התשובה די ברורה וחד משמעית- תיקנים, בדיוק כמו בני אדם, משתמשים בחמצן ופולטים פחמן דו

הצמחים בניגוד לבעלי חיים מבצעים שני תהליכים שונים: נשימה ופוטוסינתזה (הטמעה). בתהליך

מערכת ההובלה בגוף היונקים היא מערכת הדם. תפקידי מערכת הדם בגוף הם רבים אך רובם ככולם

יצורים אירוביים (אווירניים) משתמשים בחמצן על מנת ליצור אנרגיה, התהליך נקרא נשימה תאית.

שאלה נוספת בנושא: כיצד נושם האריה? דרך נשימת האריה אינה שונה במהותה מהדרך בה אנו ויונקים

כאשר מימן (H2) וחמצן (O2) במצב מולקולארי מתרכבים יחד משתחררת אנרגיה ונוצרים מולקלות מים

שכבת האוזון (Ozone layer) היא שכבה באטמוספרה באזורים שבין 15 ל35 ק”מ מעל פני הקרקע

אש היא תגובה כימית מהירה- תהליך חמצון. על פני כדור הארץ המקור המחמצן הנפוץ ביותר

בטמפרטורת החדר – כאשר חמצן וגופרית נמצאים יחד לא קורה שום דבר, גופרית היא חומר יציב

בניגוד לאמונה הרווחת- התורמים העיקריים לחמצן באוויר הם לא העצים  (אם כי כבודם במקומם

אש היא תגובת חמצון מהירה, מה שמתחמצן הם גזים הנפלטים מחומר הדלק. כדי ליצור אש צריך חומר

אש היא למעשה תגובה כימית מהירה- תהליך חמצון. על פני כדור הארץ המקור המחמצן הנפוץ ביותר

הלב הוא משאבה מדהימה ומסובכת להפליא אך ניתן לתארו בתיאור בסיסי כ2 משאבות הצמודות אחת

פוטוסינתזה או הטמעה בעברית היא תהליך בו נוצרת אנרגיה כימית  ותוצרים אורגאניים הזמינים

למעשה השאלה היותר “נכונה” לשאול היא “מדוע השמיים הנצפים מכדור הארץ במהלך היום כחולים?”.

כאשר אור ממקור כלשהו, במקרה שלנו השמש, פוגע בחומר כלשהו (גז, נוזל או מוצק) מתרחשים שלושה

תמונה של הירח אירופה כפי שצולמה מהחללית גלילאו (ויקיפדיה) החיפושים אחר חיים מחוץ לכדור

בהחלט יש חמצן על חלק מכוכבי הלכת האחרים. בחלקם ריכוז החמצן החופשי נמוך מאוד (במאדים למשל

נשימה היא אחד התהליכים הכי חשובים בגופנו. היא מאפשרת לנו לספק לרקמות חמצן שבלעדיו לא נוכל

דגים נושמים בצורה שונה מחיות היבשה. יש להם מנגנון נשימה מותאם לסביבה מימית, שמבוסס על

נוסח השאלה המלא: איך מבחינים בין מקורות מים מזוהמים לבין מקורות נקיים אשר מותר להשתמש בהם

כיום למדענים יש עדויות או “חשד” סביר שיש או היו מים זורמים על 3 גרמי שמיים לפחות במערכת