המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 20/2/2026

מה חדש?

השבוע למדנו שהקשר החלש ממילא בין אקמול בזמן היריון לאוטיזם נחלש עוד יותר ואפילו נעלם במחקרים טובים יותר, שקרובי משפחתם הקדומים של הקנגורו, ששקלו רבע טון, עדיין הצליחו לקפץ, שחוקרים ישראלים יצרו חיישן מאיר לניטור חומץ ביין, שבבריטניה מנסים לצמצם את אוכלוסיית הסנאי האפור בעזרת אמצעי מניעה, ושמערכות שמש יכולות להיראות הפוכות משלנו, עם כוכב לכת סלעי במסלול מרוחק יותר מזה של ענקי הגז

אקמול ואוטיזם: ככל שהמחקר טוב יותר, הקשר חלש יותר

בחודש שעבר פורסמה סקירה שבחנה את הקשר בין צריכת אקמול (פרצטמול) במהלך ההיריון לסיכון לתסמונות עצביות אצל ילדים. היא כללה 21 מחקרים שפורסמו בשנים 2023-2016, ואיגדו יחד נתונים על למעלה מ-72 מיליון ילודים. החוקרים לא הסתפקו באומדן ממוצע, אלא בחנו גם אם החשיפה לאקמול נמדדה באופן אובייקטיבי או על סמך דיווח עצמי של האם, אם נבדקו גם אחים באותה משפחה כדי לנטרל גורמים גנטיים וסביבתיים ועוד.

החוקרים הראו שככל ששיטת המחקר הייתה איכותית יותר, נחלש ולעתים אף נעלם לחלוטין הקשר החלש ממילא בין שימוש באקמול בהיריון לבין אוטיזם ותסמונות דומות אחרות, שעלה לכותרות בחודשים האחרונים ללא בסיס מדעי מוצק. זה לא אומר שאקמול תמיד בטוח, אבל הסקירה מראה באופן משכנע שצריך להיזהר מהסקת מסקנות על בסיס ראיות חלשות. כמו כן, כדאי לזכור שמה שכן קשור באופן עקבי לפגיעה בעוברים זו הסיבה לנטילת אקמול – מחלות שגורמות לחום גבוה. לכתבה באתר.

אשד לין 

הענקים המקפצים של העבר

כמה גדול יכול קנגורו להיות, בלי לוותר על הקפיצות?

הקנגורו האדום, ששוקל כ-90 ק”ג, הוא החיה המקפצת הגדולה ביותר בעולם כיום. אך לפני עשרות אלפי שנים חיו באוסטרליה קרובי משפחתם הענקים, שהגיעו למשקל 250 ק”ג. בעבר טענו חוקרים שענקים אלו לא יכלו לקפוץ: מעבר לכ-150 ק”ג, העצמות והגידים לא יעמדו בעומס.

כעת מתפרסם מחקר שקורא על כך תיגר. החוקרים בדקו את העצמות המאובנות של הקנגורו הענק, ואת העומס על העצמות של הקנגורו המודרניים בשעת הקפיצה. הם הראו שהקנגורו הקדום לא היה פשוט גרסה גדולה יותר של קרובי משפחתו, אלא היה בנוי בצורה אחרת. עצמות כף הרגל שלו היו קצרות ועבות יותר, כך שיכלו לשאת עומס כבד יותר, ועצמות הקרסול היו רחבות מספיק בשביל לתמוך בגידים עבים וחזקים, שלא יקרעו בזמן הקפיצה.

המבנה הזה חזק מספיק בשביל לאפשר לקנגורו הענק לקפוץ בבטחה, אבל הוא הופך את הקפיצה ליעילה פחות. החוקרים משערים לכן שהקנגורו הענק קיפץ רק מדי פעם, אולי כדי לברוח מסכנה או לעבור שטח קשה. למאמר.

יונת אשחר

להאיר את ייצור היין

במהלך תסיסה אלכוהולית, למשל בייצור יין, חשוב לעקוב אחר רמת החומצה האצטית, חומצת החומץ, שכן הצטברות יתר שלה עלולה להוביל לקלקול המוצר. פרופ’ יעל הלמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועמיתיה פיתחו חיישן ביולוגי לניטור מדויק ורגיש בזמן אמת. החיישן מבוסס על חיידק מהונדס גנטית עם חלבון שמאיר בתגובה לחומצה אצטית, ועוצמת האור מעידה על רמת החומצה, ונמדדת בחיישן רגיש לאור, כמו של מצלמה דיגיטלית.  

לדברי החוקרים החיישן זול יחסית לשיטות אחרות, אינו דורש נטילת דגימה מהנוזל או עיבוד מורכב שלה, יכול למדוד את ריכוז החומצה גם באוויר שמעל הנוזל במיכל, ואינו מגיב לשינויים ברמות של חומצות נדיפות אחרות שקיימות ביין, ועלולות לשבש חישה של חומצה אצטית. 

“החיישן פותח דלת למדידה מהירה ויעילה של איכות התסיסה, ובעתיד גם עשוי לסייע לאבחון רפואי על בסיס מדידת ריכוז של חומרים ביולוגיים נדיפים”, אמרה הלמן. למאמר.

מאיה סער

תכנון משפחה לסנאי האפור

בקרוב יחל בבריטניה ניסוי, בו יותקנו ביערות מתקני האכלה לסנאים. למה? לא כי הם רעבים במיוחד, אלא כאמצעי נוח להאטת הגידול באוכלוסיית הסנאי האפור. 

הסנאי האפור הובא לבריטניה מאמריקה לפני 150 שנה. מאז פלישתו לממלכה הוא דוחק את רגלי הסנאי האדום המקומי מבית גידולו וממקורות המזון, כך שאם לא תינקט פעולה מיידית, הסנאי האדום ייכחד תוך כעשור. דרך אחת למגר את הסנאי האפור היא למנוע ממנו להתרבות על ידי סירוס ועיקור – תהליך יקר ולא יעיל.

בניסוי ישתמשו בחומר חדש שמונע רבייה על ידי דיכוי הורמוני מין זכריים ונקביים. החידוש בניסוי הוא שמדובר בחומר שנוטלים בבליעה, כשהוא מעורבב בחמאת אגוזי לוז. במתקן ההאכלה יהיה מדף שקילה, והמתקן ייפתח רק אם החיה כבדה מספיק. מכיוון שהסנאי האפור גדול יותר מהסנאי האדום, רק סנאים אפורים בוגרים יצליחו לאכול מהמתקן. החוקרים מעריכים שהמיזם יקטין את אוכלוסיית הסנאי האפור בחצי תוך שש שנים. לקריאה בהרחבה. 

קרן אור

מערכת השמש ששוברת את הכללים

למערכות שמש יש בדרך כלל סידור קבוע: סמוך לשמש יש כוכבי לכת סלעיים, ורחוק יותר ממנה שוכנים כוכבי לכת גזיים. כעת גילו חוקרים משווייץ בעזרת טלסקופ החלל האירופי CHEOPS מערכת “הפוכה”, שבה כוכב לכת סלעי נמצא במסלול חיצוני מעבר למסלוליהם של עמיתיו הגזיים.

זה כוכב הלכת הרביעי שהתגלה סביב הננס האדום LHS 1903, כ-116 שנות אור מכאן. עד כה ידעו שלכוכב הזה יש שלושה כוכבי לכת, אחד סלעי קרוב אליו ושני ענקי גזים. החוקרים עשו הדמיות מחשב לבחון תרחישים שהיו יכולים להוביל למצב כזה, התנגשות קוסמית בכוכב הלכת הרביעי שגרמה לו לאבד את הגז שלו והותירה רק ליבה מוצקה, או הסטה של כוכבי הלכת במערכת מהמיקום המקורי שלהם. בסופו של דבר הם הגיעו למסקנה אחרת, שכוכב הלכת החיצוני נוצר בשלב הרבה יותר מאוחר משני ענקי הגז הסמוכים אליו, אחרי שרוב הגז שממנו נוצרים כוכבי הלכת כבר נעלם מסביבת הכוכב. 

החוקרים מעריכים שעם הזמן והתקדמות הטכנולוגיה יתגלו עוד ועוד מערכות שמש ייחודיות, שימחישו כי מערכות כמו שלנו אינן הסוג היחיד. להרחבה ועוד חדשות חלל.

איתי נבו