מרביתם של הכוכבם בשמים, למעלה משמונים אחוז, הינם כוכבים קטנים מן השמש שלנו. כוכבים אלו מכלים את גז המימן, הדלק שלהם, בקצב איטי בהרבה מהקצב בה השמש שלנו או כוכבים גדולים ממנה מכלים את הדלק שלהם, ולכן מצד אחד ננסים אדומים פולטים אור מועט יחסית אולם מן הצד האחר אלו הם הכוכבים בעלי משך הבערה הארוך ביותר.
צפה בסרטון
אסטרונומים ואסטרופיזיקאים עוסקים רבות בשאלה, כיצד הכל התחיל? כיצד נראה היקום ברגעיו הראשונים, ובשניותיו הראשונות? כיצד נוצרו הכוכבים הראשונים? הגלקסיות הראשונות? הטלסקופים המפותחים, הן בחלל והן על פני כדור הארץ מאפשרים לנו כיום לצלם ולהסתכל עמוק אל תוך היקום.
בין הכוכבים הרבים המאכלסים את הגלקסיה שלנו וגלקסיות אחרות, קיימים כוכבים גדולים במיוחד, ענקי על. כוכבים אלו לא רק ענקיים אלא גם בהירים מאוד מאחר והם מכלים את הדלק שלהם בקצב מסחרר. כוכב שכזה מסוגל לפלוט בשש שניות את כמות האנרגיה שהשמש שלנו תפלוט בשנה. כוכבים אלו עשויים לסיים את חייהם בסופרנובה חזקה במיוחד, אשר תותיר מאחוריה כוכב ניוטרונים, או אף בארוע המכונה נובת על. במהלך ארוע שכזה משתחררת כמות עצומה של אנרגיה, ולאחריה לא נותר דבר מלבד חור שחור מהכוכב הענק.
אנו חיים ביקום תוסס. כוכבים בוהקים נראים בשמים, וכוכבים חדשים נולדים בערפיליות. אולם המצב לא יכול להשאר כך לנצח. כוכבים כבים עם הזמן, מתים כאשר הם מסיימים לכלות את גז המימן שבליבתם. הגלקסיות מתרקחות זו מזו ונראה כי היקום יהפוך בעוד זמן רב למקום קודר וקר.
