המחיר המשתנה של שתיית משקאות ממותקים בסוכר

ארגוני בריאות וגופים מובילים בתחום התזונה ממליצים להגביל את צריכת הסוכרים הפשוטים בתזונה ללא יותר מחמישה אחוזים מסך כל צריכת האנרגיה היומית, עקב תרומתם המוכחת להתפתחות של שלל מחלות ותסמונות רפואיות. משקאות ממותקים אחראים לחלק נכבד מצריכת הסוכר העודפת בימינו, ומחקרים הראו קשר עקבי וחזק בין צריכתם לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, דיכאון, כבד שומני, עששת ועוד בעיות בריאותיות רבות. על כן מדינות רבות פועלות להפחית את צריכתם, למשל על ידי מיסוי גבוה. מחקרים הראו שכשצמצמו את צריכת המשקאות הללו והחליפו אותם במשקאות דיאטתיים או במים, חל שיפור במדדי בריאות חשובים. 

ההשלכות הבריאותיות של המשקאות הללו אינן מתחלקות באופן שווה בין כל שכבות האוכלוסייה, והן משתנות מאוד גם בין מדינה למדינה. החלוקה הלא אחידה הזאת מקשה מאוד על הרשויות לעצב מדיניות יעילה להתמודדות עם הבעיה. למשל כשמסתכלים על אזורים שונים בעולם מתברר שהקשר בין השכלה לצריכת משקאות ממותקים אינו אחיד: בדרום אסיה ובאמריקה הלטינית צריכת המשקאות הללו גבוהה במיוחד דווקא בשכבות המשכילות, ואילו במזרח התיכון ובצפון אפריקה נמצא דפוס הפוך. הפערים האלה מצביעים על קיומם של גורמים תרבותיים, כלכליים ודמוגרפיים מורכבים שמשפיעים על צריכת הסוכרים במקומות שונים.

מחקר חדש מנסה כעת להעשיר את הידע שלנו על הקשרים שיש בין צריכת משקאות ממותקים בסוכר לתחלואה העולמית. המחקר החשיב בתור משקה ממותק כל משקה שהוסיפו לו לפחות 21 קילו-קלוריות של סוכר למאה מיליליטר של נוזל, ולא כולל מיצי פירות שמכילים סוכר באופן טבעי. נכללו במחקר משקאות תעשייתיים, משקאות תוצרת בית, וכן משקאות אנרגיה ומיצי פירות שאינם סחוטים טבעיים. הנתונים, שכללו חלוקה של צרכני המשקאות על פי גיל, מין, השכלה ואזור מגורים, נלקחו מ-GDD (ראשי תיבות של Global Dietary Database) – מאגר נתונים עולמי בענייני תזונה, הכולל 450 סקרי תזונה, שבהם השתתפו כמעט שלושה מיליוני נשאלים מ-118 מדינות.

פערים עצומים

ממצאי המחקר מעידים שהצריכה הממוצעת העולמית של משקאות עתירי סוכר בשנת 2020 עמדה על כ-250 מ”ל בשבוע. אך בחלוקה למדינות נמצאו פערים עצומים. בדרום אסיה הצריכה הייתה נמוכה מאוד, כ-21 מ”ל לשבוע, ובהודו, סין ובנגלדש היא ירדה עד כדי שישה מ”ל בלבד בשבוע. לעומת זאת, באמריקה הלטינית הצריכה הממוצעת עמדה על כ-215 מ”ל לשבוע, וזינקה עד יותר מחצי ליטר לשבוע בקולומביה. באופן עקבי, צריכת המשקאות הללו הייתה גבוהה במיוחד אצל גברים ואצל צעירים וצעירות.

שקלול הנתונים מהמדגם לכלל אוכלוסיית העולם העלה כי בשנת 2020 לבדה היו המשקאות הממותקים קשורים ללמעלה משני מיליון מקרים חדשים של סוכרת מסוג 2 ברחבי העולם – כלומר אחד מכל עשרה חולי סוכרת חדשים בעולם. למעלה מ-80 אלף חולי סוכרת הקשורה למשקאות ממותקים מתו בתקופה הזאת מתופעות הקשורות למחלה.

צריכתם הייתה קשורה גם להתפרצות של מחלות לב וכלי דם אצל כמיליון חולים חדשים בתקופת המחקר, שהם כשלושה אחוזים מכלל האבחנות החדשות בתקופה זו, ולתמותה של כמעט 260 אלף חולים. בנוסף נמצא כי אזורים מסוימים סובלים מנזקים גדולים יותר מאחרים עקב צריכת משקאות כאלה. בולטות במיוחד מדינות אמריקה הלטינית והאיים הקריביים, וכן המזרח התיכון וצפון אפריקה. 

קבוצת הגיל שבה המשקאות הממותקים הגדילו במיוחד את הסיכון לחלות בסוכרת הייתה זו של צעירים בסוף שנות העשרים לחייהם. אצל בני 29-25 לא פחות מ-15 אחוז ממקרי הסוכרת החדשים היו קשורים לצריכה רבה של משקאות כאלה. אולם מספר החולים הגדול ביותר בפועל היה בקרב בני 49-45, שנמצאים בשלב בחיים שבו מחלות כאלה נוטות להתפרץ בדרך כלל. שיעור החולים החדשים בשנת 2020 עמד על כ-600 מקרים חדשים למיליון.

במחלות לב וכלי דם המצב היה דומה: צריכת משקאות ממותקים בסוכר הייתה קשורה ל-12 אחוז מהחולים החדשים – שיעור יחסי גבוה יותר מכל קבוצת גיל אחרת. עם זאת, גם כאן מספר החולים הכולל היה גבוה יותר בגילים מתקדמים יותר.

למרות הפערים הגדולים בין מדינות בעולם, ניכר מהמחקר כי תרומת המשקאות הממותקים בסוכר להתפתחות סוכרת ומחלות לב וכלי דם היא משמעותית ומטרידה. מעריכים כי המשקאות הללו היו קשורים לעלייה של 1.3 אחוז בתחלואה בסוכרת מסוג 2 בין 1990 ל-2020. אף על פי שבאחוזים העלייה נראית קטנה, כשמסתכלים על אוכלוסיות גדולות או על האנושות כולה מקבלים מספר עצום של חולים חדשים שאולי היה אפשר למנוע.

עם זאת, לצד היקף הנתונים החריג בגודלו, קיים ספק עד כמה הנתונים הללו אכן מייצגים. ידוע שדיווחים עצמיים של אנשים על צריכת המזון שלהם נוטים לא להיות מדויקים, וחוסר האחידות בין השאלונים שמרכיבים את המאגר רק מחמיר את הבעיה האפשרית. יש כיום שתי שיטות עיקריות להעריך מה אוכלים אנשים במקומות שונים בעולם, אך יש פערים גדולים במה שכל שיטה מוצאת בפועל. כדי שנוכל לסמוך על הנתונים צריך לקבוע כללים אחידים להגדרת קבוצות מזון. עד שזה יקרה מוטב להתייחס לכל הממצאים בתחום בזהירות רבה.

כמו כן, מאגר הנתונים כולל בעיקר מידע על מדינות העולם השלישי, וקשה להסיק ממנו על תהליכים שמתרחשים באזורים עשירים יותר כמו אירופה המערבית ואמריקה הצפונית. לעומת זאת, את ההערכה של השפעת המשקאות הממותקים על הבריאות ביססו החוקרים דווקא על מחקרים מארצות הברית. מאחר שידוע שהזהות האתנית קשורה קשר הדוק לסיכון לחלות במחלות ובתסמונות אלה ואחרות, לא ברור עד כמה החישובים שמתבססים על ההערכות הללו אכן מייצגים את המתרחש בתרבויות אחרות.

מה עושים?

המחקר החדש מבהיר שוב כמה חשוב לצמצם את הנזק שנגרם מצריכת משקאות ממותקים בסוכר. אחד הפתרונות באפשריים הוא הגדלת המיסוי עליהם, אך מחקרים עכשוויים מטילים ספק ביכולת של “מס סוכר” לשנות את ההתנהגות של הציבור, ובמיוחד של קבוצות הסיכון העיקריות: גברים וצעירים. בתאילנד, למשל, המיסוי הפחית את צריכת הסוכר של אנשים מבוגרים או עניים, אך לא  השפיע על הצריכה של ילדים עד גיל 14. לעומת זאת, מדיניות המיסוי בבריטניה דווקא הגדילה את נפח הצריכה של משקאות ממותקים אך הקטינה את כמות הסוכר המוסף שאנשים צרכו בפועל, כנראה מאחר שחברות המשקאות שינו את הרכב המוצרים.

פתרון אפשרי אחר הוא להטיל הגבלות על פרסום משקאות ממותקים בסוכר, במיוחד לילדים ונוער, בדומה להגבלות שמוטלות כיום על פרסום סיגריות. למשל אפשר לאסור על כוכבי ילדים להשתתף בקמפיינים למכירת משקאות כאלה, או למנוע שידור או הצגה של פרסומות למוצרים האלה בחלק משעות היום או בפלטפורמות מסוימות. מחקר שנעשה בצ’ילה אכן מצא כי מדיניות כזאת עשויה להפחית את הצריכה בקרב ילדים.

גם אם הממצאים של המחקר הנוכחי אינם משקפים בהכרח תמונה מלאה ומדויקת של המציאות, ברור לגמרי שאין שום תועלת בריאותית בצריכת משקאות ממותקים. על כן מוצדק לגמרי לפעול כדי לצמצם את צריכתם, משיקולי בריאות הציבור.