אין ראיות טובות לקשר בין פרצטמול לאוטיזם

ביום שני האחרון הודיע מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית, ה-FDA, כי יש ראיות לכך ששימוש במשכך הכאבים הנפוץ פרצטמול בזמן היריון “עשוי להיות קשור לעלייה בסיכון” לתסמונות נוירולוגיות כמו הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ואוטיזם. המינהל מתכוון לציין את הקשר האפשרי הזה על תווית התרופה. פרצטמול נמכר בישראל בעיקר כתרופות אקמול ודקסמול. במסיבת עיתונאים בהשתתפות הנשיא טראמפ ושר הבריאות האמריקאי רוברט קנדי ג’וניור חזרו השניים על הדברים, ואף הזכירו חיסונים כגורם אפשרי לאוטיזם. נושא זה נחקר רבות בשנים האחרונות, והמחקרים לא מצאו כל קשר בין חיסונים לאוטיזם.

ההודעה בקשר לפרצטמול מתבססת בעיקר על מחקר סקירה שפורסם בחודש שעבר, והצביע על קשר אפשרי בין התרופה לבעיות נוירולוגיות-התפתחותיות שונות. המחקר סקר 46 מאמרים, ששמונה מהם התמקדו באוטיזם. 27 מהמחקרים הראו עלייה קטנה בסיכון לבעיות נוירולוגיות אצל ילדים שאימותיהם נטלו פרצטמול בהיריון. עם זאת, החוקרים שכתבו את הסקירה הדגישו שהתוצאות אינן חד-משמעיות, ולא קראו לנשים בהיריון להימנע מפרצטמול.

רופאים וחוקרים רבים יצאו נגד ההודעה של ה-FDA, בטענה שהראיות המחקריות אינן מספיקות כדי להסיק שיש קשר סיבתי בין פרצטמול לאוטיזם, או לבעיות אחרות. כל עוד איננו יודעים יותר, הם אומרים, הודעות כאלו גורמות יותר נזק מתועלת.

“ככל שהמחקרים משתמשים בביקורות טובות יותר, כך קטן הסיכוי שהם ימצאו אפילו סיכון קטן [בלקיחת פרצטמול]”, אמרה הלן טאגר-פלסברג (Tager-Flusberg), שחוקרת אוטיזם באוניברסיטת בוסטון בארצות הברית, לאתר כתב העת המדעי Nature. “ואפילו כשנמצא סיכון כזה, אנחנו מדברים על קשר מאוד חלש… אנחנו לא חושבים שלקיחת פרצטמול תורמת באיזושהי צורה לגרימת אוטיזם”.

גם אחת החוקרות החתומות על הסקירה החדשה, האפידמיולוגית אן באואר (Bauer), דואגת שהודעה כזו של הממשל היא מוקדמת מדי. “אני חושבת שאנחנו בקהילה המדעית היינו רוצים לראות ראיות חזקות יותר”, אמרה בראיון לרדיו הציבורי האמריקאי, NPR.

“בסופו של דבר, מדובר באנשים שמנסים למצוא תשובות פשוטות לשאלות מסובכות”. סיכם ג’יימס קיוזק (Cusack), ראש ארגון השדולה הבריטית אוטיסטיקה (Autistica) ומאובחן כאוטיסט בעצמו, בריאיון ל-Nature.

מה הראיות לקשר בין חשיפה לפרצטמול ברחם לבין אוטיזם?

יש מחקרים שמראים עלייה – קטנה מאוד – במקרי אוטיזם אצל ילדים שאמותיהם נטלו פרצטמול כשהיו בהיריון. עם זאת, המחקרים שמשתמשים בביקורות טובות יותר, כדי לשלול מעורבות של גורמים אחרים, לא מראים עלייה כזו. 

ניקח את אחד המחקרים הגדולים ביותר שנעשו בנושא, מחקר שנערך על 2.5 מיליון ילדים בשוודיה והתפרסם בשנה שעברה. הממצאים הראו שבקרב ילדים שנחשפו לפרצטמול בעודם ברחם, כ-1.53 אחוז אובחנו עם אוטיזם, בעוד בקרב ילדים שאמותיהם לא לקחו את משכך הכאבים, רק 1.33 אחוזים אובחנו. 

זו עלייה קטנה, אבל משמעותית מבחינה סטטיסטית. אם היו בידינו רק הנתונים האלו, אפשר היה להסיק מהם שאחוז קטן ממקרי האוטיזם אולי אכן קשור לפרצטמול. אבל אלו לא הנתונים היחידים. באותו מחקר השוו החוקרים גם בין אחים או אחיות, שאחד מהם נחשף לפרצטמול ברחם והשני לא. אחים ואחיות חולקים ביניהם כמחצית מהגנום, וגם את סביבת הרחם של האם והסביבה המשפחתית לאחר הלידה. לפיכך, אם יימצא הבדל בין אחים בסיכון לאוטיזם, נוכל להניח בוודאות גדולה יותר שהגורם הוא הפרצטמול – אחד ההבדלים היחידים שיש ביניהם. אבל דווקא בהשוואה הזו, לא נמצא כל הבדל בין אלו שנחשפו לפרצטמול ואלו שלא.

מסיבה זו, המסקנה של החוקרים במאמר הייתה שלא נמצא קשר בין שימוש בפרצטמול בהיריון לאוטיזם. 

למה יש מחקרים שכן מצאו קשר?

אם כך, איך אפשר להסביר את הממצאים, גם במחקר הזה וגם במחקרים אחרים, שהראו בכל זאת קשר מסוים בין פרצטמול בהיריון ואוטיזם? 

התשובה טמונה כנראה במעורבות של גורמים אחרים. יש כמה סיבות לכך שקשה במיוחד לחקור את ההשפעות של לקיחת פרצטמול. קודם כל, מדובר בתרופה ללא מרשם, ולכן אין בשום מקום רישום מדויק של מי לוקח אותה. ברוב המחקרים מסתמכים על דיווח של הנשים או של מיילדות ששאלו את הנשים, ודיווח כזה עלול להיות לא מדויק.

בנוסף, פרצטמול הוא משכך כאבים ומוריד חום, ובאופן טבעי, נשים שיש להן בעיה רפואית כלשהי שגורמת להן כאב וחום נוטות לקחת אותו יותר מנשים בריאות. לכן, מתאם בין לקיחת פרצטמול לאוטיזם יכול להצביע לא על כך שהפרצטמול עצמו גורם לאוטיזם, אלא על קשר בין אוטיזם לבעיות רפואיות מסוימות, או לחום גבוה של האם בזמן ההיריון.

אומנם, במחקר שנערך ביפן על יותר מ-200 אלף ילדים, החוקרים מצאו, שוב, עלייה קטנה באבחון אוטיזם אצל ילדים שאימותיהם לקחו פרצטמול במהלך ההיריון – אך גם שניתן להסביר את העלייה הזו במעורבות של גורמים אחרים.

אם עשוי להיות קשר, למה לקחת סיכון?

אם יש איזשהו ספק בקשר לבטיחות של פרטצמול, לא כדאי להזהיר אמהות לעתיד בקשר לכך, ולקרוא להן להימנע מהתרופה במשך ההיריון? ממש לא בטוח. רופאים רבים חוששים שאזהרות כאלו יגרמו לנזק ממשי.

קודם כל, הודעה פומבית בדבר הקשר – שכלל אינו מוכח – בין פרצטמול לאוטיזם עלולה לגרום לרגשות אשמה אצל אמהות לילדים על הרצף האוטיסטי, וללחץ גבוה אצל נשים בהיריון. “אנחנו מסתכנים בהטלת האשמה על אימהות ויצירת עוד לחץ, האשמה עצמית וסטיגמה, אפילו שהטענות האלו לא נתמכות בראיות”, אמר ויקטור אלקוויסט (Ahlqvist), אחד מהחוקרים שהובילו את המחקר השוודי.

בנוסף, לא מדובר כאן במזון כמו דג נא, שניתן פשוט להימנע ממנו ללא שום בעיה. נשים עדיין יצטרכו להקל על כאבים וחום גם במהלך ההיריון, ואין ממש אלטרנטיבות לפרצטמול. “שיכוך כאבים לנשים בהיריון לוקה בחסר באופן נוראי”, אמרה מוניק בות’ה (Botha), פסיכולוגית התפתחותית מאוניברסיטת דורהאם בבריטניה. “פרצטמול הוא אופציה הרבה יותר בטוחה לשיכוך כאבים במהלך ההיריון מכל אפשרות אחרת”.

גם הימנעות מנטילת תרופות אינה אופציה טובה ובטוחה. הימנעות כזו תוביל, כמובן, לסבל רב לנשים. נוסף על כך, יש מחקרים שמראים על קשר בין חום גבוה בזמן ההיריון להפלות ולבעיות שונות אצל העובר, כולל בעיות נוירולוגיות-התפתחותיות, כמו אוטיזם. 

“הראיות לא תומכות בקשר סיבתי בין פרצטמול או חיסונים לאוטיזם”, סיכמה סורה אלוואן (Alwan), חוקרת באוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה שמתמחה במומים מולדים. “מי שטוען אחרת עוזר להפצת מידע כוזב, ומערער את האמון בטיפולים ובחיסונים בטוחים”.

עדכון, פברואר 2026:

בינואר 2026 פורסמה סקירה החדשה שעוסקת בקשר בין צריכת אקמול במהלך ההריון וסיכון לתסמונות נוירוולוגיות בילדים. הסקירה לא מציגה מסקנות דרמטיות או מפתיעות, אך היא עושה סדר במחקרים.

במקום לשאול רק “האם יש קשר בין לקיחת אקמול בהריון לבין אוטיזם או הפרעות קשב?”, היא מעלה שאלות חשובות יותר: אילו מחקרים בחנו את הקשר הזה, כמה מהם באמת אמינים, והאם איכות המחקרים קשורה לתוצאותיהם?

הסקירה כללה 21 מחקרים שפורסמו בין השנים 2016 עד 2023, וביחד כללו נתונים על למעלה מ-72 מיליון לידות. החוקרים לא הסתפקו באומדן ממוצע, אלא בדקו גם את איכות המחקרים השונים: הם בחנו אם החשיפה נמדדה באופן אובייקטיבי – למשל באמצעות רשומות רפואיות – או בעזרת דיווח עצמי, אם נבדקו אחים באותה משפחה כדי לנטרל גורמים גנטיים וסביבתיים, ואם נעשה תיקון כדי להתחשב בגורמי סיכון נוספים אפשריים. 

באמצעות המיון הזה הצליחו החוקרים להראות שככל שהאיכות המתודולוגית של המחקר גבוהה יותר, כך הקשר החלש ממילא בין שימוש בפרצטמול בהריון לבין אוטיזם נחלש ולעיתים אף נעלם לחלוטין, ממצא ששוחזר גם כאשר בחנו את הסיכון להפרעות קשב או תסמונות נוירולוגיות אחרות.

זה לא אומר שאקמול תמיד בטוח, אבל הסקירה מראה באופן משכנע שצריך להיזהר ממסקנות על בסיס ראיות חלשות. כמו כן, כדאי לזכור שבניגוד לראיות הלא עקביות והחלשות של קשר בין אקמול לאוטיזם, מה שכן מקושר באופן עקבי לפגיעה בעוברים היא דווקא הסיבה שבגללה לוקחים אקמול מלכתחילה – מחלות שמתלווה אליהן חום גבוה.