המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 13/12/2025
הניאנדרטלים שבתוכנו, לצעוק על שחפים, הלווייתן החמקמק נתפס במצלמה, להזדקן לאט בכמה שיותר שפות, והכביש המהיר של הדינוזאורים
13 דצמבר 2025
|
4 דקות
|
רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם
מה חדש?
- הניאנדרטלים שבתוכנו
- לצעוק על שחפים: כך תצילו את החטיף שלכם
- הלווייתן החמקמק נתפס במצלמה
- להזדקן לאט בכמה שיותר שפות
- הכביש המהיר של הדינוזאורים
הניאנדרטלים שבתוכנו
הניאנדרטלים הם קרובי משפחתנו, שחיו באסיה ובאירופה מלפני כ-400 אלף שנה ועד שנעלמו לפני קרוב ל-40 אלף שנה. מה קרה להם? השערות שונות הוצעו לכך, מתחרות עם אבותינו ועד לשינוי אקלימי.
לפני 15 שנים הצליחו חוקרים להפיק DNA ממאובני ניאנדרטלים, וכך התגלה שבני אדם מודרניים רבים נושאים בתאיהם אחוז קטן של DNA ניאנדרטלי – תוצאה של רבייה בין האוכלוסיות. אם כך, אולי הניאנדרטלים לא נכחדו לחלוטין, אלא נטמעו באוכלוסייה הגדולה יותר של בני המין שלנו.
במחקר חדש, החוקרים השתמשו במודל מתמטי כדי להראות שהטמעה כזו אכן אפשרית. הגירה חוזרת, כל כמה דורות, של בני הומו ספיינס אל הקבוצות של הניאנדרטלים הייתה עשויה להוביל לשינוי גנטי שבסופו האנשים הקדומים איבדו לחלוטין את הזהות הגנטית הייחודית שלהם.
זה לא אומר שזה בדיוק מה שהתרחש, וסביר שהיו גורמים אחרים שתרמו להיעלמותם של הניאנדרטלים. המחקר מצביע על אפשרות ששינוי גנטי בעקבות הגירה עשוי להיות מרכיב חשוב בהרבה משחשבנו בפתרון החידה הזו. לכתבה באתר.
יונת אשחר
שינוי גנטי בעקבות הגירה עשוי להיות מרכיב חשוב בהרבה משחשבנו בפתרון חידת היעלמות הניאנדרטלים | קבוצת ניאנרדטלים בטבע. איור: MAURICIO ANTON / SCIENCE PHOTO LIBRARY
לצעוק על שחפים: כך תצילו את החטיף שלכם
בילוי סמוך לחוף הים כרוך לא פעם במאבק ביצורים טורדנים שמנסים להפר את השלווה שלנו, ואפילו לגנוב לנו את האוכל. מחקר חדש מגלה כי לפחות במקרה של שחפים צפוניים (Larus argentatus), שגוזלים מזון גם בערים ולא רק בחוף, מיתרי הקול הם נשק טוב דיו להצלת ארוחת הצהריים.
חוקרים באנגליה הציבו קופסאות פלסטיק שקופות ומפתות מלאות בחטיפי צ’יפס, והמתינו ששחף יתקרב. כשהגיע שחף הם השמיעו לו אחת משלוש הקלטות בעוצמת קול זהה – גבר צועק “לא, תסתלק, זה האוכל שלי”, גבר אומר את המשפט הזה, או שירת אדום-חזה – ובדקו איך הגיב.
התברר שקולות אנושיים גרמו לשחפים להיות דרוכים יותר, לנקר פחות בצ’יפס ואף לוותר כליל על ניסיון החטיפה ולעזוב מהר יותר, בהשוואה לשירת הציפור. עם זאת, דיבור גרם לשחפים לרוב להתרחק בהליכה, בעוד טון צעקה גרם להם לעוף מהמקום.
אז בפעם הבאה ששחף זומם על החטיף שלכם, דברו איתו או צעקו עליו, כדי שמילולית יעוף משם. זה כנראה יעזור להשאיר את האוכל אצלכם. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).
נעם לויתן
בפעם הבאה ששחף זומם על החטיף שלכם, דברו איתו או צעקו עליו, כדי שמילולית יעוף משם. שחפים זוממים על הצ'יפס בניסוי | Céline Rémy
הלווייתן החמקמק נתפס במצלמה
במשך 4 שנים ניסו חוקרים להתחקות אחר קבוצת לווייתנים ששחתה לא רחוק מחופי מערב מקסיקו. הם הצליחו להקליט את הקריאות שלהם, אך לא לראותם. לפי קולותיהם שיערו שהם משתייכים למשפחת לווייתני המקור: לווייתנים עם חרטום מוארך וצר, שצוללים עמוק יותר מכל יונק אחר, והמעט שידוע עליהם מגיע בעיקר מפרטים מתים ממינים שונים שנמצאו על החוף.
ואז, ביוני 2024, זה קרה. כמה פעמים, במשך שבועיים וחצי, ראו החוקרים את הלווייתנים המסתוריים עולים מהמצולות. באחת הפעמים עקבו אחר שני לווייתנים במשך שעות, והצליחו לאסוף דגימת עור מאחד מהם. בדיקה גנטית העלתה שהוא מהמין לווייתן מקור שיני-עלים (Mesoplodon ginkgodens).
זהו התיעוד הראשון של פרטים חיים מהמין הזה, והחוקרים הופתעו למצוא אותו סמוך למקסיקו: פרטים מתים מהמין נמצאו בחופי יפן. חשוב למפות את האזורים בהם הלווייתנים האלו חיים: הם רגישים מאוד להפרעות סביבתיות, כמו סונאר של כלי שיט, ואם נדע איפה הם מסתובבים, נוכל להגן עליהם טוב יותר. למחקר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
יונת אשחר
זהו התיעוד הראשון של פרטים חיים מהמין הזה. לווייתן מקור שיני עלים | C. Hayslip
להזדקן לאט בכמה שיותר שפות
מחקר שבחן כ-86 אלף אנשים מ-27 מדינות באירופה מצא קשר בין רב-לשוניות להאטה בהזדקנות לעומת דוברי שפה אחת.
החוקרים השתמשו בנתוני סקר ממשלתיים על בני 51 ומעלה שכללו מידע רב על מצבם הרפואי ואורח חייהם. באמצעות מודל ממוחשב הם יצרו לכל אדם מדד שמשקף את הפער בין מצבו הבריאותי לגילו, בהתאם למאפיינים שלו שמעלים או מפחיתים את הסכנה לבריאותו. הנתונים הראו שאנשים שחיים במדינות עם שיעור גבוה של רב-לשוניות נטו להזדקן לאט, ואילו במדינות שבהן רוב האוכלוסייה דוברת שפה אחת, החד-לשוניות זוהתה כגורם סיכון להזדקנות מהירה. המגמות הללו השתמרו גם בניכוי גורמים אחרים שיכולים להשפיע על ההזדקנות, כמו מצב כלכלי-חברתי, איכות האוויר, הגירה ועוד.
מחקרים קודמים קשרו בין רב-לשוניות לתיפקודי זיכרון משופרים ולהפחתה בסיכון ללקות בדמנציה. אף שהמחקר מצביע רק על קשר בין רב-לשוניות להזדקנות איטית, בלי לקבוע מה גרם למה, הוא עשוי לעודד דרכי יישום יעילות שישפרו את בריאותם של רבים. למאמר (באנגלית).
עדי יניב
אנשים שחיים במדינות עם שיעור גבוה של רב-לשוניות נטו להזדקן לאט. איור של מוח רב-לשוני | ליאת פלי בעזרת Google Gemini
הכביש המהיר של הדינוזאורים
לפני יותר מ-66 מיליון שנים, לקראת סוף תור הקרטיקון, הסתובבו דינוזאורים באזור שהיום הוא פארק טורוטורו בבוליביה. הם השאירו את טביעות רגליהם, ולפעמים גם טביעות גרירת זנבותיהם, באדמה הרכה, דמויית המלט. זמן קצר לאחר מכן האדמה התקשתה וכוסתה בבוץ. כעת חשפו חוקרים את האוצר שהשתמר כך: יותר מ-16 אלף עקבות, כולל 1321 מסלולים של שתי עקבות או יותר – המקבץ הגדול ביותר של עקבות דינוזאורים. חלק מהדינוזאורים הלכו בבוץ, חלק רצו, ובאזורים שהיו מכוסים במים רדודים היו כאלו ששחו והשאירו חריצים ארוכים בבוץ באצבעות רגליהם.
כמעט כל הדינוזאורים שהשאירו את העקבות היו תרופודים, קבוצה של הולכי על שתיים שכוללת גם את הטירנוזאורוס. רובם היו קטנים עד בינוניים, וכנראה שקלו פחות מאלף ק”ג. מסלולי עקבות מקבילים רומזים על כך שכמה דינוזאורים הלכו יחדיו. העקבות יכולות ללמד אותנו על האנטומיה של היצורים הקדומים, על צורת ההליכה שלהם, ואולי גם על התנהגותם – למשל נטייתם לנדוד בקבוצות.
לקריאה בהרחבה (אנגלית). למאמר (באנגלית).
יונת אשחר
יותר מ-16 אלף עקבות, כולל 1321 מסלולים של שתי עקבות או יותר – המקבץ הגדול ביותר של עקבות דינוזאורים. כמה מהעקבות בבוליביה | מתוך המאמר, Esperante et al., 2025, PLOS One
