תוצאות מבטיחות לתרופה חדשה נגד מלריה

מלריה היא אחת המחלות הקטלניות בתולדות האנושות. הגורם לה אינו חיידק או נגיף, אלא טפיל חד-תאי בשם פלסמודיום (Plasmodium), שמועבר לבני אדם בעקיצת יתושת האנופלס. אחרי ההדבקה הטפיל נודד לכבד, מתרבה, ואז פולש לתאי הדם האדומים שלנו ומפוצץ אותם. התוצאה היא התקפי חום, צמרמורות, אנמיה ובמקרים רבים מוות.

במשך למעלה מ-25 שנה, קו ההגנה העיקרי בעולם נגד המלריה הורכב מתרופה אחת – ארטמיסינין, או תרופות-בת שלה, תמיד בשילוב עם תרופות נוספות. הסיבה לכך היא שכשמטפלים במחלות זיהומיות, שימוש בתרופה אחת בלבד עלול להוביל להתפתחות של מחוללי מחלה עמידים, שהתרופה אינה יעילה נגדם. 

התהליך המסוכן הזה מתרחש מאחר שכשתא מתחלק לשניים, עלולות להיווצר שגיאות אקראיות (מוטציות) בחומר התורשתי שלו. פה ושם, שגיאה כזאת עלולה להעניק ליצור מחולל המחלה תכונה חדשה שמאפשרת לו לשרוד בנוכחות התרופה. ואז, כשניתן לחולה את התרופה, כמעט כל מחוללי המחלה יושמדו, אך לא הפרטים העמידים לה. כך התכונה המעניקה עמידות לתרופה תתפשט, שכן רק השורדים יצליחו להפיץ את תכונותיהם לדורות הבאים. לכן חשוב מאוד לתקוף תמיד את הטפיל בשתי חזיתות במקביל, שכן מאוד לא סביר שמחולל המחלה יפתח ביחד שתי מוטציות נפרדות שיעניקו לו עמידות נגד שתי תרופות שונות שפועלות במנגנונים אחרים.

הארטמיסינין עצמו עובד בצורה שמזכירה פצצה: הוא נכנס לתאי הדם ויוצר התפוצצות של רדיקלים חופשיים שהורגים את הטפיל השוהה בתוך התא. טיפול משולב, אם כן, חייב לכלול תרופה נוספת שתתקוף את הפלסמודיום בדרך אחרת. אך מאחר שטיפולים רפואיים לא נעשים תמיד “לפי הספר”, נעשות לפעמים טעויות, וחלקן עלולות לאפשר לזנים עמידים להתפתח. ואכן בשנים האחרונות מתקבלים דיווחים מדאיגים מדרום-מזרח אסיה ומאפריקה המשוונית, שם המלריה נפוצה במיוחד, על זני טפיל שפיתחו עמידות חלקית לארטמיסינין. העמידות שלהם מאריכה את זמן ההחלמה ופוגעת ביעילות הטיפול.

הארטמיסינין לא לבד

הפתרון יכול לבוא בדמות תרופה חדשה, שתספק טיפול חלופי יעיל לארטמיסינין. לאחרונה דיווחה חברת התרופות נוברטיס על התקדמות משמעותית בפיתוח תרופה חדשה בשם GanLum, על שם שני החומרים הפעילים הכלולים בה: גנאפלסיד (ganaplacide) ולומיפנטרין (lumefantrine). התרופה התמודדה בהצלחה מול המלריה בניסוי גדול, והיא מייצגת לראשונה מזה כ-25 שנה של משפחת תרופות חדשה שפותחה נגד המחלה ושאינה מבוססת על ארטמיסינין. הטיפול ניתן בבליעה (טבליות), בדרך כלל פעם אחת ביממה למשך שלושה ימים בלבד. מדובר בשיטת טיפול פשוטה מאוד, שתקל על השימוש בתרופה באזורים נידחים ועניים שבהם המלריה נפוצה במיוחד.

החידוש העיקרי של GanLum הוא הרכיב הראשון שלה: גנאפלסיד, חומר ששייך למשפחה כימית חדשה ופועל במנגנון ייחודי. מחקרים מראים שתרכובות מהמשפחה הזאת משבשות את מסלולי ההפרשה והובלת החלבונים של הטפיל, כלומר המערכת שאחראית על הייצור, המיון והעברת החלבונים לאברונים וליעדים אחרים בתוך התא. הטפיל תלוי במערכת ההובלה הזאת כדי לתפקד בתוך תאי הדם האדומים של החולה. כשהמערכת הזאת נחסמת, הטפיל מפסיק להתרבות, גווע ומת.

כמובן גם לגנאפלסיד עלולה להתפתח עמידות: מחקר מצא שמוטציות שקורות בגֵן שקשור למערכת ההובלה של הטפיל מפחיתות את רגישותו לתרכובות מהמשפחה, אך זוהי עמידות חלקית בלבד, שאינה מבטלת לגמרי את השפעת התרופה. למרות החיסרון הזה, מנגנון הפעולה של הגנאפלסיד חשוב מאוד, שכן הוא שונה לחלוטין מזה של הארטמיסינין ונגזרותיו. לכן הוא מציע טיפול שיוכל לעזור גם למי שחלו בזנים של פלסמודיום שפיתחו עמידות לארטמיסינין.

לומיפנטרין, הרכיב השני ב-GanLum הוא תרופה ותיקה ומוכרת ששימשה עד כה כתוספת לארטמיסינין. השילוב שלו עם גנאפלסיד אמור להיות יעיל משום שמנגנון הפעולה שלהם הוא אחר: הלומיפנטרין כנראה מרעיל את הטפיל על ידי כך שהוא לא מאפשר לו  לפרק רכיב בדם בשם הם (heme), שרעיל עבורו. כמו כן תזמון הפעילות של שני הרכיבים הוא אחר: הגנאפלסיד פועל במהירות ומחסל את רוב הטפילים, בעוד הלומיפנטרין נשאר בדם זמן רב יותר, וכך מחסל את הטפילים העקשנים שעוד נותרו.

תוצאות מבטיחות

התרופה החדשה אינה מאושרת עדיין לשימוש, אך לפי דיווחי החברה ממצאי הניסויים הקליניים בה מעודדים מאוד. בניסוי קליני גדול, שהתקיים ב-12 מדינות באפריקה, בהשתתפות כ-1,700 מבוגרים וילדים, היא הציגה שיעורי ריפוי דומים ואף גבוהים מעט מהטיפול הסטנדרטי בארטימיסינין. במדדים מסוימים יעילותה הגיעה ל-97.4 אחוז, לעומת 94 אחוז בטיפול הקיים. אצל חולים בזני פלסמודיום שפיתחו עמידות התחלתית לארטימיסינין, GanLum ניקה את הטפיל מהדם תוך 47 שעות בממוצע, לעומת 71 שעות עם הטיפול הקיים.

יתרון נוסף של GanLum הוא הפוטנציאל שלה לקטוע את שרשרת ההדבקה בטפיל. התרופה יכולה לפגוע בטפיל גם בשלב ההתרבות המינית, שבו הוא עדיין לא גורם למחלה אבל יכול לעבור מהאדם הנגוע ליתושה שתעקוץ אותו, ודרכה להפיץ את המחלה הלאה.על ידי חיסול הטפיל בשלב החיים הזה, התרופה לא רק מרפאה את החולה, אלא גם עוזרת לעצור את התפשטות המגפה בקהילה.

נכון לעכשיו, חברת נוברטיס, שמפתחת את התרופה בסיועו של ארגון Medicines for Malaria Venture, מתקדמת בתהליכי הרישום והאישור של הטיפול החדש. אם הכול ילך כשורה, כבר בתוך שנה עד שנה וחצי נראה את GanLum מצטרפת לארון התרופות נגד מלריה. קיומה של חלופה עם מנגנון פעולה חדש יאפשר לרופאים להחליף בין תרופות, להקשות על הטפיל לפתח עמידות ולהישאר צעד אחד לפני הטפיל הקטלני במרוץ להצלת חיים.