בראשית התרסקה על פני הירח

החלום – ושברו. החללית הישראלית “בראשית” התרסקה על הירח דקות אחדות לפני הנחיתה. החללית התחילה כמתוכנן את הליך הנחיתה, אך בגובה של פחות מ-10 קילומטר הדברים החלו להשתבש. מהתחקיר הראשוני עולה כי התקלה החלה באחת משתי יחידות המדידה האינרציאליות (IMU), המודדות בין השאר את תאוצת החללית, את האוריינטציה ואת שינויי הכיוון שלה. התקלה הזו גררה ככל הנראה תגובת שרשרת של שיבושים בכמה ממערכות האלקטרוניקה, ולשני אתחולים רצופים של מחשב החללית. זה גרם לכך שהמנוע הראשי של החללית הפסיק לפעול לזמן קצר, וכשהוא חזר לפעולה כבר היה מאוחר מדי. החללית ככל הנראה יצאה משליטה בגובה של פחות מעשרה קילומטרים מעל פני הירח, כשהיא עדיין במהירות של כ-400-500 קמ”ש והתרסקה במהירות גבוהה על פני הירח. “אמנם לא נחתנו נחיתה רכה על הירח, אבל עכשיו יש עליו מכתש SpaceIL”, אמר בחיוך מריר יהונתן ויינטראוב, ממייסדי העמותה. “בהחלט הגענו לפני הירח, אבל לא בחתיכה אחת”, הוסיף מנהל מפעל מבת חלל של התעשייה האווירית, עופר דורון.

בימים הקרובים ימשיכו אנשי עמותת SpaceIL והתעשייה האווירית לנתח את הסיבות לתקלה. “אנחנו יכולים להגיש שהחיישנים עבדו טוב חוץ מהיחידה שהייתה איתה בעיה, אבל השנייה עבדה כמו שצריך. הלייזרים מדדו כבר את המרחק מהקרקע של הירח, הלוגיקה של הבקרה עבדה כמו שצריך”, אמר יואב לנדסמן, סגן מנהל המשימה, בראיון לאתר מכון דוידסון. “אבל זה לא היה מושלם, וצריך להגיע לשלמות כדי להגיע לירח בחתיכה אחת כנראה. נפיק את הלקחים ונקווה שהפעם הבאה תהיה יותר מוצלחת. יש לנו נקודת פתיחה טובה יותר, לפחות”.

כל כך קרוב. תמונה שצילמה החללית במהלך הנחיתה, דקות אחדות לפני ההתרסקות | מקור: SpaceIL 

מסיבת העיתונאים של בכירי SpaceIL ומייסדי העמותה, לאחר ההתרסקות:

************

“אנחנו ממש מתרגשים. זה אירוע סיכום של שמונה וחצי שנות עבודה של כל כך הרבה מהנדסים, תורמים, התעשייה האווירית”, אמר יהונתן ויינטראוב, ממייסדי עמותת SpaceIL לאתר מכון דוידסון. “אנו מקווים שכל הילדים מחזיקים אצבעות כי הלילה החללית מגיעה לירח. השאלה רק בכמה חתיכות. אנחנו מכוונים שהיא תעשה זאת בחתיכה אחת”. “אני נרגש כמו כלה בליל כלולותיה”, מוסיף שותפו, יריב בש. המילים האלה הן סיכום קצר מאוד למסע ארוך ונפתל שנמשך כמעט עשור, וכלל תכנונים של שלוש חלליות שונות, אלפי נוסחאות מתמטיות ופיזיקליות, מאות אלפי שעות עבודה, מפגשים עם יותר ממיליון תלמידים, 100 מיליון דולר ומסע של 6.5 מיליון קילומטרים ב-49 ימים מאז השיגור.

“בראשית” נוחתת על הירח – צפו בשידור החי:

נשיא SpaceIL מוריס קאהן אמרבתחילת אירוע הנחיתה: “אני קצת נרגש הערב אבל מרגיש פנטסטי. מרגישים את החום והתמיכה של כולם. לא חלמנו בהתחלה שהפרויקט יגיע לממדים כאלה. אני מרגיש חום ותמיכה לא רק מהארץ, אלא מכל העולם. זה ידחוף את הנוער ללמוד מדעים והנדסה, וידחוף את התעשייה האווירית לחלל. תודה רבה ואני מקווה שלא נאכזב אתכם”.

ראש הממשלה נתניהו הוסיף: זה הישג שמבטא את היכולות של ישראל. זה צעד ענק למדינת ישראל. אני מלא גאווה. עדות להישגים שלנו, מוכיח לילדים שאפשר להשיג דברים ללא גבול אם רק רוצים בזה. אתם רציתם והפכתם לאגדה. היום אנחנו על המפה של הירח!

תקציר הפרקים הקודמים

את SpaceIL ייסדו בסוף שנת 2010 שלושה מהנדסים צעירים: ויינטראוב, בש וכפיר דמרי. הם נפגשו כדי לבחון אפשרות להקים קבוצה ישראלית שתשתתף בתחרות של “גוגל” – Lunar X-Prize – שהציעה פרס של 20 מיליון דולר לגוף פרטי שיצליח להנחית חללית על הירח. הם נרשמו לתחרות ברגע האחרון ממש, לאחר שגייסו דמי הרשמה בסך 50 אלף דולר, והתחילו לנסות להתקדם, בלי הרבה מושג מה הם עושים. בהמשך הדרך הם נפגשו עם איל ההון מוריס קאהן, שפתח להם את הכיסים והעניק להם את הסכום הראשוני לפיתוח החללית. מפגש קריטי נוסף היה עם מפעל מבת חלל של התעשייה האווירית, אז מקום עבודתו של ויינטארוב, שנרתם למיזם וסייע רבות בתכנון, פיתוח וייצור החללית.

לאחר שהתברר כי הדגמים הראשונים שתוכננו לא יעמדו במבחן המציאות, עברה העמותה סוג של מהפכה בשנת 2014. מעבודה בעיקר על בסיס מתנדבים היא עברה בזכות תרומות של קאהן ואחרים לגיוס מהנדסים בשכר, והחלה לעבוד כמו חברת הזנק (סטרט-אפ) עם מוצר ייחודי – חללית לירח. כעבור כמה חודשים גובש התכנון של החללית החדשה, זו שעושה כעת את דרכה לירח, ומשם נמשכה עבודה סיזיפית של בנייתה, פיתוח מערכותיה השונות ואין-ספור בדיקות שלהן, חתימה על חוזה שיגור, סימולציות, תרגולים, תכנות ועוד ועוד.

העבודה המתקדמת על החללית נקלעה למשבר של ממש בשנת 2018, כשאחרי דחיות רבות הכריזה גוגל על סיום התחרות וביטול הפרס – בלי זוכה. הקבוצה הישראלית שהייתה בין המובילות בתחרות, והראשונה שחתמה על חוזה לשיגור החללית, עמדה על סף פירוק: הפרס בסך 20 מיליון דולר היה כחמישית מתקציב המיזם הכללי, ובלעדיו לא היה אפשר להמשיך. בסופו של דבר שוב נחלץ קאהן לעזרה, תרם מכיסו וסייע לגייס את הסכום החסר. בסך הכל תרם קאהן מכספו הפרטי כ-40 מיליון דולר לחללית הישראלית. תרומת המדינה, שהוגבלה בתחרות לעשרה אחוזים מתקציב הפרוייקט, הסתכמה בסופו של דבר בפחות מ-10 מיליון ש”ח – כשני אחוזים בלבד.

נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ’ דניאל זייפמן, מספר לאתר מכון דוידסון על תחילת הדרך של החללית במכון:

המסע הארוך

לאחר יותר משמונה שנים של תכנון, ייצור, פיתוח ובדיקה, שוגרה החללית ב-21 בפברואר בטיל של חברת SpaceX. “בראשית” היא החללית הקטנה ביותר ששוגרה לירח, ומשקלה בשיגור היה בסך הכל 585 קילוגרם, מתוך זה 420 קילוגרם דלק. בגלל גודלה הזעיר, הוחלט להטיס את החללית במסלול חסכוני במיוחד בדלק, גם אם ארוך בהרבה מטיסה ישירה לירח, שמרחקו הממוצע מכדור הארץ הוא 384 אלף קילומטר. המסלול הורכב מאליפסות שהחלק הרחוק שלהן רחוק יותר ויותר מכדור הארץ, והחלק הקרוב שלהן הוא במרחק כמה מאות קילומטרים. כל תמרון של מעבר מסלול דרש הפעלה של מנוע החללית, כדי להאיץ את מהירותה. במסלול החיצוני ביותר הגיעה החללית למרחק של יותר מ-400 אלף קילומטר מכדור הארץ, כלומר חצתה את מסלולו של הירח. במעבר השני במסלול זה היה עליה לבצע תמרון האטה מורכב כדי להילכד בכבידת הירח. לאחר שהתמרון בוצע בהצלחה, שבוע לפני הנחיתה, נכנסה החללית למסלול סביב הירח.

החללית הקיפה את הירח במשך שבוע, וביצעה תמרוני האטה נוספים שהקטינו בהדרגה את מסלולה, עד שנכנסה אמש למסלול אליפטי שקצהו הרחוק כ-200 קילומטר מפני הירח, והקרוב – 15 קילומטר בלבד. מהמסלול הזה התחילה החללית את תמרון הנחיתה המורכב.

חינוך ומדע

נוסף על עצם הנחתת החללית, הפעילות העיקרית של SpaceIL היא בתחום החינוך. העמותה מפעילה מערך גדול של מתנדבים המעבירים תכניות לימוד בבתי ספר ובגני ילדים, סדנאות, הרצאות ופעילויות נוספות שנועדו לעורר את העניין של ילדים ונוער במדע, הנדסה וטכנולוגיה, להדביק אותם בחיידק החלל ולעודד אותם לפנות ללימודי מדעים והנדסה. פעילות זו צפויה להימשך גם אחרי סיום דרכה של החללית. לצד הפעילת החינוכית, ובמידה מסוימת כהשלמה שלה, יש לחללית גם משימה מדעית משלה – חקר השדות המגנטיים המקומיים של הירח, בנסיון להבין כיצד ומתי הם נוצרו, ואולי ללמוד יותר על דרך היווצרותו של הירח.

ירח בראשית – השיר של מכון דוידסון לכבוד החללית הישראלית אל הירח: