כרישי לוייתן (Rhincodon typus) הם הדגים הגדולים ביותר המוכרים לאדם. אורכם יכול להגיע לכ-15 מטר ומשקלם כ-20 טון. למרות הגודל המאיים, הם אינם נחשבים מסוכנים לאדם וניזונים בעיקר מפלנקטון, סרטנים, דגיגים זעירים וביצי דגים שהם מסננים מהמים. צלילה עמם הפכה בשנים האחרונות לאטרקציה תיירותית נחשקת.
סרטון זה ננסה להבין האם הביטוי “טובים השניים מן האחד” תקף גם בטבע.
נלמד כיצד שיתוף הפעולה המעוגן ביחסי גומלין של הדדיות הוא המפתח להישרדות ולשגשוג ועל כמה עוד יש לנו ללמוד מבעלי החיים שבסביבתנו.
העליה בפני הים הינה מדד טוב להתחממות הגלובלית. ישנם שני גורמים עיקריים לעליה בפני הים: התחממות הים ועקב כך גדילת נפח המים, והפשרת קרחונים אשר מזרימים עוד ועוד מים למחזור המים. הסרטון שלפנינו מסביר על הגורמים לעליה בפני הים, וכיצד נאסא חוקרת את הפשרת הקרחונים והעליה בפני הים.
הטבע מורכב ממינים שונים, ומפגשים ביניהם נראו עד כה כטעות אקראית, אבל מחקרים גנטיים מהשנים האחרונות מראים כי בני כלאיים הם לא רק תופעה נפוצה, אלא גם גורם חשוב באבולוציה
גופנו מרושת בתאי עצב שתפקידם לקלוט גירויים מהסביבה, להעביר את המידע למוח, לעבד אותו שם ולהוציא בתגובה פקודות לשרירים. בין היתר קיימים תאים שמגיבים לשינויים בטמפרטורה ומעבירים את המידע עליהם למוח.
״לבריאות!״ אנו אומרים בתגובה. אילו רק ידענו כמה ויריונים (חלקיקי וירוסים) פולט אדם חולה שפעת בעיטוש אחד ויחיד, היינו מתרחקים כמה מטרים טובים עם הופעת הסימנים הראשונים לכך שהוא עומד להתעטש.
המעיים שלנו עשירים במגוון רב של חיידקים המסייעים לנו בעיכול. החיידקים הללו אינם מזיקים כל עוד הם נמצאים בסביבת המעי. אולם מערכת החיסון של חולי קרוהן מזהה את החיידקים האלו כאויב, תוקפת אותם וגורמת דלקת חריפה במעי. המחלה אינה קטלנית, אך גורמת סבל רב לחולים בה. הסרטון שלפנינו מתאר בפשטות מה גורם למחלה ומציג דרך טיפול חדשנית בה.
זה קרה לכולנו, אולי כששכבנו על מחצלת בים או על פיסת דשא והבטנו בשמים, אולי דווקא בחופשת סקי כשבהינו בשלג הלבן הבוהק, או סתם כשבהינו החוצה מהחלון באמצע שיעור משעמם במיוחד. פתאום שמנו לב שדברים שוחים או מרחפים לנו ממש בתוך העין.
אקנה היא אחת ממחלות העור המוכרות והנפוצות ביותר. על פני העור ישנן בלוטות חֶלֵב שמפרישות חומר שמנוני בשם חֶלֵב (באנגלית “סיבום” Sebum) שתפקידו הוא להגן על העור. הבלוטות הללו קיימות בכל אזורי הגוף פרט לכפות הידיים והרגליים, אך צפיפותן גדולה במיוחד באזור הפנים והראש.
אחת מסדרות הטלוויזיה הזכורות לי מצעירותי הייתה “אוטובוס הקסמים”, שסיפרה על כיתת תלמידים שיוצאת להרפתקאות קסומות של ידע באוטובוס פלאי. באחד הפרקים ביקרה הכיתה בתערוכה על גוף האדם, כשלפתע פתאום האוטובוס התכווץ והתלמידים והמורה מצאו את עצמם בתוך גוף אנושי, שם למדו מבפנים את התהליכים מתרחשים בו. רעיון דומה הופיע עוד קודם לכן בסרט הקלאסי Fantastic Voyage משנות ה-60, שבו החדירו לגופו של מדען פצוע צוללת שכווצה לגודל של כמה מיקרומטרים, במטרה לתקן נזק שנגרם למוחו. היכולת לכווץ בני אדם וכלי רכב אמנם נותרה בגדר מדע בדיוני, אולם השימוש במכונות זעירות לצרכים רפואיים הופך אט אט למציאות.
השרירים בגופנו אחראים על כל הפעולות שדורשות תנועה כלשהי, החל בתנועות רצוניות כמו הליכה, אחיזה או הנעה של האיברים וכלה בתנועות אוטומטיות כמו נשימה, פעימות לב, הנעת מערכת העיכול, הפרשות ועוד. לכל השרירים בגוף יש מנגנון פעולה דומה, שכולל פעילות תלוית סידן ו-ATP של מנוע מולקולרי בשם מיוזין, שמחליק על גבי אקטין. הסרטון שלפנינו ממחיש איך פועל שריר שלד.
מה זו ביצה עין ים תיכונית? איך נראית מדוזה? ולמה הן צורבות? הקיץ כאן ובים יש מדוזות, אז במקום להיכנס למים השורפים שבו רגע, צפו בסרטון עליהן ואחרי זה בדקו בחידון באתר שלנו מה אתם יודעים עליהן..