סרטונים ומערכי שיעור במדעי כדור הארץ, העוסקים בתופעות טבע, מבנה כדור הארץ והתהליכים הפועלים בו.
לפי הערכות מדענים, היקום שלנו נוצר לפני כ-14 מליארד שנים במפץ. במהלך הזמן שעבר מאז היקום עבר התפתחות והגיע למצב בו הוא נמצא היום. היקום עדיין ממשיך להתפתח ולהתרחב זכר למפץ הגדול. הסרטון שלפנינו מתאר את התהליכים שהובילו ליצירת היקום המכיל גלקסיות ומערכות שמש כמו זו שלנו.
אחד התחומים העומדים בחזית המחקר הפלנטרי הוא חקר מערות על כוכבי לכת וירחים, עקב ההשלכות מרחיקות הלכת עבור התיישבות אנושית עתידית ועבור האפשרות לקיום צורות חיים מחוץ לכדור הארץ. פתחי מערות ניצפו בתצלומי לוויין בירח ובמאדים, ובנוסף, שקעים הנראים כקריסות לחללים פנימיים ניצפו גם בכוכבי לכת וירחים אחרים, באסטרואידים ואף בשביט.
בשאלה זו יש להבחין בין קיומם של חיים “רגילים”, לעומת חיים תבוניים ובכלל זה להדגיש כי אנו מדברים על חיים במובן שאנו מכירים על פני כדור הארץ.
צורות החיים בכדור הארץ מבוססות פחמן ובנויות ממולקולות אורגניות, המשלבות בסיס פחמני שאליו קשורים אטומי מימן. כולן מכילות DNA (או RNA בזני רטרו-וירוסים) כחומר גנטי, המהווה את אבני הבניין של החיים.
בפעם הראשונה הצליחו מדענים לתעד ישירות את “סגיטריוס A*” – החור השחור המרוחק 27 אלף שנות אור מאיתנו
חשבתם פעם מה באמת קורה לאשפה שלנו אחרי שאנחנו זורקים אותה לפח? לאן היא נעלמת, והאם היא נעלמת באמת? הסרטון יראה לנו דרכים שונות לטיפול בפסולת דרך מיון, עבור במחזור ועד להטמנה. נלמד כמה זמן נדרש לחומרים שונים להתפרק, ונראה דרכים יעילות יותר לטיפול בפסולת כמו שימוש חוזר וצרכנות נבונה.
הידעתם שאחרי הגשם הראשון, האוויר מתמלא לרוב בשני דברים: ריח נפלא של גשם, והמוני נמלים מעופפות? בסרטון זה יצאנו להתרשם משתי התופעות, ולהסביר אותן.
מהלך היממה ועונות השנה נראים כדברים פשוטים וברורים מאליהם המתרחשים במחזוריות קבועה ללא שינוי. האמנם?
כאשר באים להתמודד עם שריפה ביער, התזת מים וחומרים מעכבי בעירה אינם מספיקים. על מנת למנוע מהאש להמשיך ולהתפשט צריך לנקוט לעיתים באמצעים סביבתיים, כמו הקמת מחסומים פיסיים, כריתת עצים ובמקרים מסויימים אפילו הבערת שריפה מבוקרת נוספת שתכלה את כל חומרי הבעירה שבדרך. בנוסף לכך קיימות גם אסטרטגיות מניעה וזיהוי שונות. הסרטון שלפנינו מתאר גורמים ומאפיינים של שריפות יער וכמו כן מספר שיטות מניעה ובלימה של שריפות יער.
לעיתים נדמה לנו כי עד עתה הינו אמורים להבין את הגלקסיה שלנו, שביל החלב, בצורה כה טובה, עד שלא נמצא בה עוד הפתעות. במהלך מאות השנים שאסטרונומים חוקרים אותה הם זיהוי וסיווגו כוכבים כה רבים, אולם עדיין, נראה כי היקום והגלקסיה שלנו מלאים הפתעות.
לוויין ישראלי ראשון מסוגו ישוגר בשבוע הבא למשימה אקולוגית ייחודית ולהוכחת יעילותן של טכנולוגיות חלל כחול-לבן.
מים הינם מצרך חיוני לקיום חיים, אולם הם חייבים להיות ברמת נקיון מסויימת על מנת שנוכל לצרוך אותם בבטחה. כיום לא תמיד ניתן לשתות מים ישירות מהמאגר ויש צורך לטפל בהם על מנת שיהיו ראויים לשתייה.
נוזלים יוניים הינה דרך חדשנית להמיס חומרים מבלי שיפלטו גזים רעילים לסביבה. הסרטון שלפנינו מסביר בקצרה על נוזלים יוניים.
כדור הארץ, הכוכב בו אנו חיים, הינו הכוכב השלישי מהשמש. כדור הארץ הינו הכוכב היחיד בו נמצאו חיים (נכון לעכשיו) במערכת השמש. הסרטון שלפנינו מתאר את מאפייניו של כדור הארץ.
שמו של כוכב הלכת מאדים, שכנו הקרוב של כדור הארץ, נגזר מהתכונה הבולטת ביותר בו: צבעו האדום האחיד, שאפשר לזהות בקלות מכדור הארץ בעזרת טלסקופ פשוט. הקשר בין שמו של מאדים לצבעו נולד כבר בעת העתיקה, כשהרומאים זיהו את הצבע כאות אזהרה ובחרו לקרוא לו על שמו של אל המלחמה מרס.
רבות דובר על המשבר האקולוגי הפוקד את העולם, ביטויים כמו התחממות גלובלית ובזבוז משאבים נשמעים בהקשרים רבים של חיי היום יום שלנו. מקור האנרגיה העיקרי כיום הוא הנפט (דלק) לדלק תוצרי לוואי רבים ובהם גזי חממה המתווספים לאטמוספירה. שימוש במקורות אנרגיה מתכלים כמו למשל צמחים, מאפשרים הפקת אנרגיה ללא יצירת תוצרי לוואי עודפים. הסרטון שלפנינו מתאר כיצד ניתן להשתמש במסה ביולוגית להפקת אנרגיה, אך גם מעלה סוגיות סביבתיות לא צפויות בנושא זה.
מדענים באוסטרליה בודקים שיטה חדשה להגנה על שוניות האלמוגים ביבשת הדרומית: ריסוס מי ים לאטמוספרה, כדי להחזיר יותר קרינת שמש לחלל
בסרטון נלמד על מקורות המלח בים. מי זקוק למלח, ולמה הוא נחוץ כל כך ליצורים ימיים?
האם מצאו כבר חייזרים? איך ואיפה מחפשים מדעניות ומדענים סימנים לחיים מחוץ לכדור הארץ? בסרטון זה נגלה באילו דרכים הם מנסים לאתר צורות חיים שונות אי שם בחלל.
