נוסח השאלה המקורי: מה הקשר, אם קיים בכלל, בין השדה החשמלי E לבין צפיפות הזרם J? באופן

רבות נאמר על הפוטנציאל האדיר הצפון באור השמש להפקת אנרגיה נקייה וזולה. תהליך הפקת האנרגיה

נוסח השאלה המקורי:מדוע יש צורך במתח גבוה כדי שנורת גז תאיר, הרי אנרגיית עירור הגז היא

כידוע, מהירות האלקטרונים במוליך מתייחסת לתנועה האיטית יחסית של אלקטרונים חופשיים (או

קיים ניסוי של עקיפה בשני סדקים שבוצע עם אלקטרונים, הדומה לניסוי יאנג עם אור. ניסוי יאנג:

אנרגיית יינון של יסודות היא האנרגיה שדרושה להוציא מהם אלקטרון ולהפוך אותם לאטומים בעלי מטען חשמלי, כיצד הטבלה המחזורית יכולה לעזור לחזות אותה?

נסביר תחילה מהיא דיודה. הדיודה התרמויונית מורכבת מקתודה, אנודה וגוף חימום הנמצאים בריק

בדרך כלל מעבר של זרם חשמלי גורם לחימום של החומרים בהם הוא זורם, אבל יש יוצאים מהכלל

הערה: השאלה קיבלה כבר תשובות פעמיים בעבר. אך מכיוון שהנושא בהחלט לא פשוט ונראה שלא הובן

מהירות האלקטרונים במוליך מתייחסת לתנועה האיטית יחסית של אלקטרונים חופשיים (או יונים)

הנורות הצבעוניות והיעילות הופכות נפוצות במיוחד בעשורים האחרונים, אבל איך בעצם הן עובדות? ואיך קשורה מכניקת הקוונטים לסיפור?

נורות ניאון מכילות גז ניאון במיכל סגור, עם כל הפעלה של הנורה, מתח מופעל בין שני צידי

אם נתאר אטומים רק בעזרת כוח קולון (הכוח הפועל בין שני מטענים חשמליים), האלקטרון והגרעין

נוסח השאלה המלא: בשיעור האחרון בכימיה למדנו על אלקטרו שליליות. לפי חוק קולון ישנה משיכה

חלקיקים וירטואליים הם אכן חלקיקים ממשיים. תורת הקוונטים מנבאת שכל חלקיק מבלה זמן מסוים

נוסח השאלה המלא: האם תוכל להסביר לי את המבנה המרחבי של פחמן חד חמצני ( CO ) ? לפי הציור

נוסח השאלה המלא: מדוע ואיך יסודות מסוימים נקשרים לאחרים? אני מכיר את הטבלה המחזורית אבל

צורה מרחבית של מולקולה עקב קשר קוולנטי נקבעת על פי הנטייה של זוגות האלקטרונים ל”שמור

ההבדל העיקרי הוא ביכולת “לשחרר” אלקטרונים מהאטום. אטום מתכתי הוא בעל אנרגיית יינון נמוכה

הברק המתכתי נובע מהמבנה האטומי של המתכת- אטומים ומסביבם “ים של אלקטרונים” (תכונה זו גם

נוסח השאלה המלא: בקרינת בטא קווארק למעלה הופך לקווארק מטה (ניוטרון הופך לפרוטון) אז מהיכן

יש מספר תכונות שמאפיינות מצב של חלקיק, שתיים מהן הן אנרגיה (E) ותנע קווי (p). לדוגמא –

בעולם המיקרוסקופי, מאורעות פיסקליים המתרחשים במרחק זה מזה משפיעים מיידית זה על זה, למרות

ראשית, נבהיר מהי קרינה? אנו מתארים קרינה כזרימה של חלקיקים נושאי אנרגיה או כגל המתפשט