מערך מודיעין בריאות מסכם שנת חצבת ועלייה בהתחסנות

שנת 2025 עמדה בסימן החצבת, אך זו לא המחלה היחידה שמאיימת על תושבי ישראל. בשנה החולפת אותרו גם נגיפי פוליו בביוב, השפעת העונתית הכתה כהרגלה, הקורונה עדיין כאן, חיידקי הברוצלה הרימו ראש, הכלבת רשמה שיאים חדשים בבעלי חיים וגם קדחת מערב הנילוס באה לביקור.

חצבת

מקרי חצבת התגלו בישראל כבר מתחילת השנה, כשאנשים ששבו מחו”ל הביאו את הנגיפים בגופם, אך אלה לא קנו אחיזה באוכלוסייה. המצב השתנה בחודש אפריל כשנוסעים מבלגיה הביאו את החצבת ישירות לריכוזי אוכלוסייה צפופה בבני ברק ומודיעין עילית, שם היה כיסוי חיסוני נמוך בקרב ילדים. אז החלה העברה מקומית מסיבית של נגיפי החצבת בתוך אוכלוסיית ישראל, בעיקר באוכלוסייה החרדית המאופיינת במשפחות מרובות ילדים שלא כולן מקפידות על חיסוני השגרה. שיא ההתפשטות היה בחודש אוגוסט בירושלים ובית שמש, אז דווח על 670 חולים חדשים, כמעט כולם ילדים מתחת לגיל 6 שלא היו מחוסנים. לקראת סוף השנה התפשטה המחלה גם למחוזות בצפון ובמרכז, וזאת במקביל לירידה בתחלואה המדווחת.

בסך הכול עד סוף השנה התקבל במשרד הבריאות דיווח על 2,307 חולים, רובם ילדים מתחת לגיל 6 מהחברה החרדית. שנים עשר מחולים אלה נפטרו, כולם מהקהילות החרדיות, כמעט כולם תינוקות ופעוטות לא מחוסנים וללא מחלות רקע. נפטר אחד היה ילד בוגר יותר שחוסן במנה אחת וסבל ממחלת רקע. חצבת הורגת בעולם המערבי בין חולה אחד לשניים מתוך אלף, ובישראל מספר הנפטרים יחסית למספר החולים חורג מזה פי עשרה. גם מספר המאושפזים מבין חולי החצבת במהלך 2025, שהגיע ל-772, כש-723 מתוכם הם ילדים קטנים, הוא חריג בעולם. 84 מהחולים נזקקו לאשפוז במחלקת טיפול נמרץ בגלל מצבם הקשה, כש-79 מהם הם ילדים. שבעה מהילדים החולים חוברו למכשיר אקמו בניסיון להציל את חייהם, ניסיון שלא תמיד צלח.

נתונים אלה מראים באופן ברור שלא כל התחלואה בחצבת דווחה כנדרש למשרד הבריאות, ושהיקף התחלואה האמיתי במהלך השנה עמד על בין 8,000 ל-12 אלף, וזה על סמך מודלים סטטיסטיים.

מבין הנפטרים תשעה התגוררו בסמיכות זה לזה באזור החרדי הישן בירושלים, בתא שטח ברדיוס של קילומטר רבוע אחד בסך הכול, שניים מהם התגוררו בטבריה, גם כן בקרבה יחסית זה לזה ואחד הנפטרים מבית שמש. רשויות הבריאות עדיין לא בטוחות מה הוביל למספר הנפטרים החריג, גם יחסית לישראל וגם יחסית לעולם המערבי.

תוך כדי המגפה פעלו במשרד הבריאות וברשויות המקומיות להעלאת שיעורי ההתחסנות הנמוכים בשכונות הנגועות בחצבת עם הצלחות מרשימות בחלק מהערים כמו בית שמש, צפת וביתר עילית. מספר מנות החיסון הראשון יותר מהוכפל יחסית לשנת 2024. למרות השיפור המרשים בשיעור ההתחסנות, עדיין לא הגיעו בכל מקום לסף הנדרש של 95 אחוז התחסנות כדי לעצור את נגיף החצבת. 

ההתפרצות עדיין נמשכת לתוך שנת 2026, כשמספר החולים הידוע הגיע כבר למעל 2,900, נכון ל-9 בפברואר 2026, ומספר הנפטרים כבר העפיל ל-14 במהלך הזמן הקצר שחלף מאז תחילת 2026.

המגפה בישראל היא חלק מגל עולמי של תחלואת חצבת. באירופה, שממנה הגיעה החצבת גם אלינו, עיקר התחלואה היה במהלך 2024, ובחלקים אחרים של העולם כמו אצלנו, שנת 2025 עמדה בסימן החמרה. החצבת שטפה את צפון אמריקה בהיקפים חריגים עם אלפי מקרים גם בקנדה וגם בארצות הברית, מה שהוביל לאובדן הסטטוס של “נקייה מחצבת” שהמדינות החזיקו בו עד שנה זו. גם שם ההתפרצויות, באופן לא מפתיע, קרו בקהילות לא מחוסנות. גם בעולם המתפתח הכתה החצבת במדינות כמו מקסיקו, רוסיה, אוקראינה, מרוקו, הודו, אינדונזיה ואתיופיה. חצבת היא המחלה הכי מידבקת הידועה לאנושות. כל מקום על פני כדור הארץ שבו שיעור ההתחסנות נגד חצבת אינו גבוה מספיק מצוי בסיכון להתפרצות, שכן הדרך היחידה לעצור את התפשטות הנגיף היא באמצעות רמת חסינות גבוהה באוכלוסייה. אם זה לא יקרה בדרך הבטוחה באמצעות החיסון, זה יקרה באמצעות הנגיף עצמו, וכמו שאנחנו רואים, דרך זו מובילה לנפגעים רבים.

שפעת

במהלך שנת 2025 תקף גל שפעת חמור במיוחד את חצי הכדור הדרומי, בעונה שהיא הקיץ שלנו אך החורף שלהם. כשהגיע הסתיו של חצי הכדור הצפוני התגשמו החששות לאירוע דומה גם כאן, ועונת השפעת החלה בסערה עם גל נרחב ומוקדם מהרגיל. ביחד עם התחלואה הנרחבת חלה עלייה חריגה במספר המאושפזים בבתי החולים, בעיקר בקרב ילדים. בסך הכול נפטרו חמישה ילדים משפעת עד סוף 2025, ארבעה מהם לא מחוסנים, ורק אחד מהם עם מחלות רקע משמעותיות. בתחילת 2026, נפטר משפעת התינוק השישי, וזה לעומת ארבעה ילדים שנפטרו במהלך כל העונה הקודמת ממחלה זו.

הזן העיקרי בגל השפעת שעברנו הוא תת-הזן K, תת-זן חדש שעבר מוטציה מזן השפעת הוותיק A H3N2, וכפי הנראה מאפשר לנגיף השפעת לחמוק מהחיסון העונתי בקלות רבה יותר מאשר קודמיו. אין כרגע ראיות לכך שתת-הזן החדש אלים יותר מקודמיו או שהוא גורם לתמותה גבוהה יותר יחסית להיקף התחלואה הכולל. הוא כפי הנראה מוביל להיקף הדבקות נרחב יותר מהרגיל בעונות השפעת, ומכאן גם מספר הסיבוכים והקורבנות הגבוה למדי. אם יש יותר חולים מהרגיל, יהיו גם יותר חולים קשים ויותר מתים. עוד לא ברור עד כמה מועיל החיסון נגד תת-זן K, אך כבר קיימות ראיות לכך שהוא מונע תחלואה קשה גם בילדים וגם במבוגרים בדומה לחיסונים בשנים הקודמות.

קורונה

בשנת 2025 הגיע גל תחלואה אחד בשיא הקיץ מאמצע חודש יולי ועד אמצע אוגוסט, ובינתיים לא נצפה גל מקביל בחודשי החורף, וזה להבדיל מהשנים הקודמות מאז תחילת המגפה העולמית. אומנם אין גל תחלואה, אך הקורונה איתנו כל העת, ויש רמות תחלואה יציבות גם כשאין גל ברור. 

גם במדינות המערב האחרות נצפה גל תחלואת קורונה במהלך 2025, במהלך הקיץ והסתיו, שהיה היחיד מאז קיץ 2024, וזה לצד רמות נמוכות של תחלואה בשאר השנה. עדיין לא עבר מספיק זמן מאז פרוץ המגפה כדי להבחין בדפוסים קבועים של המחלה, כפי שיש לנגיף השפעת. גם הווריאנטים החדשים שנצפו במהלך השנה לא הביאו לשינוי בדפוסי התחלואה וחומרת התחלואה ביחס לשנים שחלפו מאז הגיע האומיקרון. השנה בכללותה התאפיינה בהפחתת עול התחלואה הקשה והתמותה כתוצאה ממחלת הקורונה.

פוליו

בשנת 2025 לא חלו בארץ אנשים בשיתוק ילדים, אך נגיף הפוליו אותר בשורת מוקדי דיגום ביוב ברחבי הארץ, כחלק מהניטור הסביבתי הקבוע, מה שמראה על העברה שלו באוכלוסייה. לא מדובר בזן הפראי שביקר בישראל בשנת 2013, אלא בנגיף ממקור תרכיבי, דהיינו, מהחיסון המוחלש שכבר לא ניתן בישראל. מדובר בנגיף שהתפתח מזן 1 של הנגיף המוחלש ששימש לחיסון ילדים נגד הנגיף הפראי. לאחר קבלת החיסון, הנגיף המוחלש, שלא יכול להזיק לבני אדם, מתרבה במעיים ומופרש בצואה. אם יש אוכלוסייה לא מחוסנת גדולה מסביב, הוא עלול לעבור מילדים מחוסנים לכאלה שלא, וכששרשרת ההדבקה ארוכה מספיק, הנגיף עלול גם להשתנות ולאמץ את התכונות האלימות של הנגיף הפראי, זה שמפניו ניסינו לחסן. מי בסיכון לתחלואה? אלה שלא קיבלו לא את החיסון המוחלש, ובעיקר אלה שלא קיבלו גם את החיסון המומת הנמצא כיום בשגרת החיסונים.

התפרצות זאת נמשכת מאז סוף שנת 2024, ולמרבה המזל נראה שהיא דעכה במהלך שנת 2025. הנגיף כמובן עלול לחזור, אם בזן זה או בזן אחר מחו”ל ולפגוע באחד מ-150 אלף ילדים לא מחוסנים נגד פוליו, בייחוד באזור ירושלים, שמצויים בסיכון לתחלואה קשה.

התפרצות זו של זן 1 ממקור תרכיבי בישראל לא קשורה להתפרצויות של זן 2 ממקור תרכיבי שקיימת בכמה ממדינות אירופה ושנצפתה גם ברצועת עזה מאז 2024. גם נגד זן זה החיסון המומת הקיים נגד פוליו נותן כיסוי מלא, אך הוא אינו מונע העברה.

ברוצלה

ברוצלה היא מחלה חיידקית שנפוצה בבעלי חיים ויכולה לעבור מהם לבני אדם, בעיקר באמצעות שתייה ואכילה של מוצרי חלב שמקורם בצאן, בקר או גמלים הנגועים בחיידק. פסטור של מוצרי החלב, כמקובל במדינות מפותחות, הורג את החיידק ומונע את התחלואה. החיידק שורד בקור ואף בהקפאה, אך לא בחום. ניתן להידבק גם במגע בעור או נוזלי גוף של חיות חולות, ואף בשאיפה של החיידק. עיקר ההדבקה הוא באמצעות צריכת חלב לא מפוסטר, וכך נדבקו כנראה רוב החולים בארץ במהלך שנת 2025. 

השנה מספר מקרי הברוצלה במחוז הצפון עלה פי ארבעה ביחס לשנה הקודמת. כמחצית מהחולים בארץ, 59 מהם, אובחנו בחודשים יולי עד ספטמבר לעומת 15 בלבד בשנה הקודמת, כש-39 חולים הם מהיישוב ג’וליס וכנראה כולם חלו כתוצאה מאירוע נקודתי. 70 אחוז מהחולים בצפון נזקקו לאשפוז וסבלו מתחלואה קשה עם תסמינים של חולשה כללית, כאבי גב, כאבי מפרקים וחום גבוה. עדיין לא ידוע המקור הראשוני לכל ההדבקות, וההערכה היא שתהיה תחלואה נוספת במהלך 2026.

גם במחוז הדרום נצפתה עלייה של פי שלושה במספר המקרים בחודשים יולי עד ספטמבר עם 54 חולים, אך בסך הכול, למרות ההתפרצויות הנקודתיות, התחלואה הכוללת בישראל לא שונה בהיקפה משנים קודמות.

קדחת מערב הנילוס

שנת 2024 הייתה שנת שיא בישראל מבחינת תחלואה בקדחת מערב הנילוס, ושנת 2025 חזרה לשגרה עם תחלואה נמוכה של 15 חולים בלבד, נמוך אף מהממוצע הרב שנתי. הנגיף עובר באמצעות עקיצות יתושים מעופות נגועים לבני אדם בלבד, והתחלואה הנמוכה בבני אדם מצביעה על העברה נמוכה בין העופות.

בעולם, איטליה חוותה השנה את מה שישראל חוותה בשנה שעברה, תחלואה חריגה ונרחבת בקדחת מערב הנילוס עם כ-800 חולים. הנגיף גם מתרחב למחוזות חדשים והגיע גם לבלגיה, ואף לבריטניה, שם זוהה בעופות אך לא בבני אדם.

כלבת

במהלך 2025 דווחו 102 מקרי כלבת בבעלי חיים, וזהו מספר שיא חריג מאוד יחסית לכל שנה קודמת. עד כה מספר המקרים הגבוה ביותר היה בשנת 2017, אז אותרו 74 בעלי חיים חולים. רוב המקרים היו בתנים, כלבים ובקר, ומעטים היו בחתולים, שועלים גיריות ונמיות. לא מעט אנשים נחשפו לבעלי החיים החולים וקיבלו טיפול מונע נגד המחלה. כלבת היא מחלה שהורגת את כל החולים בה, מרגע שהחלו התסמינים, והטיפול המונע חיוני להצלת חיים. בשנת 2024 אדם אחד שננשך על ידי כלבו החולה לא חוסן בזמן, חלה בכלבת ומת מהמחלה.

מקרי הכלבת עדיין ממשיכים לתוך שנת 2026. בימים האחרונים שוב פורסמו הודעות על בעלי חיים חולים בכלבת.

אבעבועות הקוף

במהלך 2025 אותרו 48 חולים באבעבועות הקוף, כמחציתם באזור תל אביב, כולם גברים בני 20 עד 50 וכולם לקו בזן 2 של הנגיף, הזן שהתפשט בעולם החל משנת 2022. המחלה מתפשטת היום בעיקר בקרב אוכלוסייה של גברים המקיימים יחסי מין (גם) עם גברים. ניתן להימנע ממנה על ידי אמצעי זהירות פשוטים וכמו כן קיים חיסון יעיל נגד המחלה. בתקופה זו הופיע במערב מדי פעם תת-הזן החדש 1b, ובארצות שונות אף התבסס בקהילה ללא צורך בהדבקה מאפריקה, שם הוא החל את דרכו בהתפרצות גדולה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. תת-הזן הגיע לארץ בתחילת 2026 עם אדם שחזר מדובאי, שם הזן מסתובב כפי הנראה בקהילה מבלי שהוא מדווח.

כולרה, קדחות דימומיות וצ’יקונגוניה

מחלות נוספות משמעותיות בעולם במהלך 2025 היו כולרה, קדחות דימומיות וצ’יקונגוניה. בישראל התגלו שלושה מקרי כולרה שמקורם באתיופיה, אך בזכות תשתיות המים והביוב המצוינות של ישראל, אין כאן סכנה להתפשטות של מחלה זו. גם בבריטניה וגרמניה דווחו מקרים דומים לשל ישראל, וגם שם אין סכנת התפשטות. באתיופיה עצמה יש התפרצות ארוכה מזה שלוש שנים עם אלפי מקרים במהלך השנה החולפת, ועל המבקרים שם להיזהר מאוד שלא להידבק ועדיף להתייעץ לפני הנסיעה על האפשרות להתחסן מראש. רוב ההתפרצויות במהלך 2025 היו במדינות שונות באפריקה ואסיה וגם בהן ישראלים עלולים להידבק ולהביא איתם את החיידק לארץ.

במהלך השנה התפרצו קדחות דימומיות ארבע פעמים באפריקה. בתחילת השנה ובסופה התפרצה מחלת המרבורג בטנזניה בחודש ינואר ובאתיופיה בחודש נובמבר. בסוף ינואר ובספטמבר התפרצה פעמיים מחלת האבולה, בפעם הראשונה באוגנדה ובשנייה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. כל ההתפרצויות נבלמו לאחר לא מעט חולים ונפטרים ומאמצי בלימה גדולים של הממשלות במדינות אלה.

צ’יקונגוניה, כמו קדחת מערב הנילוס, וכמו זיקה ודנגי, מועברת על ידי יתושים ומתפשטת גם היא למחוזות חדשים בעולם עם היתושים והשינויים באקלים העולמי. המחלה בדרך כלל היא מחלה קלה יחסית הגורמת לחום, כאבי ראש, הקאות, כאבי שרירים ומפרקים, אך עלולה לגרום להתפתחות כאבי מפרקים כרוניים שיכולים להימשך במשך שנים לאחר ההחלמה. בשנת 2025 דווחו כחצי מיליון חולים, ומתו מהמחלה 186 אנשים ב-40 מדינות שונות. ההערכה המקצועית, עם זאת, היא שמספר המקרים האמיתי בשנה עומד על כ-35 מיליון ושמספר הנפטרים מסיבוכי המחלה מגיע לכ-3,700. 

דיווחים רבים הגיעו ממדינות אמריקה המרכזית ואמריקה הדרומית וממדינות מזרח אסיה. בסין התפרצה המחלה באופן חסר תקדים, וגם באירופה היו מקרים גדולים בצרפת ובאיטליה. המחלה לא קיימת בישראל, עדיין, אך היתושים המעבירים אותה כבר כאן, וייתכן שהיא תכה בנו בעתיד.

ומה הלקחים עבורנו לשנה הבאה? להתחסן נגד מה שאפשר, להתייעץ במרפאת מטיילים לפני נסיעות לחו”ל, להקפיד על בטיחות מים ומזון ולהיזהר מעקיצות יתושים.

סיכום מערך מודיעין בריאות לשנת 2025