רשימת הכתבות

משחר ההיסטוריה הופעתם ברקיע והיעלמותם המהירה של כוכבים בעלי זנב ארוך הותירו רושם עז על

ליקוי חמה הינו תופעה המוכרת לכולנו. אחת לכמה שנים נראה כי הירח מסתיר את השמש למספר רגעים.

השמש המספקת את האור והאנרגיה לכדור הארץ שלנו, ולמערכת השמש כולה נראית לנו ככדור גז בוער

ערפיליות הינן ענני גז ענקיים בחלל הריק. בתוך ענני הגז הללו נולדים כוכבים חדשים. אחת

צדק, כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש שלנו מוקף בירחים רבים. כיום ידוע על 63 ירחים כאלו,

ליקוי ירח מלא מתרחש אחת למספר שנים. הסרטון שלפנינו מתאר מתי וכיצד מתרחש ליקוי ירח, ומהם

כאשר אנו מתבוננים בתנועת כוכבי הלכת, אנו רואים דבר מעניין. על אף שמסלול כוכבי הלכת סביב

חורים שחורים הינם אחת התופעות המוזרות אך המרתקות באסטרופיסיקה. מדובר בתופעה שעד לפני כמה

היקום נראה לנו אינסופי, על כן קשה לנו בכלל להתחיל לדמיין את צורתו. למרות גודלו האדיר,

ניתן לחשוב על שני אופנים שהירח משפיע על גופנו: השפעה פיזיקלית והשפעה ביולוגית. השפעה

שלום סימה, כפי שציינת בצורה נכונה איגלו לא “מחמם” אלא מבודד מקור. הרעיון נראה לנו מעט

גליי פארדיי (Faraday waves או בשמם הנוסף Faraday ripples – אדוות פארדיי) הם תופעה של גלים

נוסח השאלה המקורי:  לפי תורת היחסות, אפשר להסתכל לכל מקום כנקודת מנוחה. כיצד יתכן שישנם

כפי שציינת נכונה הגיעו להנחות, ולא לעובדות. גם תיאוריות מודרניות אינן בהכרח תקפות בחור

זאת שאלה מעניינת שהדחף הראשוני לענות עליה היא: מה פתאום? אבל חיפוש ברשת דווקא מעלה מידע

הכוח אשר מחזיק יחדיו מאסות גדולות הינו כח המשיכה. התשובה הקצרה ביותר לשאלה תיהיה כי סידור

התשובה היא לא; ישנן בהחלט גלקסיות שאינן מקושרות לצבירי על המכילים מספר רב של גלקסיות

רוב רובם של הכוכבים הם חלק מגלקסיות אך ישנם גם כוכבים “בודדים”! הם קרויים כוכבים

ננסח את שאלתך באופן יותר מדוייק. למעשה התכוונת לשאול: מדוע פוטון שהוא חסר מסה מושפע מכוח

בכדי להבין מהי הנחת הצנזורה הקוסמית, ולשם מה היא נחוצה, עלינו ראשית להבהיר שני מושגים:

הרוח הסולארית, ה”רוח” הנושבת מן השמש, היא כינוי לשטף חלקיקים טעונים (פלסמה, בעיקר

בדרך כלל, אסטרונומים קובעים את הגודל והצורה של הגלקסיה שלנו ובכלל זה מודדים את המרחק

תיאורטית הדבר אפשרי. כמות האנרגיה ליחידת שטח שתפגע במראה זו דומה לזו הפוגעת בכדור הארץ

נוסח השאלה המקורי: מסה מעוותת את המרחב-זמן. מכיוון שגלקסיות אינן “תלויות” ביקום כך סתם,