פרס נובל ברפואה יענק השנה לשלושה חוקרים שגילו את מנגנון הסבילות החיסונית ההיקפית, שמונע מתאי T של מערכת החיסון לתקוף את תאי הגוף, כפי שקורה במחלות אוטואימוניות. הפרס יחולק בחלקים שווים בין מרי ברונקוב (Brunkow) מהמכון לביולוגיה של מערכות בסיאטל שבארצות הברית, פרד רמסדל (Ramsdell) מחברת סונומה בקליפורניה ושימון סקגוצ’י (Sakaguchi) מאוניברסיטת אוסקה ביפן.
פרס נובל ברפואה 2025: סבילות חיסונית היקפית
הפרס יוענק לשלושה חוקרים שגילו מנגנונים המונעים ממערכת החיסון לתקוף את תאי הגוף ומסכלים מחלות אוטואימוניות
6 אוקטובר 2025 
4 דקות
Getting your Trinity Audio player ready...
גילו את המנגנון שמונע מחלות אוטואימוניות. מימין: סקגוצ'י, רמסדל וברונקוב | איור אתר פרס נובל
סוג חדש של תאים
מערכת החיסון שלנו יודעת לזהות אלפי סוגים של גורמי מחלות, כמו גם חומרים זרים כגון אלרגנים, ולתקוף אותם. ואולם, במקרים מסוימים המערכת תוקפת גורמים של הגוף עצמו, מצב שנקרא מחלה אוטואימונית. במהלך התפתחות מערכת החיסון אצל תינוקות, פועל מנגנון שנועדו למנוע את המצב הזה. המנגנון העיקרי פועל בבלוטת התימוס ובמח העצם, שבהם תאי T ותאי B מבשילים, והוא מחסל תאים שעלולים לפעול נגד גורמים עצמיים. שלושת הזוכים מצאו שמלבדו, ישנו מנגנון נוסף שנועד “לתפוס” את התאים שחמקו מהמנגנון העיקרי.
שימון סקגוצ’י נולד ב-1951 בשיגה שביפן ורכש את השכלתו באוניברסיטת קיוטו. בהמשך מונה לפרופסור באוניברסיטת אוסקה. בניסויים שעשה בעכברים בשנות ה-80 הוא גילה סוג חדש של תאי T. הוא הצליח לבודד מכלל אוכלוסיית תאי ה-T רק את אלו שייצרו חלבונים מסוימים בשם CD4 ו-CD25, הקשורים למערכת התאמת הרקמות, המסייעת להבחנה בין עצמי לזר. כשיצר עכברים שהתאים שלהם לא ייצרו את החלבונים האלה העכברים פיתחו מחלות אוטואימוניות. מנגד, כאשר הוא הזריק את התאים האלו לעכברים עם מחלות אוטואימוניות שלא ביטאו אותם – מצבם השתפר. כלומר, התאים דיכאו את התגובה החיסונית. כיום קוראים לתאים שמייצרים את החלבונים CD4 ו-CD25 תאי T רגולטוריים. הם מהווים רק כ-10 אחוזים מכלל תאי ה-T.
כאשר סקגוצ'י הזריק את התאים הרגולטוריים לעכברים עם מחלות אוטואימוניות שלא ביטאו אותם – מצבם השתפר | © The Nobel Committee for Physiology or Medicine. Ill. Mattias Karlén
מעכברים רדיואקטיביים למחלות אוטואימוניות
מארי ברונקוב נולדה ב-1961. היא למדה באוניברסיטת פרינסטון בניו-ג’רזי, ארה”ב. פרד רמסדל נולד בשנת 1960 באילינוי והשלים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת קליפורניה בשנת 1987. דרכיהם הצטלבו כשעבדו יחד בחברת Celltech Chiroscience פיתחה תרופות למחלות אוטואימוניות. הם חקרו זן של עכברים המכונה scurfy. הזן הזה התגלה בניסויים בעכברים עוד בפרויקט מנהטן במחקר על קרינה רדיואקטיבית. העכברים הזכרים בלבד היו עם קשקשים ועור יבש, ושרדו רק שבועות בודדים לאחר הלידה. היה ברור שהגן הפגום בעכברים אלה נמצא בכרומוזום X, מאחר שלזכרים יש רק עותק אחד ממנו, בעוד לנקבות יש שניים. לכן גם אם אחד מהם נושא את הגן הפגום, הגן התקין שבעותק הכרומוזום השני שומר על בריאות הנקבות. אולם לא היה ברור איזה גן זה ומה תפקידו. ברונקוב ורמסדל הבינו שהעכבר כנראה חולה במחלה אוטואימונית גנטית, ושמציאת המנגנון של המחלה בעכבר יכולה לעזור לפיתוח תרופות. הם מיפו את האזור הפגום בכרומוזום X ומצאו עשרים גנים שעשויים להיות אחראים למחלה. הם השוו כל אחד מהגנים האלה בעכברי scurfy לעכברים בריאים, ומצאו שהגן הפגום שייך למשפחת גנים בשם FOX. הגנים במשפחה זו מווסתים את פעילותם של גנים אחרים, וכך יכולים להשפיע על התפתחותם של תאים.
בעקבות זאת הם חשדו שילדים שחולים במחלה אוטואימונית בשם תסמונת IPEX סובלים מפגם באותו גן. ואכן, דגימות מהילדים הראו שהגן FOXP3 אצלם פגום. הם פרסמו את ממצאיהם בשלושה מאמרים (1, 2, ו-3) בכתב העת המדעי Nature Genetics בשנת 2001.
שנתיים לאחר מכן, סקגוצ’י קישר בין הגן FOXP3 לתאי ה-T הרגולטוריים שהוא גילה כמה שנים קודם לכן, והבין את חשיבות הגן בתפקודם של התאים במניעת מחלות אוטואימוניות. כאשר הגן פגום תאי T רגולטוריים לא מתפתחים כראוי.
ברונקוב ורמסדל מיפו את האזור הפגום בכרומוזום X, ובסופו של דבר הראו שהמוטציה נמצאת בגן FOXP3 | איור: © The Nobel Committee for Physiology or Medicine. Ill. Mattias Karlén
יישומים רפואיים
הממצאים האלה הביאו מעבדות נוספות ברחבי העולם לחקור את הקשר בין תאי T רגולטוריים, הגן FOXP3 ומחלות אוטואימוניות וכך לפתח טיפולים למחלות אלה, כמו גם למחלות סרטן ומחלות נוספות הקשורות למערכת החיסון.
בדומה לתאי T אחרים, גם התאים האלה מיוצרים בבלוטת התימוס. מחקרים עכשוויים מנסים להשתמש בתאי T רגולטוריים כדי לסייע בדיכוי תגובה חיסונית אצל מושתלי איברים או אנשים הסובלים ממחלות אוטואימוניות. מנגד, נעשה שימוש ביכולת התאים הללו לעורר ולהפעיל את מערכת החיסון אצל אנשים הסובלים מגידולים סרטניים. במקרה של סרטן אנו רוצים שמערכת החיסון תתקוף תאי גוף מסוימים – אלה של הגידול, ותסייע להתגבר על המחלה.
מחקרים עכשוויים מנסים להשתמש בתאי T רגולטוריים כדי לסייע בדיכוי תגובה חיסונית אצל מושתלי איברים או אנשים הסובלים ממחלות אוטואימוניות. אילוסטרציה של פעילותו של תא T רגולטורי | © The Nobel Committee for Physiology or Medicine. Ill. Mattias Karlén
שבוע של הכרזות
מחר, יום שלישי, תכריז ועדת הפרס על חתני הפרס בפיזיקה, וביום רביעי יוכרזו מקבלי הפרס בכימיה. ביום חמישי תהיה ההכרזה בספרות, וביום שישי יוכרזו באוסלו חתני פרס נובל לשלום. שבוע הנובל יינעל ביום שני הבא, עם ההכרזה על מקבלי הפרס בכלכלה על שם אלפרד נובל. הפרס בכלכלה לא נכלל בצוואתו המקורית של נובל, ונוסד רק ב-1969, כשסכום הפרס מגיע מקרן של הבנק המרכזי של שוודיה, ולא מקרן הפרס הכללית.
הפרס הכספי עומד השנה על 11 מיליון קרונות שוודיות בכל תחום, שהן כ-1.17 מיליון דולר אמריקאי. הפרסים עצמם יוענקו ב-10 בדצמבר, יום השנה למותו של אלפרד נובל.
ההכרזה על חתני וכלת פרס נובל ברפואה, 2025:
