סרטונים ומערכי שיעור בנושאי מדעי החומר, העוסקים בתכונות, מבנים ותהליכים של חומרים בטבע ובתעשייה.
תחנת כח הידרואלקטרית הינה תחנה המפיקה חשמל מנפילת מים. תחנות אלו נפוצות מאוד ברחבי העולם בנהרות גדולים עם מפלים או בצורה מלאכותית כסכר.
אצטון להסרת לק יכול לנפח בלונים בשיטה פשוטה, המשתמשת בהבדלי הנפח בין נוזלים לגזים. הניסוי מחייב השגחה של אדם מבוגר!
בניסוי הזה נלמד איך אפשר להפוך פחית שתייה מלאה במים בלי שהמים ישפכו ממנה, וכל זה בלי לסתום את הפתח בשום פקק.
בניסוי הנוכחי נלמד איך להקרין דמות של כל חפץ שנרצה על קיר או על מסך.
שיטה פשוטה לחרוט על ביצים כל דבר שרוצים על ידי המסת הקליפה רק באיזורים הרצויים, באמצעות צריבה בחומץ.
נר ונייר רטוב מאפשרים לנו להרים מגש באמצעות כוס שמונחת עליו – בעזרת ההפרשים בלחץ האוויר.
רבות דובר על המשבר האקולוגי הפוקד את העולם, ביטויים כמו התחממות גלובלית ובזבוז משאבים נשמעים בהקשרים רבים של חיי היום יום שלנו. מקור האנרגיה העיקרי כיום הוא הנפט (דלק) לדלק תוצרי לוואי רבים ובהם גזי חממה המתווספים לאטמוספירה. שימוש במקורות אנרגיה מתכלים כמו למשל צמחים, מאפשרים הפקת אנרגיה ללא יצירת תוצרי לוואי עודפים. הסרטון שלפניונו מתאר כיצד ניתן להשתמש במסה ביולוגית להפקת אנרגיה, אך גם מעלה סוגיות סביבתיות לא צפויות בנושא זה.
איך אפשר לגרום לכוסות לרחף באוויר ולנוע בקשת – כמו כדור שעף בבעיטת בננה.
רוצים להכין ציורי קסם מכרוב סגול (כן כן, כרוב) ב-DIY? עם צבעים בלתי נראים שמתגלים רק על הנייר?
אז שניה לפני שמתחילים, רק שתדעו שהקסם הזה הוא לא אחר מאשר תגובה כימית של שני חומרים שמתערבבים אחד עם השני!
אחת מרכבות ההרים של דיסני וורלד באורלנדו מסייעת לאנשים להיפטר מאבנים בכליות במהירות וללא כאב. לאחר ששמעו על כמה מטופלים שנפטרו מאבנים בכליות בעזרת סיבוב על ״רכבת הר הרעם הגדול״, החליטו רופאים לנסות זאת בעצמם.
בדרך כלל בחלק הזה של הכתבה מופיע הסבר מפורט, בשפה פשוטה, שמסביר את התופעה שמוצגת בניסוי. הפעם, ובניגוד לכל הניסויים האחרים ב’מדע בבית’ – לא יופיע הסבר פשוט, מהסיבה הפשוטה שאין כזה. כלומר התופעה פשוטה מאוד: מסובבים במהירות ביצה ‘שוכבת’ – והיא ‘מתהפכת’ תוך כדי סיבוב, כלומר מתחילה להסתובב במצב ‘עומד’ – על אחד החודים שלה.
הרחק מאיתנו, באוקיינוס השקט, יש מקום שצפים בו מיליוני צעצועים, מוצרי חשמל ושלל חפצים שאנו בני האדם אוהבים. לצערנו לא מדובר בחנות, אלא באזור הנקרא שטח הפסולת של האוקיינוס השקט (The Great Pacific Garbage Patch), ונמצא בין הוואי לקליפורניה. שטח זה הוא בית קברות צף לחלקי פלסטיק למיניהם, ובו יותר מ-5 טריליון (5,000,000,000,000!) פיסות פלסטיק הצפות כרגע במימי האוקיינוס. חלקי הפלסטיק הללו מגיעים לים גם עם מי הנהרות הזורמים לאוקיינוסים מהיבשות, ומצטברים בים. ה”אי” באוקיינוס השקט הוא הגדול מבין חמישה מצבורי פלסטיק ענקיים באוקיינוסים, ואפשר למצוא בו גם חלקי פלסטיק שיוצרו לפני יותר מ-40 שנה!
הכוח המניע שהוביל לפיתוחים הרבים בתחום זה הוא ההכרה שניצול התכונות הכימיות המיוחדות של חומרים ננומטריים לצורך הארכת חיים ושיפור איכות החיים של בני האדם היא מטרה נעלה. לחומרים בקנה המידה הננומטרי יש יתרון על פני חומרים אחרים מסיבה פשוטה אחת – הם… ממש ממש קטנים. רבים מהמצבים הרפואיים שבני אדם חווים ברמה הגופנית, מקורם בתהליכים המתרחשים ברמת התא. כדי לטפל בבעיה שמקורה בתאים עלינו להשתמש בחומרים שגודלם הזעיר יאפשר להם להיכנס למחזור הדם ולחדור ממנו לתאים עצמם, כדי לתקן את התהליכים הלא תקינים שגרמו למחלה.
חודש מאי הוא חודש מודעות הזומבים – אז מאיפה הגיע הרעיון? מה הקשר לקרפדות קנים? ומה זה אופיוקורדיספס?
בניסוי הנוכחי נחבר יחד כף ומזלג בצורה שתאפשר לנו לאזן אותם על שיפוד עץ בנקודה שנמצאת באוויר שביניהם – בצורה שנראית מפתיעה ולא הגיונית.
ההגדרה המילונית של מדע היא: “מחקר שיטתי במקצוע מסויים, מאורגן ומבוסס על עובדות, תצפיות או ניסויים שסוכמו לחוקים, לכללים ולאמיתות” (מתוך מילון אבן שושן). מחקרים מדעיים מבוססים על תצפיות, השערות והכי חשוב – ביקורת. כל תאוריה מדעית חייבת להיות ברת הפרכה, כלומר חייב להיות אפשרי לחשוב על ניסוי שתוצאותיו יוכלו לערער את אותה התיאוריה/ חייב להיות פתח לבחון את נכונות/ תחזיות התיאוריה בניסוי או תצפית. הסרטון שלפנינו מסביר על השיטה המדעית והעקרונות העומדים בבסיסה.
118 היסודות שמרכיבים את עולמנו – בקליפ מיוחד לכבוד הטבלה המחזורית
