הצד החברתי של התנהגות חד-מינית

דמיינו חבורה של קופים בלב סוואנה צחיחה או יער סבוך: חייהם מורכבים ממאבקים על מזון, טורפים מעבר לפינה ומתח חברתי שלא היה מבייש ועד בית סוער. בתוך כל זה מתרחשות גם אינטראקציות מפתיעות במיוחד – כאלה שלא נועדו להביא צאצאים לעולם, אבל עוזרות לשמור על שלום בית.

התנהגות חד-מינית אצל בעלי חיים כוללת למשל רכיבה (mounting), שבה פרטים בני אותו זוויג, כלומר שני זכרים או שני נקבות מאותו המין הביולוגי עולים זה על זה כפי שהם עושים במהלך הזדווגות. רכיבה חד-מינית והתנהגויות מיניות דומות תועדו עד כה אצל קרוב ל-1,500 מינים של בעלי חיים, ובכלל זה חרקים, דגים וקופי אדם. עם זאת, מקורותיה האבולוציוניים של התופעה עדיין אינם ברורים. מאחר שבניגוד ליחסים דו-מיניים ההתנהגות הזאת לא מובילה באופן ישיר להבאת צאצאים, מתעוררת השאלה איך ומדוע היא נשמרה במהלך האבולוציה, ועוד בכל כך הרבה מינים שפרט לכך שונים מאוד אלה מאלה.

הוצעו כמה הסברים אפשריים להופעת ההתנהגות החד-מינית בבעלי חיים. לפי השערות מסוימות מדובר בתופעת לוואי טבעית של חיים בחברה מורכבת, ולא בהתנהגות שנבררה בצורה ישירה דרך לחצי הברירה הטבעית. אחרים סבורים שההתנהגות הזאת נוצרה “על הדרך”, משום שתכונות אחרות שהיה להן יתרון אבולוציוני ברור, קשורות אליה מבחינה גנטית. עוד אפשרות היא שבמצבים מסוימים חלק מבעלי החיים אינם בררנים במיוחד בבחירת בני זוג, או שאין להם שום בחירה בגלל הרכב האוכלוסייה במקום שבו הם חיים – למשל בגני חיות.

מה מייחד קופים חד-מיניים?

מחקר חדש שופך אור על התופעה. החוקרים בחנו נתונים על כמעט 500 מינים של קופים וקופי אדם, ומצאו אצל 59 מהם ביטויים של התנהגות חד-מינית. ב-23 מינים ההתנהגות הזאת חזרה על עצמה פעמים רבות. ההתנהגות החד-מינית נמצאה במשפחות רבות של קופים ממקומות שונים ברחבי העולם, דבר שמרמז על קיומו של שורש אבולוציוני קדום או על התפתחות בלתי תלויה של ההתנהגות הזאת במינים שאינם קשורים זה לזה.

החוקרים מצאו קשרים חזקים בין התנהגות חד-מינית לבין שורה של משתנים. נמצא שקשרים חד-מיניים נפוצים יותר אצל מינים שחיים בסביבה שהאקלים בה יבש, שיש בה הרבה טורפים ושיש בה מחסור במשאבים, כלומר במזון ובמים. מבחינה חברתית, נצפתה יותר התנהגות חד-מינית אצל קופים וקופי אדם שחיים בקבוצה, במיוחד אם מדובר בקבוצה עם היררכיה מורכבת ורב-שכבתית. ולבסוף, החד-מיניות הייתה שכיחה יותר אצל מינים מאריכי-חיים או כאלה שמתאפיינים בהבדלים משמעותיים במבנה הגוף של הנקבות והזכרים – לדוגמה כשהזכר גדול במידה ניכרת מהנקבה בגובה ובמשקל.

המחקר הנוכחי הוא חלק משדה מחקר שמתפתח במהירות בשנים האחרונות, שבוחן את ההתנהגות החד-מינית כחלק מרפרטואר ההתנהגויות של בעלי חיים בטבע. לפי הגישה הזו, החד-מיניות היא התנהגות אחת מיני רבות שעוזרת לבעלי חיים לנווט את חייהם בחברות מורכבות. לדוגמה, מחקר קודם שעסק בקופי מקוק רזוס (Macaca mulatta) הראה שהתנהגות חד-מינית היא פעילות שגרתית אצלם, ונמצא קשר בינה לבין רבייה מוצלחת בהמשך חייהם.

“ראינו שההתנהגות הזאת עוזרת לזכרים ליצור קואליציות – הם מחזקים את הקשרים ביניהם על ידי התנהגות מינית, ובהמשך הם נלחמים יחד נגד זכרים אחרים”,  אמר וינסנט סבוליינן (Savolainen), ממובילי המחקר, בריאיון לאתר Live Science. “נראה כי כתוצאה מכך הם זוכים ביתרון כלשהו בלהקה, שמעניק להם גישה ליותר נקבות, ובסופו של דבר הם מביאים יותר צאצאים”.

מעבר לממצאים עצמם, אחד החידושים החשובים של המאמר הנוכחי הוא פיתוח מודלים סטטיסטיים מורכבים שאפשרו לקשר בין התנהגות חד-מינית למאפיינים, סגנונות החיים וסביבות החיים השונות של כל המינים שנבדקו. כלים דומים יוכלו לשמש בעתיד גם כדי להסביר התנהגויות מורכבות נוספות של בעלי חיים, כגון שימוש בכלים, הורשה תרבותית והתנהגויות שקשורות למוות של קרובים.

שוב מתברר שהטבע גמיש הרבה יותר ממה שנדמה לנו. אצל קופים, ובעלי חיים רבים אחרים, התנהגות מינית אינה רק עניין של רבייה. פעמים רבות היא משמשת כלי חברתי שעוזר להתמודד עם עולם לא צפוי, תחרותי ולעיתים אכזרי. ככל שתנאי הסביבה קשים יותר והחיים החברתיים מורכבים יותר, מתברר שההישרדות תלויה לא רק בכוח הפיזי, אלא ביכולת לבנות קשרים, לשמור על יציבות חברתית ולמצוא פתרונות יצירתיים – ביניהם כאלה שאולי מאתגרים את האינטואיציה שלנו לגבי איך האבולוציה אמורה לעבוד.