בניסוי הזה נקפל את האצבעות כך שהקמיצה לא תוכל לזוז – כאילו היא משותקת.
בניגוד לדימוי הפופולרי, נראה שהדינוזאורים הקדומים לא שאגו. סביר יותר להניח שהם המו, ממש כמו קרובות משפחתם היונים.
בקבוקים נמעכים, אוזניים מתפוקקות ואפילו קרישי דם. תנאי הסביבה במרומי השמיים אחראים ללא מעט תופעות משונות במטוסים.
הכוח המניע שהוביל לפיתוחים הרבים בתחום זה הוא ההכרה שניצול התכונות הכימיות המיוחדות של חומרים ננומטריים לצורך הארכת חיים ושיפור איכות החיים של בני האדם היא מטרה נעלה. לחומרים בקנה המידה הננומטרי יש יתרון על פני חומרים אחרים מסיבה פשוטה אחת – הם… ממש ממש קטנים. רבים מהמצבים הרפואיים שבני אדם חווים ברמה הגופנית, מקורם בתהליכים המתרחשים ברמת התא. כדי לטפל בבעיה שמקורה בתאים עלינו להשתמש בחומרים שגודלם הזעיר יאפשר להם להיכנס למחזור הדם ולחדור ממנו לתאים עצמם, כדי לתקן את התהליכים הלא תקינים שגרמו למחלה.
מה קורה לגופות בקרקעית הים? כמה זמן גופה תישאר בקרקעית הים ואפשר יהיה לזהות את שרידיה? שתי חוקרות מקנדה, לין בל (Bell) וגייל אנדרסון (Anderson) החליטו לענות על השאלה הזו בעזרת פגרי חזירים, שכן החזירים דומים לבני אדם בגודל, במבנה הגוף, ובעיקר בעור ובהרכב אוכלוסיית החיידקים.
אחת מסדרות הטלוויזיה הזכורות לי מצעירותי הייתה “אוטובוס הקסמים”, שסיפרה על כיתת תלמידים שיוצאת להרפתקאות קסומות של ידע באוטובוס פלאי. באחד הפרקים ביקרה הכיתה בתערוכה על גוף האדם, כשלפתע פתאום האוטובוס התכווץ והתלמידים והמורה מצאו את עצמם בתוך גוף אנושי, שם למדו מבפנים את התהליכים מתרחשים בו. רעיון דומה הופיע עוד קודם לכן בסרט הקלאסי Fantastic Voyage משנות ה-60, שבו החדירו לגופו של מדען פצוע צוללת שכווצה לגודל של כמה מיקרומטרים, במטרה לתקן נזק שנגרם למוחו. היכולת לכווץ בני אדם וכלי רכב אמנם נותרה בגדר מדע בדיוני, אולם השימוש במכונות זעירות לצרכים רפואיים הופך אט אט למציאות.
הדנ”א (DNA) היא מולקולת ענק שמכילה את הצופן הגנטי של כל יצור חי. לכל יצור יש צופן גנטי ייחודי לו, וגם אם הדמיון הגנטי בין שני יצורים עשוי להיות גבוה מאוד, הוא לעולם לא יהיה זהה (למעט אצל תאומים זהים). כל תא בגופנו מכיל את כל המידע הגנטי הדרוש כדי ליצור ולתפעל את הגוף כולו. הסרטון שלפנינו מסביר בפשטות מהו הדנ”א, ממה הוא מורכב ועוד.
אקנה היא אחת ממחלות העור המוכרות והנפוצות ביותר. על פני העור ישנן בלוטות חֶלֵב שמפרישות חומר שמנוני בשם חֶלֵב (באנגלית “סיבום” Sebum) שתפקידו הוא להגן על העור. הבלוטות הללו קיימות בכל אזורי הגוף פרט לכפות הידיים והרגליים, אך צפיפותן גדולה במיוחד באזור הפנים והראש.
פיתוח ישראלי: שילוב של כמה טכנולוגיות פשוטות מאפשר לרפא שברים קשים ומורכבים ביעילות רבה
התמונה הראשונה שעולה בראשם של מרבית האנשים כשמזכירים באוזניהם ויטמינים היא כדורים צבעוניים וקטנים שמוציאים מקופסה ומוצצים כמו סוכריות מנטה עם או אחרי הארוחה. למה? כי סבתא אמרה – וסבתא תמיד צודקת.
איך צמחים יודעים מתי לעשות פוטוסינתזה ובאיזו שעה ביום לפתוח את הפרחים? הכירו את השעון הביולוגי של העצים, העשבים וכל מה שצומח
שועלי האיים של קליפורניה כמעט נכחדו לפני 20 שנה, אך מאמצי שימור מקיפים הובילו לכך שאלפים מהם משוטטים שוב באיי התעלה
חוקרים הראו שתוכיי קיאה מסוגלים להבין הסתברות, ופועלים באופן נכון כדי למקסם את סיכוייהם לקבל פרס
עור ברווז, לחץ דם, רעד וצורך להטיל שתן – איך כל אלה קשורים לקור ולאבותינו הקדמונים מאוד?
מיקרוסקופ הוא אחד מכלי המחקר הוותיקים והשימושיים ביותר, הוא מאפשר לחוקרים לראות בהגדלה דברים שאינם ניתנים להבחנה באופן טבעי.
זכרי הקנריות שרים שירים מורכבים, בעלי תחביר. מחקר ישראלי-אמריקאי חושף את המנגנון העצבי שמאפשר אותם, ואולי עומד גם בבסיס התנהגויות מורכבות שלנו
קקדו בשם סנובול רוקד באופן ספונטני, יצירתי ומגוון, ועוזר לחוקרים להבין איך התפתחה אצלנו יכולת הריקוד
האם אכילה מרובה של גזר יכולה להפוך אותנו לג’ינג’ים? בסרטון נגלה מהי קרוטונמיה – התופעה שצובעת את העור בכתום אחרי אכילת הרבה גזר וירקות כתומים אחרים.
איך ניצור כלי נגינה שמנגן בכוחות עצמו בעזרת קטניות ומים?
