VOD עבור יסודי - העשרה

כלבים נוהגים לאכול צואה של עצמם ושל אחרים. מה זה עושה להם, האם זה מסוכן ואיך אפשר להתמודד עם התופעה?

פיהוק זו פעולה בסיסית של הגוף. כולם מפהקים, גם חיות כמו ציפורים ודגים – ואפילו תינוקות שעוד לא נולדו. ולמה זה מעסיק אותנו כל כך? כי בתור חובבי מדע, תופעות טבעיות לא מוסברות הן כמו תיבת אוצרות מסתורית בשביל המוח שלנו, שלא ינוח עד שיצליח לפצח את התעלומה. גם אם לא נפצח את המיסתורין שעומד מאחורי הפיהוק, נוכל לפחות לומר שניסינו. ועל הדרך גם נלמד כמה דברים חדשים.

הרחק מאיתנו, באוקיינוס השקט, יש מקום שצפים בו מיליוני צעצועים, מוצרי חשמל ושלל חפצים שאנו בני האדם אוהבים. לצערנו לא מדובר בחנות, אלא באזור הנקרא שטח הפסולת של האוקיינוס השקט (The Great Pacific Garbage Patch), ונמצא בין הוואי לקליפורניה. שטח זה הוא בית קברות צף לחלקי פלסטיק למיניהם, ובו יותר מ-5 טריליון (5,000,000,000,000!) פיסות פלסטיק הצפות כרגע במימי האוקיינוס. חלקי הפלסטיק הללו מגיעים לים גם עם מי הנהרות הזורמים לאוקיינוסים מהיבשות, ומצטברים בים. ה”אי” באוקיינוס השקט הוא הגדול מבין חמישה מצבורי פלסטיק ענקיים באוקיינוסים, ואפשר למצוא בו גם חלקי פלסטיק שיוצרו לפני יותר מ-40 שנה!

תורשה אפיגנטית היא תחום מחקר חדש יחסית שמסביר איך צאצאים מקבלים מהוריהם תכונות מסוימות שלא נמצאות ב-DNA שלהם

פוטוסינתזה היא אחד התהליכים החשובים ביותר בעולם החי. כמעט כל הצמחים הירוקים מבצעים סוג כלשהו של פוטוסינתזה – התהליך שבו נוצרים האנרגיה וחומרי התשמורת של הצמח ונפלט החמצן שאנו נושמים.

נכון, נחשב לא מנומס ואפילו מעליב לפהק מול אחרים, אבל מה אנחנו יכולים כבר לעשות? כשזה בא, זה בא. זה חזק מאיתנו. הדחף הבסיסי לפהק משתלט עלינו מדי יום. למעשה, לא אתפלא אם חלקכם פיהקתם כבר כשקראתם את כותרת הכתבה. אבל מדוע אנחנו מפהקים? מדוע הפיהוק כל כך מידבק? ועד כמה אתם רגישים להידבק בפיהוקים ביחס לאחרים? השאלות הללו העסיקו חוקרים זמן רב, ולמרבה הפלא אין תשובה מוסכמת לסיבה האבולוציונית שבגללה אנחנו מפהקים.

154 שנה לפרסום עבודתו של חלוץ הגנטיקה גרגור מנדל, שחשף את החוקים הבסיסיים של העברת תכונות מדור לדור

הן אווריריות, מתוקות ונמסות על הלשון. איזה כיף, חנוכה כבר כאן ואיתו הגיעה עונת הסופגניות! אבל מה מעניק להן את האווריריות הזאת, ואיך אפשר להבטיח שייצאו הכי טוב שאפשר? התשובה, כמו תמיד, במדע

קרה לכם ששכחתם סנדוויץ’ בתיק וגיליתם אותו מכוסה עובש? בסרטון קצר ומסקרן נגלה איך זה קורה, מה הקשר בין עובש לפטריות, ואיך פטריות מגיעות – בדרך מפתיעה במיוחד – למערכת הנשימה שלנו.

אנו נוטים לחשוב על עצמנו כעל אורגניזם יחיד, בודד, בעל אוטונומיה מלאה, אך גופנו מעניק בית להמוני חיידקים מיקרוסקופיים שנקראים באופן קיבוצי “המיקרוביום” של הגוף האנושי.

על התחממות גלובלית והתנהגות בעלי חיים, ממצאים ארכיאולוגים בירושלים ועוד.

בניסוי הזה נגרום בפעולה מאומצת של 45 שניות להרגשה כאילו הידיים שלנו חסרות משקל ומרחפות באוויר.

בניסוי הזה ניקח מיץ תפוזים ונעשה ממנו נוזל שקוף וצלול בלי לשנות את טעמו, בשיטה של בישול מולקולרי

מחקר חדש: גם אצל אבות אבותינו הגבות שימשו בעיקר לתקשורת, אבל המסרים שלהן השתנו עם הזמן.

השרירים בגופנו אחראים על כל הפעולות שדורשות תנועה כלשהי, החל בתנועות רצוניות כמו הליכה, אחיזה או הנעה של האיברים וכלה בתנועות אוטומטיות כמו נשימה, פעימות לב, הנעת מערכת העיכול, הפרשות ועוד. לכל השרירים בגוף יש מנגנון פעולה דומה, שכולל פעילות תלוית סידן ו-ATP של מנוע מולקולרי בשם מיוזין, שמחליק על גבי אקטין. הסרטון שלפנינו ממחיש איך פועל שריר שלד.

ב-2014, הושתל במוחו של איאן בורקהארט (Burkhart) בן 23 שבב מחשב קטן, שגודלו כגולה. הוא נותר משותק ברגליו ובידיו בעקבות תאונה שאירעה ארבע שנים קודם לכן, והשתלת השבב נועדה להחזיר את התפקוד לאחת מידיו.
כעבור שנתיים מייגעות של עבודה עם השבב, בורקהארט מסוגל להזיז את ידו ברמת תפקוד לא רעה בכלל. הוא מרים חפצים, מערבב משקאות ואפילו פורט על גיטרה.

הדנ”א (DNA) היא מולקולת ענק שמכילה את הצופן הגנטי של כל יצור חי. לכל יצור יש צופן גנטי ייחודי לו, וגם אם הדמיון הגנטי בין שני יצורים עשוי להיות גבוה מאוד, הוא לעולם לא יהיה זהה (למעט אצל תאומים זהים). כל תא בגופנו מכיל את כל המידע הגנטי הדרוש כדי ליצור ולתפעל את הגוף כולו. הסרטון שלפנינו מסביר בפשטות מהו הדנ”א, ממה הוא מורכב ועוד.

עטלפים ודולפינים עושים את זה בקלות. האם גם בני האדם יכולים לנווט עם סונר פנימי?

איך צמחים יודעים מתי לעשות פוטוסינתזה ובאיזו שעה ביום לפתוח את הפרחים? הכירו את השעון הביולוגי של העצים, העשבים וכל מה שצומח

כולנו מפהקים. לא רק בני אדם, אלא גם יונקים אחרים, עופות, וכנראה גם זוחלים ודגים. אולם צפייה בסרטוני יוטיוב של בעלי חיים מפהקים מגלה שלא כל הפיהוקים זהים: ככל שהמוח שלך גדול יותר, כך הפיהוק שלך ממושך יותר.