VOD עבור יסודי - מערכות ותהליכים ביצורים חיים

כרישי לוייתן (Rhincodon typus) הם הדגים הגדולים ביותר המוכרים לאדם. אורכם יכול להגיע לכ-15 מטר ומשקלם כ-20 טון. למרות הגודל המאיים, הם אינם נחשבים מסוכנים לאדם וניזונים בעיקר מפלנקטון, סרטנים, דגיגים זעירים וביצי דגים שהם מסננים מהמים. צלילה עמם הפכה בשנים האחרונות לאטרקציה תיירותית נחשקת.

סרטון מפתיע שמציג תופעה טבעית של גלים במים, המשנים את סביבת החיים של הדגים
ומאתגרים את תנאי המחייה וצורכי הקיום שלהם.

סרטון זה ננסה להבין האם הביטוי “טובים השניים מן האחד” תקף גם בטבע.
נלמד כיצד שיתוף הפעולה המעוגן ביחסי גומלין של הדדיות הוא המפתח להישרדות ולשגשוג ועל כמה עוד יש לנו ללמוד מבעלי החיים שבסביבתנו.

האם קרה לכם פעם שאחת העיניים שלכם “קפצה” בלי שליטה? בסרטון זה נתוודע לתופעה זו, ומה אפשר לעשות כדי שהיא תופחת.

.

לפני כ-400 שנה עשה מדען פלמי ניסוי היסטורי בניסיון להבין ממה מורכב העץ. הוא אמנם הגיע למסקנה שגויה, אבל הניסוי הוא אחד מאבני הדרך בראשית המדע המודרני.

כיום ידוע שלמרבית היצורים החיים (כולל פטריות ויצורים חד-תאיים) יש שעונים ביולוגיים שתפקידם לסנכרן את פעילותו של היצור עם העולם הסובב אותו.

בניסוי הזה נלמד איך לגרום לעצמנו להרגיש כאילו האורך של האף שלנו מגיע למטר שלם – ממש כאילו גדל לנו אף כמו של פינוקיו.

בניסוי הנוכחי נכין כופתה של פירות יער, עטופה בציפוי שמיוצר בשיטה של בישול מולקולרי, בלי להשתמש בקמח או בבצק.

הסרטון שלפנינו מסביר איך מנגנון הראייה עובד מבחינה ביולוגית ברמת המערכת – כלומר איך האותות עוברים למוח ואיך פועלת התקשורת התוך-תאית.

חוקרים מגרמניה גילו איך ציפורים מצליחות לנמנם תוך כדי תעופה למרחקים ארוכים.

זה קרה לכולנו, אולי כששכבנו על מחצלת בים או על פיסת דשא והבטנו בשמים, אולי דווקא בחופשת סקי כשבהינו בשלג הלבן הבוהק, או סתם כשבהינו החוצה מהחלון באמצע שיעור משעמם במיוחד. פתאום שמנו לב שדברים שוחים או מרחפים לנו ממש בתוך העין.

השרירים בגופנו אחראים על כל הפעולות שדורשות תנועה כלשהי, החל בתנועות רצוניות כמו הליכה, אחיזה או הנעה של האיברים וכלה בתנועות אוטומטיות כמו נשימה, פעימות לב, הנעת מערכת העיכול, הפרשות ועוד. לכל השרירים בגוף יש מנגנון פעולה דומה, שכולל פעילות תלוית סידן ו-ATP של מנוע מולקולרי בשם מיוזין, שמחליק על גבי אקטין. הסרטון שלפנינו ממחיש איך פועל שריר שלד.

מיינו לעצמכם את המצב הבא: אתם חוצים להנאתכם את הכביש (במעבר חציה, כמובן) בדרך לבית של חבר. פתאום אתם שומעים חריקת בלמים ורואים מכונית מתקרבת אליכם במהירות ולא נראה שתצליח לעצור. מכיוון שאתם זריזים אתם מספיקים לזנק הצדה ולהתחמק רגע לפני שהמכונית נעצרת על מעבר החציה, במקום שבו עמדתם לפני רגע. ניצלתם! אתם עדיין בחתיכה אחת, אבל זיעה קרה עוטפת אתכם, אתם רועדים כעלה נידף ברוח והלב שלכם דופק בכוח כאילו הוא רוצה לפרוץ החוצה מבית החזה.

אחת מרכבות ההרים של דיסני וורלד באורלנדו מסייעת לאנשים להיפטר מאבנים בכליות במהירות וללא כאב. לאחר ששמעו על כמה מטופלים שנפטרו מאבנים בכליות בעזרת סיבוב על ״רכבת הר הרעם הגדול״, החליטו רופאים לנסות זאת בעצמם.

המדע, כך נראה, מתקדם מהר יותר ויותר. טכנולוגיות שנראו עד השנים האחרונות דמיוניות הופכות לנגד עינינו למציאות, למשל הוצאת תאים מהגוף, הנדסתם גנטית בשיטה חדשנית כדי שיתקפו תאי סרטן והחזרתם לגוף. התקדמות נוספת שזכינו להיות עדים לה היא חיבור מערכת העצבים למחשבים המאפשרים למשותקים להזיז את ידיהם ורגליהם, ולקטועי גפיים להפעיל תותבים רובוטיים בכוח המחשבה.

כולכם בוודאי יודעים שתפקיד האוזן הוא לשמוע, אך איך היא עושה את זה?
כדי להסביר את זה הבאנו לכם שני סרטונים – הראשון מסביר על חוש השמיעה ועל מבנה האוזן והשני מציג איך שבלול האוזן (Cochlea) מפרק את הצלילים המגיעים אליו דרך עור התוף. שימו לב שהצלילים מתפלגים לפי הגובה שלהם (התדר) ככך שנוצר מעין סולם צלילים לאורך שבלול האוזן. בשבלול האוזן נמצאים תאי עצב שכל אחד מהם אחראי על זיהוי צליל מסוים ומעביר את המידע עליו למוח. המוח מקבל מתאי העצב את המידע על כל הצלילים שהתקבלו ומעבד אותם.

חודש מאי הוא חודש מודעות הזומבים – אז מאיפה הגיע הרעיון? מה הקשר לקרפדות קנים? ומה זה אופיוקורדיספס?

בעלי החיים היחידים שמייצרים כלים לא בשביל להשיג מזון: חוקרים גילו כי תוכים מאוסטרליה מייצרים כלי נגינה ומשתמשים בהם, ככל הנראה כדי להרשים את הנקבות

כדי לעוף באוויר לא חייבים כנפיים – עכבישים רבים יודעים להפוך את עצמם ל… כדור פורח