הישראלי שרוצה לבנות בית על הירח
פרויקט שהוביל ד"ר שי מונט במסגרת אוניברסיטת החלל הבינלאומית תפס את עינו של מנכ"ל ספייס אקס, אילון מאסק, ועשוי להיות צעד חשוב בדרך להקמת בסיס מאויש על הירח
11 פברואר 2026
|
5 דקות
|
“את תחנת החלל הבינלאומית הרכיבו במשך שנים, מחלקים ששוגרו בטיסות רבות. הפתרון שלנו יאפשר לייצר על הירח חלל מגורים בנפח של 2,500 מטרים מעוקבים – כפול מזה של התחנה כולה – ובטיסה אחת”, אמר ד”ר שי מונט לאתר מכון דוידסון. “אני מקדם את הפרויקט הזה כבר כמה שנים, אבל מאז הציוץ של מאסק אני מקבל פניות רבות, ומקווה להפוך אותו למציאות”.
מונט, שסיים לאחרונה דוקטורט בהנדסת מכונות באוניברסיטת תל אביב, וכיום עובד בטכניון, הוא חובב חלל, ובקיץ של 2021 השתתף בתוכנית הקיץ של אוניברסיטת החלל הבינלאומית, שהתקיימה אז בצרפת. חודשים אחדים לפני כן הכריזה סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס”א, כי בחרה בסטארשיפ של ספייס אקס, שאז עדיין לא טסה לחלל, לשמש רכב הנחיתה על הירח במשימות המאוישות הראשונות של תוכנית ארטמיס. בעקבות זאת בחר מונט את הפרויקט שלו באוניברסיטת החלל: אם וכיצד ניתן להפוך את הסטארשיפ למבנה קבע על הירח. הבעיה הגדולה היא שהסטארשיפ מתוכנן לנחיתה אנכית, וכדי להסב אותו למבנה מגורים הוא צריך לשכב אופקית. איך משכיבים צינור מתכת באורך 50 מטרים ובקוטר תשעה מטרים על הירח, בלי מנופים, ובלי לגרום לו נזק מבני? “פתרנו את הבעיה באמצעות שימוש בכבלים שמעוגנים לקרקע בכמה מקומות”, הסביר מונט. “אחרי שהוא שוכב, מכסים אותו ברגולית, אבק ירח. בזמן עבודות הכיסוי, אסטרונאוטים יכולים להיכנס פנימה, לתוך מיכלי הדלק שתופסים את רוב הנפח של החללית, לפתוח אותם, לסלק את שאריות הדלק, להתקין רצפות וציוד, ולהכשיר אותם לחללי מגורים ועבודה”.
הרעיון מזכיר את התוכניות המוקדמות לתחנת החלל האמריקאית סקיילאב, ששוגרה ב-1973. בנאס”א תכננו לבנות את התחנה במיכל הדלק של טיל סטורן 5, ולאחר ריקון שאריות הדלק לחלל, להשתמש בנפח הנותר במתחם מגורים ועבודה. בסופו של דבר הרעיון לא יושם מסיבות טכניות.
התוכנית המקורית של מונט ועמיתיו להשכבת הסטארשיפ על הירח, כיסויו ברגולית ועיצוב מחדש של החלקים הפנימיים | תרשים מתוך הפרויקט המקורי של מונט ועמיתיו
חממה וחדר כושר
התנאים על פני הירח קשים מאוד: הטמפרטורות הקיצוניות נעות בין 120 מעלות צלזיוס ויותר ביום הירחי, ומינוס 130 מעלות בלילה הירחי, וההפרשים אפילו קיצוניים יותר בקטבים. בהעדר אטמוספרה פני הירח חשופים לקרינה מסוכנת מהחלל, ולפגיעה של מיקרו-מטאוריטים – אומנם מדובר בחלקיקים קטנטנים, אבל הם יכולים לנוע במהירות של עשרות אלפי קמ”ש, ופגיעה שלהם עלולה לגרום לנזק רב. כיסוי הסטארשיפ בשכבה מבודדת של אדמת ירח עשוי לספק הגנה משינויי הטמפרטורה, ממיקרו-מטאוריטים ומרוב הקרינה. התוכנית של מונט ועמיתיו למיזם כוללת חלוקת החללית השוכבת, שגובהה המרבי כאמור תשעה מטרים, לשלושה מפלסי עבודה ומגורים. “הקומה העליונה תהיה חממה לגידול צמחים באור מלאכותי. הם יעזרו לסלק פחמן דו חמצני מהאוויר, ייצרו חמצן וכמובן מזון, וגם ישמשו עוד שכבת הגנה מקרינה לקומות שמתחת”, אמר מונט. “מפלס המגורים של אנשי הצוות יהיה בקומה הנמוכה ביותר, ולכן גם המוגנת ביותר מהקרינה”.
האזור של מכלי הדלק יוסב לחממה לגידול צמחים, אזור עבודה ומתחם מגורים בחלק התחתון, המוגן ביותר מקרינה. תרשים החלוקה הפנימית של מבנה בסיס הירח בסטארשיפ | איור: שי מונט
המפלס המרכזי, בין המעבדה למגורים, יהיה אזור עבודה שגם בו האסטרונאוטים יהיו מוגנים יחסית מקרינה בזכות החממה שמעליהם. חלקה העליון של החללית, קרוב לראש הטיל, ישמש אזור לוגיסטי, ושלושת המפלסים שלו יכללו בין השאר מטבח, חדר אוכל, שירותים ומקלחות, מחסן, חדר כושר, מערכות תמיכת חיים ומנעל אוויר שדרכו ייצאו אנשי הצוות מהמבנה וייכנסו אליו. הבור שממנו יכרו את העפר לכיסוי הסטארשיפ ייחפר כך שתחתיתו לא תיחשף לאור שמש, מה שיאפשר למקם בו רדיאטורים לסילוק חום. בהעדר אטמוספרה מוליכת חום, קירור מתחם המגורים הוא אחד האתגרים ההנדסיים לכל מבנה מגורים על הירח.
לאחר סיום התוכנית באוניברסיטת החלל הציגו מונט ועמיתיו לפרויקט את הרעיון בוועידת האסטרונאוטיקה הבינלאומית בדובאי, וב-2023 פרסמו מאמר שמסכם את הרעיון, אך לא קיבלו את התהודה הראויה. מונט עצמו הוסיף לפתח את הקונספט במקביל ללימודי הדוקטורט, ובין השאר התאים אותו לשינויים במבנה של חלליות סטארשיפ, ששוגרו מאז ל-11 טיסות ניסוי, וכעת ספייס אקס מתעתדת לבחון את הדור שלישי שלהן.
הכיסוי בעפר הירח יספק בידוד והגנה. הדמיה של מבנה מגורים על בסיס סטארשיפ שוכב ומכוסה ברגולית. איור: שי מונט, באמצעות Google Gemini
“זה יהיה נהדר”
התוכנית הגדולה של מאסק מאז הקים את חברת ספייס אקס, והמטרה שלשמה הוא מוביל את פיתוח הסטארשיפ, היא הקמת מושבה מאוישת על מאדים. הוא הכריז שוב ושוב שהמטרה הזו בראש סדר העדיפויות שלו, אך השבוע הוא הודיע לפתע כי הוא נותן קדימות להקמת עיר על הירח על פני יישוב מאדים, ולדבריו זה יכול לקרות תוך עשר שנים. מהנדס החלל טובי לי (Li) הגיב על כך ברשת X ופרסם בציוץ את התוכנית של מונט ועמיתיו מאוניברסיטת החלל, עם תרשים סדר הפעולות להסבת הסטארשיפ למבנה מגורים, והפנייה למאמר שלהם. מאסק עצמו שיתף את הציוץ של לי, עם התגובה “זה יהיה כה נהדר! 🤩”. מונט שיתף את הציוץ של מאסק, השיב כי זה אכן נהדר, והציע לו לדון בכך.
מאז הציוץ של מאסק ביום שני השבוע הוצף מונט כאמור בפניות של מתעניינים, והוא מנסה להגיע ישירות למאסק עצמו, בתקווה שיאמץ את התוכנית ואולי יסייע במימון שלה. “שמעתי כבר לפני שנים שהוא מודע לרעיון, ואני עובד על זה בכל הכוח”, הוא אמר. “הכוונה היא להקים חברה, אבל עדיין לא ברור מנין יגיעו ההכנסות שלה. יש עקרונית פוטנציאל מסחרי להקמת בסיס על הירח: כרייה ועיבוד של מתכות נדירות, מה שבכדור הארץ הופך להיות יקר ומזהם יותר ויותר; הפקת הליום 3 להיתוך מימן; פרויקטים מדעיים – אבל ייקח עשור עד שיהיו הכנסות ממיזמים כאלה”.
רוצה להקים את הבסיס הזה ולהיות אחד מאלה שיגורו בו. שי מונט | צילום באדיבותו
על פי התוכניות של נאס”א, המשימות המאוישות של תוכנית ארטמיס יתמקדו באזור הקוטב הדרומי של הירח, שם יש כנראה מים קפואים בתחתית של מכתשים שאור השמש לא מגיע אליהם לעולם. יתרון נוסף בקוטב הדרומי הוא שבשפתו של מכתש שקלטון יש אזורים שחשופים כל הזמן לאור שמש, מה שאומר שאפשר לייצר שם אנרגיה סולארית בלי הגבלה. על פי התוכנית של מונט יוצבו קולטי שמש על גג הסטארשיפ השוכב, כדי לספק אנרגיה לבסיס עצמו, אם כי נאס”א גם מקדמת תוכנית לייצר אנרגיה גרעינית על הירח, מה שינתק את התלות באנרגיה סולארית.
“בסיס כזה יכול להיות גרעין ראשוני למושבה מאוישת. הוא יכול לאפשר לצוותים למפות את משאבי הקרח סמוך לקוטב הדרומי, לכרות את הקרח, לשנע אותו ולהפיק ממנו מים, לסנן אותם, במידת הצורך לפרק אותם לחמצן ומימן, ולפתח פתרונות אחסון לקרח, למים או לגזים. אני יודע שגם נאס”א מכירים את הרעיון שלנו, ובשבוע החלל האחרון גם הצגתי אותו לאמית קשטריה (Kshatriya), סגן ראש נאס”א שביקר כאן”.
לשאלה אם לא יעדיף למכור את הרעיון לסוכנות כמו נאס”א, או לחברה גדולה כמו ספייס אקס, במקום להקים חברה משל עצמו, השיב מונט: “לא! אני רוצה להקים את הבסיס הזה ולשבת בו בעצמי!”.
