העץ שברקים מועילים לו

פגיעת ברק, כידוע, מסוכנת מאוד לבני אדם ולצומח כאחד, ומוערך כי ברקים הורגים מאות מיליוני עצים בשנה. אך מחקר חדש מצא שישנם עצים שלא רק שורדים פגיעת ברק ישירה, אלא שהיא אף משפרת את מצבם. “עדיין מדהים את כולנו שהעצים האלה יכולים להיחשף ל-30 אלף אמפר של זרם חשמלי ולהיות בסדר. ולא רק בסדר, אלא כמעט ולא להינזק כלל, ובו בזמן פגיעת הברק גם מועילה להם”, סיפר אוון גורה (Gora), שהוביל את המחקר.

לא פשוט להיות עץ ביער גשם. אתם מוקפים בעצים אחרים שמתחרים בכם על אור השמש ועל משאבי הזנה, מטפסים עליכם צמחים שחוסמים לכם את הגישה לאור, ואם כבר הצלחתם לגדול ולגבוה מעל ליתר העצים, אתם הופכים למעין קולטי ברקים ביולוגיים באזור שבו סופות ברקים הן דבר שבשגרה. זה מצער, כי לפי המדידות שנאספו במחקר, מרבית העצים הטרופיים שפוגע בהם ברק מתים תוך שנתיים. עצי ענק ביערות גשם עשויים לחיות מאות רבות של שנים, ולכן פגיעת ברקים יכולה להשפיע מהותית על הישרדות המין ועל האקולוגיה של היער כולו. 

החוקרים עקבו אחר יער גשם בפנמה בעזרת מערכת לאיתור ברקים שכוללת מצלמות וגלאי שדות חשמליים. הם תיעדו במשך חמש שנים קרוב למאה ברקים שפגעו בעצים ביער והשפיעו על סביבתם. הם חזרו וביקרו את העצים שנפגעו בחודשים ובשנים שלאחר הפגיעה, ומצאו שכל ברק הסב נזק לכ-24 עצים בממוצע, הרג חמישה מהם, וגם שבעה צמחים מטפסים מצורת ליאנה (Liana). 

על חשבון המתחרים

כשעשרה ברקים פגעו בעצים מהמין Dipteryx oleifera, המכונים עצי שעועית הטונקה (Tonka bean), הם כמעט שלא ניזוקו. לעומתם, הצמחים המטפסים והעצים השכנים שמתחרים בהם, מתו או נפגעו. לדברי גורה, “כל עץ שהיה בקרבתם התחשמל”. כך, עצי שעועית הטונקה זכו לפחות תחרות על אור ומשאבים, ויכלו לגדול ולהניב פי 14 יותר זרעים בהשוואה למצב ללא פגיעת ברק. 

עצי שעועית הטונקה הבוגרים חשופים במיוחד לפגיעת ברקים, כי הם גדולים וגבוהים בעשרות אחוזים משאר העצים סביבם. למעשה, החוקרים חישבו שכל עץ שעועית טונקה בוגר נפגע לפחות מחמישה ברקים במהלך חייו הארוכים, וכבר תיעדו עץ אחד שנפגע פעמיים. 

החוקרים לא בטוחים מה מקנה לעצים את ההגנה מהברקים, אך הם משערים כי הם מוליכים חשמל טוב יותר מעצים אחרים, מה שמאפשר להם להימנע מההתחממות שפוגעת בעצים ובצמחים אחרים בעת פגיעת ברק. 

ישנן ראיות מרחבי העולם על מינים נוספים של עצים שעשויים להיות עמידים מפני ברקים, והחוקרים חושדים במספר מינים נוספים מהיער שחקרו, אך עוד אין מספיק מידע כדי לקבוע בוודאות. המחקר הנוכחי חושף יתרון אבולוציוני מפתיע, והוא עשוי לשנות את האופן שבו אנו מבינים רכיב מרכזי בהתפתחות יערות הגשם – ואולי אפילו יערות בכלל.