נוסח השאלה המלא: למה בעדשה מרכזת לא קיימת תופעת הנפיצה? הרי היא כמו אוסף של מנסרות? אלי

שלום שחר, אלו הם שני דברים שונים לגמרי, ואשמח להרחיב עליהם כיוון שהם חלק משמעותי

האופטיקה הגיאומטרית מתארת את האור באמצעות תיאור פשוט למדי של קרנים שמתפשטות לכל עבר ממקור

חוק ריבוע ההפכים מתאר את גודל השטח של ריבוע כתלות במרחק מנקודת ההתחלה. לחוק זה שימושים

מהם על-חומרים (Metamaterials)? זהו שם כולל לחומרים “מהונדסים” עם תכונות מתוכננות מראש,

אם ניתן לייצר גלימה שתעטוף את הגוף הנמצא בתוכה, כך שיהפוך לבלתי-נראה מבחוץ? מאמר תיאורטי

בשנים האחרונות הולך ומתפתח תחום הננו-אופטיקה. עם השיפורים בטכנולוגיה, ועם התקדמות המחקר,

מאז ומתמיד, קיוו המדענים כי יוכלו לשלוט במזג האוויר. אין צורך להסביר עד כמה יכולת שכזו

אור הינו כינוי כולל לקרינה אלקטרומגנטית, אשר אורך הגל שלה הינו בין 400 ל750 ננומטר

תשובה מעניינת וחדשנית ניתנה לשאלה זו במאמר שהתפרסם ב-2006 בעיתון The Journal of

נוסח השאלה המלא: למה כשיש התאבכות בגביש ע”י קרן רנטגן צריך לעשות התמרת פורייה כדי להגיע

FTIR הן ראשי תיבות של Fourier Transform Infrared Spectroscopy. השיטה משמשת לאפיון של

כיצד אור נוצר וכיצד עובד לייזר מצב מוצק?

נוסח השאלה המלא: ידוע שאורך גל האור הוא המרכיב הקובע את צבעו. כאשר אור בצבע מסוים עובר

זאת שאלה מאוד יפה והתשובה מאוד מעניינת אכן במצבים מסוימים הלהבים של המסוק כמו גם המאוורר

האור אותו אנו רואים הוא חלק קטן מהספקטרום האלקטרומגנטי. אם חושבים על האור כגל (גל

מכ”מ (מגלה כיוון מרחק), או ראדאר בשמו הלועזי: Radio Detection and Ranging משתמש בקרינה

השאלה המקורית: שני גלים אלקטרו-מגנטים הנוצרים ממקור לייזר והם קוהרנטיים וזהים לחלוטין

סיב אופטי מאפשר להעביר דרכו קרינת אור מקצה אחד שלו לקצהו השני. סיבים ניתן ליצור מחומרים

אנו יכולים לראות את הירח במהלך היום מכיוון שהוא גדול ובהיר. אנו יכולים לחשוב על משטח הירח

למעשה מנסרה מלבנית כן מעקמת, שוברת, את האור העובר דרכה אך עלינו להסביר בפירוט את מצב

כפי הנראה הראשון שהגיע קרוב לערך זה הינו ג'ימס ברדלי (James Bradley) ב-1728 תוך

המיקרוסקופ הינו אחד מכלי המחקר המודרני הותיקים ביותר. עקרון הפעולה של מיקרוסקופ אור הוא

למרות שידועים בתקופה הקדומה תיאורים שונים על מדורות שנבנו על ראשי גבעות והרים כדי לכוון