לפני 151 שנים פרסם חוקר בריטי בשם צ'רלס דרווין את ספרו “מוצא המינים”, שבו תיאר

שלום בר, לכל אחד מאתנו יש שני עותקים לכל גן. כל עותק בכרומוזום שונה, אחד שהגיע מהאב והשני

יוסף שלום, ביולוגיה חישובית, או ביואינפורמטיקה (שני מושגים אשר משמעותם דומה ואשר נוטים

בהחלט כן. במהלך יצירתם של תאי המין (גמטות) מתרחשים אירועי החלפה של מקטעי דנ”א בין הדנ”א

יצירת החלבונים היא תהליך ארוך ומורכב, שאחר משחקני המפתח בו הוא ה-RNA השליח (mRNA), שמשמש

השעתוק הוא תהליך שבו נוצר העתק של גן מסוים, כשלב ראשוני בתהליך יצירת החלבונים. במהלך

האבולוציה היא מנגנון מורכב שמניע את החיים בעולמנו. הכוח המניע שלה הוא העיקרון שקובע

כולנו שונים זה מזה. השונות הזאת הכרחית לשרידות המין שלנו וליכולת שלו להסתגל לתנאי סביבה

לצמחים יש מנגנון מבוקר היטב שמונע מהם צמיחת יתר. המנגנון מבוקר על ידי הורמונים כגון

הדנ”א הוא מולקולה ענקית שאורכה הכולל אצל בני אדם מגיע לשני מטרים, אך היא ארוזה בתא שטח

זאת שאלה שעדיין לא נפתרה באופן מלא. ברור כי יש גבול סופי של מספר גנים מינימאלי אפשרי, כדי

מתג ביולוגי הוא רצף בסיסים שאחראי לפעולת גן או קבוצת גנים (המתג יכול להפעיל לכבות או לבקר

התכונות מועברות מההורים לילדים בתורשה באמצעות החומר הגנטי. גן הוא יחידת מידע אחת של חומר

גילוי חדש מסעיר את עולם הביולוגיה המולקולרית והגנטיקה. מדענים מאנגליה וארצות הברית גילו

המושג DNA ודמות הסליל הכפול שלו פרצו לתודעה הציבורית לפני כמה עשרות שנים בלבד וזכו

נתחיל בהערה על טוהר המדע. מדענים רבים מתחילים את דרכם במדע בתחושה של ייעוד. המוטיב המרכזי

שוו בנפשכם מה היה קורה אילו כל הגנים היו משועתקים כל הזמן באותו קצב. תהליכים היו מתרחשים