VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - מיקרוביולוגיה

הקשר בין פונדקאי לטפיל שלו יכול להיות הרסני, למשל כשנגיף הורס את התא שמארח אותו וגורם למותו. אולם מחקר ישראלי חדש, בראשות עודד בז’ה מהטכניון, מגלה כי למין של חיידקים שעושים פוטוסינתזה ולנגיף התוקף אותם יש מערכת יחסים מעניינת ומורכבת יותר.

שני הסרטונים הבאים סוקרים ביתר פירוט את מחזור החיים של הפלסמודיום בגוף האדם ובגוף היתושה.

בעיני רבים, תחום הביוטכנולוגיה מזוהה עם מדענים חמורי סבר בחלוקים לבנים שעושים דברים משונים במעבדות משוכללות, אך מתברר שאפשר להניע תהליכים ביוטכנולוגיים גם אצלנו במטבח, בלי חלוק ובלי ציוד יקר.

הסרטון שלפנינו מדבר באופן כללי על המחלה ומאפייניה.

40 שנים להכרזה של ארגון הבריאות העולמי על הדברת המחלה שקטלה מאות מיליוני בני אדם במאה העשרים בלבד, והשמידה כנראה תרבויות שלמות בעולם החדש.

איך תצמצמו את הסיכון להידבק? איך תדעו שנדבקתם ומה עליכם לעשות במקרה כזה? ומתי יהיה חיסון? כמה הנחיות מועילות.

מדוע שטיפת ידיים בסבון עדיפה על אלכוג’ל? עם אילו חומרים מחטאים קרון רכבת? ומדוע כדאי להימנע מקרינה?

כולנו מכירים את הסטרפטוקוקוס – חיידק שגורם לדלקת גרון שבדרך כלל מסתיימת בקצת חום וטיפול אנטיביוטי, אך עלולה גם להביא לסיבוכים קשים עד כדי פגיעה בלב. מה מונע מהחיידק לשגשג ולגרום לנו נזק אנוש? רמז – זו לא רק האנטיביוטיקה.

מדעני מכון ויצמן גילו כי תגובת הגוף לאכילת לחם משתנה מאדם לאדם ככל הנראה בשל הרכב חיידקי מעיים שונה.

פלסמיד הינו מקטע DNA מעגלי בגודל של 1,000-100,000 בסיסים, ומצוי בחיידקים. מטרתו המקורית של הפלסמיד הינו העברת מידע גנטי באופן רוחבי לשכנים לתרבית. כיום חוקרים רבים עושם שימוש בפלסמיד כאמצעי “לשתול” גנים רצויים בתאים או כאמצעי להעברת גנים מיוצור אחד לאחר. הסרטון שלפנינו מסביר מהם הפלסמידים וכיצד עושים בהם שימוש במחקר.

“מערכת המשלים” היא מערכת בגוף שמשמשת לזיהוי חיידקים ולחיסולם – אחת מזרועותיה של מערכת החיסון המורשת. המערכת מזהה חיידקים ומחסלת אותם בכך שהיא מנקבת את קרום התא שלהם וגורמת לתכולת התא להישפך החוצה. המערכת פועלת בשילוב עם מערכת החיסון הנרכשת. נוסף על תרומתה לחיסול חיידקים היא משמשת גם שמושך תאי דם לבנים לאזור הנגוע, וכמו כן יודעת לזהות נוגדנים שהתחברו לגוף החיידק ולתקוף אותו. הסרטון שלפנינו מסביר את מנגנון הפעילות של מערכת המשלים.

מיקרובוטים זעירים עשויים להציע פתרון נקי ויעיל לטיהור מקווי מים מחד-תאיים מחוללי מחלות ומגורמי זיהום נוספים.

טכנולוגיית הריצוף הגנטי הובילה למהפכה נוספת – ההבנה שהאורחים החיים על גופנו ובתוכו משפיעים כמעט על כל היבט של חיינו.

החיידקים הינם צורת החיים הקדומה אך הנפוצה ביותר בכדור הארץ. החיידקים שייכים לממלכת הפרוקריוטים, כלומר תאים חסרי גרעין. החיידקים באים בשלל רחב של צורות וסוגים, ומסוגלים להתקיים כמעט בכל תנאים סביבתיים על פני כדור הארץ.

הסרטון שלפנינו מסביר על המנגנונים של התפתחות העמידות לאנטיביוטיקה אצל חיידקים.

כשווירוס חודר לגוף הוא ממהר להיכנס לתוך תא הפונדקאי שלו כדי לחמוק מתגובת המערכת החיסונית אליו. בתוך התא הוא חופשי לשעבד את משאבי התא ולהתרבות באין מפריע ולשחרר החוצה העתקים שלו שידביקו תאים אחרים של הגוף.

נגיף הקורונה החדש שהתפרץ בווהאן שבסין בדצמבר 2019 (SARS-CoV-2, הגורם למחלת COVID-19) ממשיך להפיל קורבנות, ואנשי ארגון הבריאות העולמי (WHO) חוששים שהוא עלול להפוך למגיפה עולמית.

מי מאיתנו לא חלה מעולם בשפעת? מדובר באחת מחלות הנפוצות ביותר בעולם, שסיבוכים שלה הרגו מיליוני אנשים במאה ה-20 לבדה. מטבע הדברים נעשה גם מחקר מדעי רב בניסיון למצוא לה תרופה, והסרטון שלפנינו מתאר את אחד הטיפולים החדשניים ביותר שהוצעו לה.

השוטון הוא אברון שמאפשר לחיידקים לנוע – מעין סיב שמחובר ל”מנוע” שמסובב אותו. הכוח המניע אותו הוא מפל ריכוזי יוני מימן, בדומה ל-ATP Synthase. הסרטון שלפנינו מציג את המבנה ואת אופן הפעולה הבסיסי של השוטון.

האנושות נמצאת במשבר רפואי. במלחמה בינינו לבין חיידקים גורמי מחלות, ידם על העליונה. אצל אוכלוסיות חיידקים הנחשפות לאנטיביוטיקות מתפתחת עמידות – כפי שחוזה תיאוריית האבולוציה – ואנו נותרים בלי אמצעי הגנה. במחקר שפורסם ב-Science חוקרים מבית הספר לרפואה בהרווארד ומהטכניון מציגים דרך לצפות בחיידקים בשעה שזה קורה: החיידקים נודדים בסביבה, פוגשים ריכוזים שונים של אנטיביוטיקה והעמידות נגדה מתפתחת.