VOD עבור יסודי - מעשה ידי אדם

“המודד המפולפל” הוא זן של עש שמסווה את עצמו באמצעות תבנית אפורה מנוקדת שמופיעה על כנפיו ומשתלבת היטב במרקם הקליפה של העץ. ב-1848 גילה לראשונה חוקר אנגלי בשם אדלסטון פרטים שחורים של אותו עש באזור מנצ’סטר. בתוך כחמישים שנה אוכלוסיית העש השחור התפשטה עד ש-98 אחוז מהעשים באזור היו שחורים ואילו המודד המפולפל האפור נעלם כמעט לחלוטין.

חלב, שמנת, סוכר, כמה מרכיבים ביתיים נוספים וקצת שקשוק – ויש לכם גלידה רכה, קרירה וטעימה. ואפילו אפשר ללמוד קצת כימיה בתהליך ההכנה.

הסרטון המציג עיקרון מרכזי בגאוגרפיה: יחסי הגומלין בין האדם לטבע.

בעקבות מזג האוויר המשונה בשבועות האחרונים, אתרי החדשות כבר החליטו שהאקלים יצא מדעתו. ובמציאות? ההתחממות הגלובלית אכן חיה ובועטת, אבל אירועי יובש קיצוני או שטפונות מחוץ לעונה היו תמיד.

האקלים העולמי משתנה ללא הרף, ולא מעט מדענים טוענים שזו תוצאה של פעילות האדם. לשינוי האקלים השפעה רבה על עולם החי בכלל ועל האדם בפרט. מסתבר ששינויי האקלים משפיעים גם על האוקיינוסים עצמם, הן בטמפרטורה, הן במליחות והן במפלס.

כשרוב האנשים חושבים על דיג, הם מדמיינים להרגע על סירה ולהמתין בסבלנות. אבל דיג מסחרי, הסוג שממלא את מדפי הסופר נראה אחרת.

שוניות אלמוגים רבות נפגעות מזיהום, מדיג מופרז, משינויי האקלים ומעבודות בנייה וחפירה. הפגיעה בשוניות מסכנת מערכות אקולוגיות רבות, וכן את פרנסתם של מיליוני בני אדם ואת מקורות המזון של מאות מיליונים. לפיכך, חוקרים רבים ברחבי העולם מנסים לפתח דרכים למזעור הנזק. אחד הפתרונות המעניינים לא הגיע מתחום הביולוגיה הימית, אלא דווקא ממעבדות המחשבים.

הסרטון שלפנינו עוסק בהשפעת השינויים האקלימיים על צמחיית כדור-הארץ ואודות השפעתם של הצמחים על מחזור הפחמן.

מים הינם מצרך חיוני לקיום חיים, אולם הם חייבים להיות ברמת נקיון מסויימת על מנת שנוכל לצרוך אותם בבטחה. כיום לא תמיד ניתן לשתות מים ישירות מהמאגר ויש צורך לטפל בהם על מנת שיהיו ראויים לשתייה.

כדור חדש נגד אסתמה, מנוע פיזיקלי במוח שלנו, ומחקר על כלבים שמעדיפים אהבת אדם על פני חטיפים

העליה בפני הים הינה מדד טוב להתחממות הגלובלית. ישנם שני גורמים עיקריים לעליה בפני הים: התחממות הים ועקב כך גדילת נפח המים, והפשרת קרחונים אשר מזרימים עוד ועוד מים למחזור המים. הסרטון שלפנינו מסביר על הגורמים לעליה בפני הים, וכיצד נאסא חוקרת את הפשרת הקרחונים והעליה בפני הים.

שינויים באגני ניקוז של נהרות אורכים לרוב אלפי שנים. הפשרת הקרחונים גרמה לשינוי כזה להתרחש ממש לנגד עינינו, בתוך שנים בודדות.

שועלים עירוניים בבריטניה שונים פיזית מאלו החיים באזורים כפריים, והשינויים עשויים לרמוז על כך שהם בתחילתו של תהליך ביות

ב-20 לאפריל 2010 ארע פיצוץ שזעזע אסדת קידוח נפט במפרץ מקסיקו וגרם להרג 11 מהעובדים. בעקבות הפיצוץ טבעה האסדה ונפט החל לזרום באין מפריע למימי המפרץ בקצב של כ-5000 חביות ליום. מעבר לנזק הכספי שנגרם לחברה, כמות אדירה של נפט נשפכה. כתם הנפט ההולך ומתרחב הינו מפגע סביבתי עצום, אשר מאיים להרוס בתי גידול שלמים באיים ובחופים שבסביבה. הסרטון שלפנינו מסביר כיצד החלה דליפת הנפט ושלוש פתרונות אפשריים לבעיה.

פיתוחים ננוטכנולוגיים והשימושים שלהם בתחום הרפואה.

מדענים באוסטרליה בודקים שיטה חדשה להגנה על שוניות האלמוגים ביבשת הדרומית: ריסוס מי ים לאטמוספרה, כדי להחזיר יותר קרינת שמש לחלל

המדע, כך נראה, מתקדם מהר יותר ויותר. טכנולוגיות שנראו עד השנים האחרונות דמיוניות הופכות לנגד עינינו למציאות, למשל הוצאת תאים מהגוף, הנדסתם גנטית בשיטה חדשנית כדי שיתקפו תאי סרטן והחזרתם לגוף. התקדמות נוספת שזכינו להיות עדים לה היא חיבור מערכת העצבים למחשבים המאפשרים למשותקים להזיז את ידיהם ורגליהם, ולקטועי גפיים להפעיל תותבים רובוטיים בכוח המחשבה.

לשריפות ישנו תקפיד חשוב ביותר באקולוגיה של אזורים מיוערים. כן, קראתם נכון. השריפה מנקה את קרקעית היער מצמחיה סבוכה ה”חונקת” את העצים, היא מחזירה נוטריינטים שונים לקרקע ומדשנת אותה, והיא אף מסייעת בנביטה של צמחים (ישנם צמחים שצומחים טוב יותר לאחר שריפות) וזאת, בין השאר, בשל צמצום התחרות. הסרטון שלפנינו מסביר על סוגי השריפות השונות, חשיבותם לבתי גידול מיוערים, הנזקים שהן עלולות לגרום (ולא רק שריפת עצים) וכמובן הקשר של האדם.

בואו נצא לניסוי קצר, ונבין איך האוזן שלנו מותאמת לשמיעת צלילים ולזיהוי מאיזה כיוון הגיעו, ועל הדרך גם נלמד קצת על תכונות אנרגיית הקול.

דניאל לוקח אותנו לטיול עירוני וחוקר אילו חיות בר מסתתרות לנו בין הבתים והעצים. הסרטון עונה על שאלות שונות ובין היתר מה הן חיות בר, ומהן הסיבות שאולי כדאי לא להאכיל אותן בסביבה עירונית.