רשימת הכתבות

השאלה במלואה: האם קרן אור שתצא מכדור הארץ תהיה באותה מהירות של קרן אור היוצאת מצדק (האם

בצורה מעט פשטנית המסלול נקבע ע”י הכוח הצנטריפטאלי (כוח המשיכה בין כדור הארץ לירח) והכוח

כל גוף בעל מסה מושפע באופן עקרוני ע”י כוח הכבידה. מסת האלקטרון היא 9.11 כפול 10 בחזקת -31

מערכת בינארית היא צמד כוכבים (כוכבי שבת כמו השמש שלנו) המסתובבים סביב מרכז המסה המשותף

האור של הכוכבים (כמו השמש) הוא למעשה תהליך היתוך גרעיני בו מימן הופך להליום. לבסוף

כאשר גוף חודר לאטמוספרת כדור הארץ הוא מתחמם עקב החיכוך ונשרף (קרוי מטאור), במידה והגוף

מחזור חייו של כוכב ניתן לתיאור על פי דיאגראמת הרצספרונג-ראסל (“Hertzsprung-Russell

קוואזר (באנגלית Quasar) הינו גרם שמים בעל אנרגיה רבה, השוכן בתוך מרכזה של גלקסיה פעילה.

על פי הפרסומים, ד”ר פיטר וורדן, מנהל מרכז איימס של נאס”א, התארח לאחרונה בכנס שנתי שנערך

נוסח השאלה המלא: האם חור שחור יכול להיות מורכב רק או בעיקר מפוטונים? מה קורה למטען

מטאוריד הוא גוף שמימי מוצק וקטן יחסית (בהשוואה לאסטרואיד) הנע במסלול סביב השמש. כאשר

הפוטוספירה (photosphere) היא השם לפני השטח של השמש או במילים אחרות השכבה אותה אנו

חור שחור הוא תוצר סופי של כוכב מסיבי שסיים את חיו והפסיק ליצור אנרגיה בתהליך היתוך

השאלה היא עתיקת יומיים וישנן עדויות מהמאה ה 13 על בישופ צרפתי שטען כי אלוהים יכול לברוא

לא הצלחתי למצוא התייחסות ישירה או תשובה חד משמעית לנושא מספר האלקטרונים ביקום. אני מניח

בצורה גסה ניתן לומר שכדור הארץ מקיף את השמש במסלול מעט אליפטי. מסלול ההקפה הוא די קבוע אך

כמה שזה ישמע מוזר לא קל לענות על השאלה רק מחיפוש של תמונות ברשת וזאת מכיוון שצורת לקיחת

למעשה השאלה היותר “נכונה” לשאול היא “מדוע השמיים הנצפים מכדור הארץ במהלך היום כחולים?”.

השאלה כבר נדונה בצורה נרחבת בשאלות קודמות; על כן אתן כאן מבוא קצר חור שחור הוא תוצר סופי

למעשה מדענים לא ממש מנסים ליצור חור שחור אלא ייתכן, על פי התיאוריה, כי ייווצרו חורים

חומר אפל (dark matter) הוא חומר שקיומו עדיין לא אומת אך על קיומו הסיקו מתגובתו הכבידתית

קרינת גאמא היא למעשה פליטת פוטון מגרעין של יסוד במהלך התפרקות רדיואקטיבית; קרינה זו הינה

כבידה (כוח המשיכה) הוא כוח בסיסי בטבע הפועל בין כל 2 גופים בהתאם למסה שלהם. המושג מסה הוא

השאלה לא פשוטה מכיוון שטמפרטורת חפץ בחלל החיצון תלויה במספר רב של גורמים: (1).