VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - מדע בבית

בניסוי הנוכחי ניצור רצועה שגם אם גוזרים אותה לחצי, היא פשוט לא נגזרת – כמו קסם. הניסוי עוסק בתחום מתמטי שנקרא טופולוגיה, ומומלץ לבצע אותו מול אנשים אחרים ולהפתיע אותם.

בניסוי הזה נבדוק מה בדיוק סופג את הנוזלים בתוך חיתולים חד-פעמיים, וכמה מהר זה נעשה.

בניסוי זה ניצור מחזה מרהיב עין בתוך קערה, בעזרת נוזל מחיקה לבן ותמיסת סבון. את התופעה המוצגת בניסוי זה גילתה התלמידה שרון אמסלם.

בניסוי הנוכחי נלמד איך להעלות בריבוע (להכפיל בעצמם) מספרים שמסתיימים בספרה 5, במהירות שעולה על זו שבה אפשר להקליד את התרגיל במחשבון.

בניסוי זה נרכיב ממחומשים וממשושים צורה הדומה לכדורגל הנקראת איקוסהדרון קטום. זו גם אחת הצורות הטבעיות של מולקולות היסוד פחמן.

בניסוי הזה נגרום לקשית שתייה לזוז ולהימשך אלינו.

בניסוי הנוכחי נראה שיטה למדידת אחוז החמצן באוויר, שמצריכה אמצעים ביתיים וסבלנות בלבד, באמצעות תגובה כימית איטית הדומה לשריפה, בין החמצן לברזל.

שיטה פשוטה לחרוט על ביצים כל דבר שרוצים על ידי המסת הקליפה רק באיזורים הרצויים, באמצעות צריבה בחומץ.

בניסוי הזה נצליח לעשות מה שנראה בלתי אפשרי – להפריד תוך שניות מעטות בין מלח ופלפל מעורבבים ביחד.

בניסוי הזה נבנה סביבון שמסתובב באמצעות אוויר חם שנפלט מנר.

בניסוי הנוכחי נראה מה קורה ללהבת מצת שפוגשת במסננת מתכת, ואיך אפשר לגרום ללהבה לרחף באוויר.

בניסוי הזה נבנה מטוס סילון, אבל במקום מנוע שפועל על דלק נשתמש בבלון מלא באוויר שייתן לנו את כוח הדחף הדרוש לתנועה.

בניסוי הזה נבנה דגם מוקטן של כדור פורח שמסוגל להתרומם לגובה של כמה מטרים באוויר. הניסוי מחייב השגחה של מבוגר!

בניסוי הזה נלמד איך אפשר למדוד כמה זמן לוקח לאנשים להגיב מרגע שהם ראו משהו.

בניסוי הזה נראה שבניגוד לניסיון היומיומי שלנו איתו, ברזל דווקא יכול להישרף.

בניסוי הנוכחי נכין כופתה של פירות יער, עטופה בציפוי שמיוצר בשיטה של בישול מולקולרי, בלי להשתמש בקמח או בבצק.

ניסוי פשוט שמדגים כיצד אפשר ליצור שכבת פחם בעזרת חימום של קרח

בניסוי הזה נעשה קסם קלפים המשתמש בתכונות המספרים הראשוניים.

בניסוי הזה נלמד טריק פשוט לביצוע שמאפשר לנר להמשיך ולבעור מתחת לפני המים בכלי שבו הוא נמצא.

בניסוי הנוכחי נראה (ונשמע!) איך מראה העיניים יכול לשנות את האופן שבו אנו שומעים – באמצעות אשליה שנקראת “אפקט מקגורק”.