צמחים נגד כדורי פרווה, דג סחוס, למה יש לך שיניים במצח? ולמי שרים העכברים?

ממש כמונו, גם פילים משתמשים בתנועות גוף בכוונה להשיג מטרה מסוימת

בעזרת מיקרופונים ומצלמות וידאו שהוצמדו לגורים של לווייתן גדול סנפיר, מצאו החוקרים כיצד הגורים מבקשים מאימותיהם חלב

במחקר חדש טוענים החוקרים שפילים משתמשים ב”שמות פרטיים”, מאפיינים מסוימים של הקולות שהם משמיעים שייחודיים לכל פיל ופיל

מחקר חדש: התקשורת של ראשתנים מורכבת בהרבה משחשבנו, וכוללת מספיק קולות שונים כדי להוות בסיס לשפה

חוקרים גילו חלבון שקשור לעיכוב צמיחת שיער, ואולי שיחק תפקיד בהתפתחות “קוף האדם העירום”

אבולוציה מהירה במיוחד, לפעמים עצם היא רק (שם) עצם, וירואיד בשם אובליסק, “אחריך, ירגזי” והדג שמשנה צבע בשביל לתקוף

דגים טורפים משנים את צבעם ממש לפני שהם מסתערים על להקת סרדינים, ויוצרים דוגמת פסים בולטת על גופם

מחקר חדש מגלה שציפורים משתמשות במחוות גוף כדי לתקשר זו עם זו. הרעדת כנפיים משדרת לבן-הזוג: היכנס אל הקן לפניי

חגיגת הנגיפים של הפעוטות; חיישן בגודל של גרגיר חול; מי דולפין חמווווד שלי?; אותה תרופה, מחלה אחרת; וריח כף יד של גבר ואישה

לדולפינים יש גרסה משלהם ל”בייבי טוק”, והיא אפילו די דומה לזו שלנו

בני אדם מצליחים להבין מחוות גוף של בונובו ושימפנזים. האם זו יכולת שירשנו מאבותינו המשותפים?

זיהום הרעש שגורם האדם מקשה על דולפינים לשתף פעולה ומאלץ אותם “לצעוק”

חוקרים משערים כי שימפנזים משתמשים בתיפוף על גזעים ושורשים כיד לשמור על קשר זה עם זה

כשהם עדיין בקן, הגוזלים משמיעים חלקי-קריאות, כמו תינוקות שלומדים לדבר. גם ההורמונים שמשפיעים על התהליך הזה משותפים לנו ולציפורים

מתברר שקריאות האורנגאוטנים אינן קבועות אלא משתנות בהתאם לצפיפות הסביבה שבה הם חיים.

היפופוטמים מבדילים בין קולות של חברים ומכרים לבין קולות של זרים, ומגיבים בתוקפנות לאחרונים – על ידי פיזור צואה

מחקר חדש: בדומה לנו, גם דגים נעזרים בהפסקות ארוכות בתקשורת ביניהם כדי למשוך תשומת הלב

טמרינים זהובי ידיים משנים את ה”מבטא” שלהם כדי ששכניהם, טמרינים ממין אחר, יבינו אותם טוב יותר

נקבות של קופי גֵּנוֹן מזעיקות את הזכר כדי שיגן עליהן מטורף מתקרב, ויש להן קריאות מיוחדות לשם כך

כמו ציפורי שיר ולווייתנים, גם אצל החולד העירום לכל אוכלוסייה יש שפה וקולות הייחודיים רק לה