רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם
המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 19/7/2025
זנב של יציבות, כשהאורנגאוטן משלים שעות שינה, עיטם בעור של דג, כוכב (לכת) נולד ומה קורה לעור שלנו כשאנחנו הולכים לים?
19 יולי 2025 
4 דקות
Getting your Trinity Audio player ready...
מה חדש?
זנב של יציבות
כשהאורנגאוטן משלים שעות שינה
עיטם בעור של דג
כוכב (לכת) נולד
מה קורה לעור שלנו כשאנחנו הולכים לים?
זנב של יציבות
האנומלוריים (Anomaluridae) הם משפחה של מכרסמים שוכני יערות, שחיים על עצים באפריקה. הם דומים במקצת לסנאים, אף שאינם קרובי משפחה שלהם. הם גם מתהדרים בזנב ארוך ומשונן, יוצא דופן בצורתו, שכנראה מסייע להם להיאחז היטב בגזעים ובענפים של העצים.
רובוטיקאים ממכון מקס פלאנק בגרמניה סיפקו כעת ראיות שתומכות בהנחה הזאת. בניסוי שלהם הדפיסו החוקרים שני דגמים של זנבות במדפסת תלת-ממד. דגם אחד בעל זיזים בדומה לזה של האנומלוריים והשני חלק ופרוותי בדומה לזנבות של סנאים. לאחר מכן הניחו לזנבות להחליק על ארבעה משטחים משופעים בדרגות חספוס שונות שדימו את פני השטח של קליפות עצים שונים. נמצא שהזנב המשונן נאחז טוב יותר מהדגם החלק במשטחים שחספוסם דומה לזה של קליפות העצים בסביבתם של האנומלוריים – רמת חספוס שנחשבת בינונית בקרב כלל העצים בממלכת הצומח.
לדברי החוקרים, תוצאות הניסוי עשויות לסייע להם בתכנון רובוטים שיצליחו להיאחז היטב במשטחים חלקים ואפילו בעצים בלב היער, במטרה לחקור ולנטר את חיי הבר. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
בעל קשקשים משוננים. זנבו של המכרסם ממשפחת האנומלוריים | מקור: Empa
כשהאורנגאוטן משלים שעות שינה
במחקר חדש, חוקרים מגרמניה ומאינדונזיה בדקו את הרגלי השינה של אורנגאוטן סומטרה בטבע, ומהם הגורמים המשפיעים עליהם.
האורנגאוטנים ישנים בקינים שהם בונים בצמרות העצים. החוקרים מדדו כמה זמן אין כל רעש בקן והסיקו שאלה הן השעות שבהן הם ישנים. מבדיקת שעות השינה שלהם התברר כי ככל שהם ישנו פחות בלילה, האורנגאוטנים נמנמו יותר בשעות היום ואף בנו לעצמם קיני שינה גם בשעות היום. אוכלוסיית האורנגאוטנים שנחקרה הפעם נוהגת לישון כך יותר מאוכלוסיות אחרות שנבחנו בעבר. היא גם מפורסמת בכך שאימצה יותר התנהגויות חברתיות מורכבות, כמו שימוש בכלים. נראה שכמו אצלנו, גם לקופי האדם האסייתים הללו תנומות קצרות במשך היום עוזרות לתפקד אחרי לילה של שינה טרופה. אולי שנת הצוהריים אף מאפשרת להם לנהל את הקשרים החברתיים המורכבים שעולים להם באובדן שעות שינה – שכן אחד הגורמים שהפריעו להם לישון היה חבריהם הישנים לידם. אולי גם הם אוהבים מסיבת פיג’מות? למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
אולי שנת הצוהריים מאפשרת לה לנהל את הקשרים החברתיים המורכבים שעולים לה באובדן שעות שינה. סיסי, נקבת אורנגאוטן סומטרה מנמנמת בקן במהלך היום | Natasha Bartalotta / Suaq
עיטם בעור של דג
העיטם לבן הראש הוא עוף דורס שהפך לסמלה הלאומי של ארצות הברית. בעברית הוא מכונה לפעמים בטעות “נשר קירח”. נקבת עיטם מהמין הזה נמצאה פצועה בוויסקונסין, כשברגלה זיהום חמור שאיים על חייה ובלי שהיה לה די עור בריא לריפוי. בבית החולים לשיקום עופות דורסים Winged Freedom החליטו לנסות טיפול לא שגרתי: שתל עור מדג בקלה אטלנטית. זוהי חבישה ביולוגית שפיתחה החברה האיסלנדית Kerecis, ומשמשת בדרך כלל לשיקום רקמות של בני אדם.
שימוש כזה בשתל לטיפול בעופות בר הוא נדיר מאוד, אך הפעם הוא הצליח מעל למשוער. השתל נקלט היטב, ההחלמה התקדמה היטב, ובתום עשרה חודשי שיקום נקבת העיטם, שזכתה לשם “קיר”, התאוששה ושבה לעוף. היא שוחררה לטבע כשבועיים לפני יום העצמאות של ארצות הברית, בצעד סמלי.
“עשינו שימוש בכל אמצעי שהיה לנו”, סיפרה הווטרינרית הראשית קימברלי אמאן (Ammann), “אבל לא היינו מצליחים בלי עור הדג”. לקריאה בהרחבה (באנגלית).
השיקום של קיר הצליח מעל למשוער. עיטם לבן ראש בתעופה | Brian E Kushner, Shutterstock
כוכב (לכת) נולד
צוות אסטרונומים בינלאומי הצליח לתעד בפעם הראשונה תהליכי היווצרות ראשוניים של כוכבי לכת סביב שמש רחוקה וצעירה. החוקרים איתרו את החתימה הכימית של סיליקון חד-חמצני (SiO) סביב הכוכב HOPS-315, כ-1,300 שנות אור מאיתנו. בעזרת טלסקופ החלל ג’יימס וב הם הצליחו לקבוע כי המינרלים האלה נמצאים שם גם במצב גזי, המאפיין את הדיסקה הלוהטת סביב כוכב בהתהוות, וגם במצב מוצק, שכנראה מעיד על תחילת ההתגבשות של מה שיהפוך להיות ליבות של כוכבי לכת. בעזרת טלסקופ הרדיו ALMA הם קבעו כי הגבישים נמצאים ביחס לשמש שלהם בערך במיקום של חגורת האסטרואידים סביב השמש שלנו, שאוצרת גם היא חומרים מראשית ימי מערכת השמש. החוקרים מקווים כי הגילוי החדש יסייע להבין כיצד נוצרו כוכבי הלכת סביב השמש שלנו, וסביב כוכבים אחרים. לכתבה המלאה באתר.
סילונים של סיליקון חד-חמצני סביב הכוכב HOPS-315. הכחולים מתקרבים אלינו, והאדומים – מתרחקים. צילום: ALMA(ESO/NAOJ/NRAO)/M. McClure et al
מה קורה לעור שלנו כשאנחנו הולכים לים?
רבים מאיתנו מרגישים שהעור שלנו נהיה יבש אחרי רחצה בים. עכשיו יש לזה גם ביסוס מדעי.
שכבת העור החיצונית היא מעין מעטפת שבין השאר מגינה על גופנו מאובדן מים. אם היא כושלת בתפקידה, העור מתייבש, ולכן נהיה פגיע ושביר יותר.
כדי לבחון את השפעתם של מי ים על העור בדקו חוקרים במעבדה פיסות עור שהושרו במי מלח והשוו אותן לעור שהושרה במים מתוקים. מי המלח אכן גרמו לשכבת העור החיצונית להתקשות, מצב שמעמיד אותה בסיכון מוגבר לצבור סדקים וקרעים. לטענת החוקרים הנוקשות הזאת אחראית לכך שאנשים שיצאו לבלות בים מדווחים אחר כך שהם מרגישים שהעור שלהם מתוח ויבש. ייתכן, כמובן, שהשפעת השחייה בים על עורנו במציאות מתונה יותר לעומת המעבדה, אך גם כך הממצאים תומכים בתחושות המוכרות לרבים מהמבלים על חוף הים.
תשמחו אולי לשמוע שהשינוי שמתרחש בעורנו אינו קבוע. מי שלא אוהבים את התחושה יכולים להתקלח במים פושרים. מאחר שמלח מתמוסס במים, המקלחת תחזיר לעור את רכותו הטבעית.
למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
יש תחושת מתיחה בעור אחרי רחצה בים. אישה אחרי השחייה | Branimir Dobes, Shutterstock
