העלייה בשיעור הפחמן הדו-חמצני במים גורמת לדגים קטנים להפסיק לחפש את קרבת “שומרי הראש” שלהם

הצלחה לניסיון לקבע פחמן דו-חמצני כמינרלים בקרקע. השיטה עשויה להיות יעילה בהורדת הריכוז של הגז באטמוספרה

חוקרים ישראלים שילבו הנדסה גנטית ולחץ אבולוציוני ופיתחו חיידקים שמסוגלים לייצר סוכרים מפחמן דו-חמצני

הכבישים הכהים קולטים ופולטים חום רב. האם שינוי הצבע שלהם יכול להשפיע? ואם כן, באיזו מידה?

האם אפשר לקלוט פחמן דו-חמצני מהאוויר וגם לייצר ממנו דלק? ומה ההיתכנות הכלכלית?

חוקרים מאוניברסיטת אדינבורו גילו שאירוע ההכחדה ההמוני שהתרחש בתום העידן הפרמיאני נבע בין

ניסוי רשת קלאסי של התפרצות עזה – והמדע שמאחוריה

צימוקים יכולים לרקד ולזוז מעלה ומטה – בתנאי ששמים אותך בתוך החומר הנכון

השאלה המקורית: מדוע אומרים שנשימה ובעירה מכלים את החמצן? האם יכול להיווצר מצב של חוסר

כיצד נר בוער יכול לשמש כמעיין משאבה – ששואבת מים כלפי מעלה, לתוך כוס הפוכה

נוסח השאלה המלא: מאיזה חומר יש לייצר מיכל המכיל חומר קירור כמו קרח יבש ובאיזה לחץ עליו

שאלה שקיבלנו מגולשים – שאפשר לענות עליה בעזרת כמה חישובים וידע בכימיה

תגובה כימית מאפשרת לנו לנפח בלון בלי להתאמץ

על פי המודלים המקובלים כיום, ההתחממות הגלובלית נובעת מהצטברות גזי חממה כמו פחמן דו חמצני

התחממות הגלובלית בעשורים האחרונים הובילה לשינויים רבים על פני כדור הארץ. אחד משינויים אלו

בניסוי הזה ניצור משהו שנראה כמו הר געש קטן, באמצעות ציוד שאפשר למצוא בכל בית או חנות מכולת

הפחמן הוא אבן הבניין של החיים על פני כדור הארץ, ובעל חלק מרכזי בתהליכים רבים בכוכב הלכת

רבות דובר על המשבר האקולוגי הפוקד את העולם, ביטויים כמו התחממות גלובלית ובזבוז משאבים

הצטברות גזי חממה ובראשם פחמן דו חמצני, היא אחת מהגורמים המרכזיים להתחממות הגלובלית. הפחמן

על החומר שנוצר לעיתים בעת בישול ואפייה ועל השפעתו על הבריאות

החיים המעניינים של היצורים הזעירים החיים במושבות שנראות כמו סלעים בעלי צורות מעניינות

זו בהחלט שאלה מאוד מעניינת, שקיבלה עד כה המון תשובות שגויות. מי שלא מכיר את התופעה יכול

האם ניתן לנצל לטובה, להגברת הורדת גשם, חומרים שנפלטים מבעירה?

ההמוגלובין (Hemoglobin) מצוי בתוך תאי הדם האדומים בבעלי חיים רבים וכן באדם. זוהי מולקולה