באתר זה נעשה שימוש בקבצי עוגיות בין היתר של צדדים שלישיים. חלקן חיוניות לחוויית גלישה תקינה וחלק משמשות לסטטיסטיקה ושיווק. המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש זה. המידע נשמר בהתאם למדיניות הפרטיות של מכון דוידסון.
אלטרואיזם, ובעברית זולתנות, הוא התנהגות שמבטאת רצון לעזור לזולת ללא תמורה, לעיתים גם כשהפרט נדרש להתאמץ, לבזבז משאבים, לסכן את עצמו ואף להקריב את חייו. אנו נוטים לקשר אלטרואיזם לעולם האנושי, אך גם בעולם החי יש תופעות של אלטרואיזם, כולל התנהגויות שבהן פרט מסוים יפגע בעצמו לטובת האוכלוסייה כולה. חרקים חברותיים, כמו הנמלים, הם דוגמה טובה לכך. בכל מושבת נמלים יש פרטים עם תפקידים שונים: מלכה, זכרים ופועלות. למרות שאינן מתרבות, הפועלות עובדות יחדיו למען הקן והמשך קיומה של המושבה.
החיים בצפיפות מאפשרים שיתוף פעולה יעיל אך גם יוצרים סיכון משמעותי: מחלה עלולה להתפשט במהירות ולפגוע במושבה כולה. לכן נמלים בוגרות שנדבקות במחלה מתנהגות באופן אלטרואיסטי, ועוזבות את הקן כדי לא להדביק את שאר הנמלים. עם זאת, לנמלים יש כמה שלבים בחייהן: הן הופכות מביצה לזחל, לגולם ולבסוף לנמלה בוגרת, וברוב השלבים הללו הן אינן מסוגלות לנוע. מחקרים קודמים הראו שנמלים מזהות את הריח של גלמים חולים, שלא יכולים לעזוב את הקן, והורגות אותם כדי למנוע את התפשטות המחלה.
מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Nature Communications מצא כי הריח של הגלמים החולים אינו תוצאה פסיבית של המחלה אלא צעד יזום ואלטרואיסטי מצד הגלמים עצמם, כדי להגן על המושבה כולה. המחקר מציג מנגנון מפתיע שבו פרט חולה שולח מיוזמתו אות “סוף הדרך” שמוביל לחיסולו למען הכלל.
החוקרים בדקו נמלי גינה מהמין Lasius neglectus, ובחנו את התגובה של גלמים שהודבקו בפטרייה הקטלנית Metarhizium brunneum. הם ניטרו את האותות הכימיים שהגלמים האלה מפיצים כשהם ליד נמלים פועלות, בהשוואה לאותות שהם מפיצים כשהם מבודדים. כך גילו שרק גלמים חולים שהיו בקרבת פועלות הפיצו אותות כימיים שמעידים על המחלה. החוקרים הראו שזו לא תגובה פסיבית לזיהום, שמתרחשת כתוצאה מפעילות מערכת החיסון: גם אצל גלמים מבודדים וגם אצל גלמים שהיו בקרבת פועלות מערכת החיסון נאבקה בפטרייה בצורה דומה, אבל רק הגלמים שהיו ליד הפועלות הפיצו את האות. כלומר, הגלמים סימנו לפועלות הסמוכות שהם חולים וכך הובילו במכוון לחיסולם.
בשלב השני בדקו החוקרים איך גלמים שמיועדים להפוך למלכות מגיבים על הדבקה בפטרייה. הם מצאו שהפטרייה מדביקה גם גלמים כאלו, אך בניגוד לאלה שיהפכו לפועלות, גלמי המלכה לא משדרים את האות הכימי שמוביל לחיסולם, בין אם יש פועלות בסביבה או לא. בנוסף, החוקרים ראו שמערכת החיסון של גלמי המלכה פעילה וחזקה יותר עוד לפני ההדבקה, והם מצליחים להתמודד עם הזיהום ביעילות רבה יותר בהשוואה לגלמי הפועלות. המלכה היא הנמלה היחידה בקן שמסוגלת להתרבות, וחיסולה היה פוגע ביכולת ההישרדות של המושבה. בהתחשב בערכן של המלכות, ייתכן שהמערכת החיסונית שלהם התפתחה כך שתוכל להתמודד עם המחלה ותייתר את הצורך בהפצת אותות שיגרמו למותם, בניגוד לגלמי הפועלות.
המחקר מצא עדות נוספת לכך שאלטרואיזם לא מוגבל להתנהגויות של פרטים בוגרים או בעלי חיים מורכבים, אלא עשוי להתקיים גם בשלבים מוקדמים של החיים ובאורגניזמים פשוטים. גלמי הנמלים מקריבים את חייהם למען בריאות המושבה כולה, באמצעות איתות כימי שמוביל לחיסולם. מעבר להבנה מעמיקה יותר של האלטרואיזם בטבע, המחקר שופך אור על מנגנונים מתוחכמים של התמודדות עם מחלות, ומעלה תובנות שעשויות להעשיר גם את חקר האבולוציה, האימונולוגיה וההתנהגות החברתית.
23 פברואר 2026 
3 דקות 
