סרטונים ומערכי שיעור בנושאי ביולוגיה העוסקים במבנה הגוף, תהליכי חיים, ותופעות ביולוגיות מגוונות באדם ובטבע.
כשאנחנו אומרים למישהו שלא מרגיש טוב ש”הכל בראש”, לפעמים אנחנו לא באמת יודעים עד כמה אנחנו צודקים. בעולם הרפואה לומדים בשנים האחרונות להבין יותר ויותר את התופעה המוכרת בשם “אפקט הפלצבו” – מצב שבו טיפול בתרופת דמה (אינבו) גורם לשיפור ממשי במצב.
הסרטון שלפנינו ממחיש איך מתרחש תהליך הקישור של תא דם לבן (לויקוציט) לדופן כלי הדם, על מנת לעבור דרכו ולהגיע לאתר המטרה, כלומר אזור הדלקת. אפשר לראות כאן את אותם תהליכים מופלאים שמתרחשים בתוך התא, מרמת החלבון הבודד ועד לרמת התא השלם.
ברשתית העין של האדם יש שני סוגים של תאים קולטי אור. הקנים (rods) מתפקדים בעיקר בחשכה, ומזהים אור בלא הבחנה בין צבעים. לעומתם, המדוכים (cones) מתפקדים בעיקר באור מלא. ישנם שלושה סוגי מדוכים, שכל אחד מהם מבחין בקבוצה אחרת של אורכי גל – שהמוח מזהה כאדום, כירוק וככחול.
דגים מסוימים מוצאים מחסה ומקור מזון בתוך מלפפון הים, לאחר שפיתחו שיטות מקוריות לחדור אליו דרך פי הטבעת.
מיקרובוטים זעירים עשויים להציע פתרון נקי ויעיל לטיהור מקווי מים מחד-תאיים מחוללי מחלות ומגורמי זיהום נוספים.
חד גדיא בגרסת המציאות: חוקרים בארצות הברית גילו כי לצרעה התוקפת עצי אלון יש צמח טפיל התוקף את הזחלים שלה.
החיידקים הינם צורת החיים הקדומה אך הנפוצה ביותר בכדור הארץ. החיידקים שייכים לממלכת הפרוקריוטים, כלומר תאים חסרי גרעין. החיידקים באים בשלל רחב של צורות וסוגים, ומסוגלים להתקיים כמעט בכל תנאים סביבתיים על פני כדור הארץ.
בעולם החי כל היצורים כולם מקושרים זה לזה בדרך כזו או אחרת, ברשת סבוכה של יחסים מסוגים שונים. יחסים אלו עשויים להיות טפילות, יחסי טורף-נטרף, או סימביוזה בין שני יצורים.
יתר לחץ דם, המכונה גם “הרוצח השקט”, הוא אחד הגורמים הנפוצים ביותר להחמרה של מחלות לב, מחלות כלי דם וסכרת. לחץ הדם הגבוה אינו גורם לבעיות בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הוא עלול להיות קטלני ולפגוע בכלי דם, בלב, בעיניים, בכליות ובמוח. הסרטון שלפנינו מראה מה כל כך מסוכן בלחץ דם גבוה.
אחת הבדיקות הנפוצות שנעשות לנשים בהיריון היא דיקור מי השפיר. מדובר בבדיקה פולשנית שבמסגרתה שואבים מעט מי שפיר מהרחם וממצים מהם תאים עובריים. בעזרת בדיקות גנטיות אפשר לזהות בהסתברות קרובה למאה אחוז את קיומן של תסמונות גנטיות רבות וסטיות כרומוזומליות דוגמת תסמונת דאון.
מערכת החיסון אחראית להגן על הגוף שלנו מפני פולשים כמו חיידקים או וירוסים ומתאים סרטניים שמתפתחים בתוכה. לשם כך היא משתמשים במגוון רחב של דרכים שמרכיבות יחד את התגובה החיסונית.
לצמחים יש מנגנון מבוקר היטב שמונע מהם צמיחת יתר. המנגנון מבוקר על ידי הורמונים כגון אוקסין, שמשפיעים על חלוקת התאים בקודקוד הצמיחה. הסרטון שלפנינו מציג את העקרונות הבסיסיים של גדילת צמחים וכיווני מחקר עדכניים בתחום.
כשווירוס חודר לגוף הוא ממהר להיכנס לתוך תא הפונדקאי שלו כדי לחמוק מתגובת המערכת החיסונית אליו. בתוך התא הוא חופשי לשעבד את משאבי התא ולהתרבות באין מפריע ולשחרר החוצה העתקים שלו שידביקו תאים אחרים של הגוף.
פוטוסינתזה הוא התהליך שבו מיוצר המזון בצמחים, אצות ויצורים חד-תאיים אוטוטרופיים. אחד מתוצרי הלוואי של התהליך הוא החמצן, שחיוני לקיום החיים בכדור הארץ, הסרטון שלפנינו מתאר את התהליך התלוי באור
האבולוציה היא מנגנון מורכב שמניע את החיים בעולמנו. הכוח המניע שלה הוא העיקרון שקובע שהמותאם ביותר שורד ומעמיד צאצאים פוריים שמעבירים הלאה את תכונותיו החיוביות.
המחלה המדבקת בעולם חוזרת – גם לישראל, בעיקר בקהילות ששיעור החיסון בהן נמוך. רק מידע אמין ומלא יאפשר לבלום את המחלה ואולי גם להכחיד אותה לגמרי
הדיונאה צדה זבובים ומעכלת אותם. הכדנית מחכה לחרקים בסבלנות ולא מאפשרת להם לברוח. אחרי יותר ממאתיים שנות מחקר, הצמחים הטורפים ממשיכים להפתיע.
נגיף הקורונה החדש שהתפרץ בווהאן שבסין בדצמבר 2019 (SARS-CoV-2, הגורם למחלת COVID-19) ממשיך להפיל קורבנות, ואנשי ארגון הבריאות העולמי (WHO) חוששים שהוא עלול להפוך למגיפה עולמית.
בהתאם למעמדה כאיבר החישה המוביל בגוף האדם, העין זוכה להגנה רבת שכבות שכל תפקידה הוא לשמור עליה מכל פגע. בראש מערכת ההגנה הזו נמצאת ארובת העין שמגינה עליה מפגיעות מכניות קשות. מיד אחריה נמצאים העפעפיים, שנסגרים בתגובה לכל חשש של פגיעה או חדירה של עצם זר לעין. החלק השלישי והאחרון במערך ההגנה של העין הוא כנראה המופלא והמעניין מכולם: הדמעות. הסרטון מסביר את היווצרותן של דמעות כתוצאה מחיתוך בצל ודרכים להתמודד עם התופעה.
מידע עובר בגופנו ללא הרף, אם זה במידע המגיע למוח או פקודות המגיעות ממנו לשרירים ולבלוטות. המידע הזה עובר כאותות חשמליים לאורך תאי העצב המרשתים את הגוף. היות והמידע חייב לעבור בשלמותו מעצב אחד לעצב הבא, כמו במירוץ שליחים, קיים מנגנון כימי המאפשר את העברת המידע. הסרטון שלפנינו מציג את אופן העברת המידע בסינפסה – נקודות החיבור בין שני תאי עצב שכנים. עקרון הפעולה המוצג כאן תקף כמעט לכל מפגש בין תאי
