מהרבה תאים קטנטנים של חומר שנותן לאור את הצבע הכחול, האדום או הירוק, ומהם אפשר להפיק את כל צבעי הקשת. הסרטון שלפנינו ממחיש איך פועל מסך פלזמה.

מרביתם של הכוכבם בשמים, למעלה משמונים אחוז, הינם כוכבים קטנים מן השמש שלנו. כוכבים אלו מכלים את גז המימן, הדלק שלהם, בקצב איטי בהרבה מהקצב בה השמש שלנו או כוכבים גדולים ממנה מכלים את הדלק שלהם, ולכן מצד אחד ננסים אדומים פולטים אור מועט יחסית אולם מן הצד האחר אלו הם הכוכבים בעלי משך הבערה הארוך ביותר.

כאשר כוכבים מסיביים (כוכבים שמסתם גדולה בהרבה מזו של השמש שלנו) מסיימים את הדלק הגרעיני שבליבותיהם, הם קורסים פנימה תחת כוח הכבידה שלהם. הטמפרטורה והלחץ בליבתם עולים, תהליכים גרעיניים חדשים מתחילים להתרחש ולבסוף מתרחש פיצוץ עז – סופרנובה.

הניטרינו הינו חלקיק הנפלט בתהליכים גרעיניים כמו זה המתרחש בשמש. הסרטון שלפנינו מסביר בקצרה על הניטרינו ועל חלקו במודל הסטנדרטי.

הם נמצאים סביבנו, מתחתינו, מעלינו ואפילו בתוכנו. בלעדיהם לא היינו חיים. ובכל זאת קיומם בכמויות גדולות בכדור הארץ – ועוד במצב נוזלי – הוא פלא גדול. איך הם הגיעו לכאן?

כשזורקים אבנים על פני אגם קפוא, מקבלים צליל שמזכיר מאוד את קולות הירי של הרובים מ”מלחמת הכוכבים”. מה הבסיס המדעי לקול הזה?

חוקרים פיתחו צבע שכמעט ואינו בולע את קרינת השמש, וכך מצמצם את התחממות הבניינים שנצבעו בו וחוסך אנרגיה על קירורם

בפעם הראשונה הצליחו מדענים לתעד ישירות את “סגיטריוס A*” – החור השחור המרוחק 27 אלף שנות אור מאיתנו.

סרט שלפנינו מתאר את שני מקורות האנרגיה הגדולים של הטבע.

בין הכוכבים הרבים המאכלסים את הגלקסיה שלנו וגלקסיות אחרות, קיימים כוכבים גדולים במיוחד, ענקי על. כוכבים אלו לא רק ענקיים אלא גם בהירים מאוד מאחר והם מכלים את הדלק שלהם בקצב מסחרר. כוכב שכזה מסוגל לפלוט בשש שניות את כמות האנרגיה שהשמש שלנו תפלוט בשנה. כוכבים אלו עשויים לסיים את חייהם בסופרנובה חזקה במיוחד, אשר תותיר מאחוריה כוכב ניוטרונים, או אף בארוע המכונה נובת על. במהלך ארוע שכזה משתחררת כמות עצומה של אנרגיה, ולאחריה לא נותר דבר מלבד חור שחור מהכוכב הענק.

הגרם השמיימי הקרוב ביותר אל כדור הארץ הוא הירח, הלוויין הטבעי שלנו. כשאנו מביטים אל הירח, אנו יכולים לראות אפילו בעינינו החשופות שפניו אינם חלקות, ונראה כאילו הוא מלא גבשושיות.
אילו אירועים עיצבו את פני השטח של הירח? מהן התכונות הבולטות והמעניינות שלהם? האם אנחנו יכולים ללמוד עוד על ההיסטוריה, ואולי אף על עתידם של חלקים אחרים במערכת השמש שלנו, אם נבחן את הירח?

חלקיקים אלו הינם בוזונים. הבוזונים החלשים הם החלקיקים האחראים על הכח החלש ובכך מאפשרים דעיכה רדיואקטיבית. סרטון זה מתאר את מאפייניהם של הבוזונים החלשים ואת תפקידיהם במודל הסטנדרטי.

בניסוי הנוכחי נלמד איך להקרין תמונה מצג הטלפון על קיר או על מסך.

שיטה חדשה לזיהוי חלקיקי ניטרינו עשויה לסלול את הדרך לגילוי סוג חדש של החלקיק החמקמק, נוסף על השלושה המוכרים.

כיצד להכניס את גלי הים יחד עם סירת אגוז קטנה בתוך בקבוק – ולמה שמן ומים לא מתערבבים?

פיתוח חדש בהובלת חוקרים ישראלים עשוי לאפשר שיפור ניכר ביעילות של העברת מידע קוונטי דרך סיבים אופטיים