הסוף של משימת נוגה ואנרגיה של ראשית החיים: השבוע בחלל

שקיעה נוגה

סוכנות החלל של יפן, JAXA, הכריזה על סיום משימתה של החללית הלא מאוישת אקצוקי (Akatsuki), לאחר כמעט עשור של חקר כוכב הלכת נוגה והאטמוספרה הסמיכה שלו. אקצוקי שוגרה ב-2010 אך בניסיון הראשון לא הצליחה להיכנס למסלול סביב כוכב הלכת בשל תקלת מנוע. היא הגיעה למסלול סביב השמש, שהוביל אותה למפגש נוסף עם נוגה ב-2015. מפעיליה החליטו לאלתר תמרון אחר לכניסה למסלול, בעזרת מנועי ההכוון, החלשים יותר. התמרון הצליח, והחללית נכנסה למסלול סביב נוגה וסיפקה שפע של נתונים ומדידות, בתקווה לעזור למדענים לענות בין השאר על השאלה איך נוצרה בנוגה אטמוספרה כה סמיכה וצפופה. בהודעת הסוכנות היפנית נאמר כי עד כה פורסמו 178 מאמרים מדעיים על בסיס המדידות של אקצוקי, ועוד היד נטויה. 

החללית היפנית נועדה במקור לתפקד רק 4.5 שנים, אבל בפועל התחילה את משימתה אחרי פרק הזמן הזה. אף על פי כן היא החזיקה מעמד זמן רב, ולמעשה פעלה עד לפני כשנה וחצי. מ-2014 היא היתה החללית הפעילה היחידה במסלול סביב נוגה, עם סיום המשימה האירופית “ונוס אקספרס”. במאי 2024 החלו לצוץ בעיות תקשורת איתה, וכמה שבועות לאחר מכן הקשר עמה נותק לגמרי. בסוכנות היפנית עוד קיוו לחדשו, אבל בחודש שעבר פתחו בהליכים לסיום המשימה, והשבוע הכריזו רשמית על סיומה. “המשימה שינתה את האופן שבו אנו מבינים את כוכב הלכת השכן שדומה לנו בגודלו”, נכתב בהודעת הסוכנות. “הוא מניח את היסודות לתגליות חדשות על הסיבות שכוכב לכת אחד הופך לגן עדן, בעוד האחר הופך לגיהנום”. 

כוכב נולד ובועט 

השמש היא כידוע הגורם העיקרי שמאפשר את קיום החיים על כדור הארץ. מחקר חדש הצליח לתעד במלואה בפעם הראשונה, בעזרת שילוב של כמה טלסקופים, התפרצות שמש על כוכב צעיר. מהמחקר עולה כי ייתכן שהאנרגיה של התפרצויות כאלה יכולה להתניע את תהליכי החיים בכוכבי לכת החגים סביבו. 

כוכבים צעירים לרוב פעילים יותר מאשר כוכבים מבוגרים, כלומר יש להם סערות שמש חזקות ותדירות יותר. החוקרים, בהובלת מדענים מאוניברסיטת קיוטו ביפן, התמקדו בתצפיות על הכוכב הצעיר EK Draconis, השוכן כ-112 שנות אור מאיתנו. גילו נאמד ב-125-50 מיליון שנה, צעיר משמעותית מהשמש שלנו, שנוצרה לפני כ-4.6 מיליארד שנים, אבל הוא דומה לה מאוד במסה, בקוטר ובטמפרטורה על פניו. 

“רצינו לנסות להבין איך הפעילות האלימה של השמש בצעירותה השפיעה על כדור הארץ בראשית ימיו”, אמר ראש צוות המחקר, קוסוקה נמקטה (Namekata). “שילוב תצפיות של טלסקופי חלל ומצפי כוכבים קרקעיים ביפן, בקוריאה ובארצות הברית, איפשר לנו לשחזר מה התרחש לפני מיליארדי שנים במערכת השמש שלנו”. 

החוקרים מדדו את אורכי הגל השונים של הקרינה מהכוכב דרקוניס בעזרת טלסקופ החלל האבל וטלסקופ החלל TESS, שמיועד לחיפוש כוכבי לכת סביב שמשות רחוקות. שילוב הנתונים עם המדידות מהקרקע העלה כי הכוכב הצעיר פולט סילוני פלזמה בטמפרטורה של 100 אלף מעלות, ובמהירויות שמגיעות ל-550 קילומטר בשנייה, כמעט שני מיליון קמ”ש. 

סביב הכוכב דרקוניס לא התגלו עד כה כוכבי לכת, אבל לדברי החוקרים התפרצויות חזקות כאלה עשויות לספק את האנרגיה לתהליכים רבים בכוכבי לכת ובאטמוספרות שלהם, ואף ליצור אפקט חממה שישמור על חום כוכב הלכת ויספק תנאים לקיום מים נוזליים וחיים כפי שאנו מכירים אותם. ייתכן, אומרים החוקרים, שאלו התהליכים שהתרחשו במערכת השמש שלנו בצעירותה, ודחפו להתפתחות החיים על כוכב הלכת שלנו. 

אספקה חדשה

חללית אספקה מדגם חדש עגנה השבוע בפעם הראשונה בתחנת החלל הבינלאומית. החללית HTV-X שוגרה מיפן בשבת על גבי טיל H3, עם יותר מ-4,000 קילוגרמים של מזון ומטען  אחר, וביום חמישי היא ביצעה תמרון עגינה בעזרת הזרוע הרובוטית של התחנה. בדרך לתחנה ואחרי העגינה ביצעה החללית מספר תמרונים נוספים שנדרשים בטיסת בכורה, כמו התנתקות והתחברות מחדש, להדגים את יכולת התפקוד שלה במצבי חירום. 

החללית HTV-X היא דור ההמשך של חללית האספקה היפנית הקודמת, HTV, ששוגרה בהצלחה לתחנת החלל תשע פעמים בשנים 2020-2009. החללית היא מתוצרת מיצובישי, כמו קודמתה, והיא דומה לה בגודל, במסה וביכולת להביא כשש טונות של אספקה למסלול נמוך סביב כדור הארץ, כמו זה של תחנת החלל. כמו הדור הקודם, גם היא חללית חד פעמית שאינה מיועדת לשרוד כניסה לאטמוספרה. החידוש העיקרי בדגם החדש היא יכולת שהייה ממושכת במסלול סביב כדור הארץ לאחר ההתנתקות מתחנת החלל, עד שנה וחצי לפני שהיא תישרף בכניסה לאטמוספרה. זה מאפשר להשתמש בה למשל לביצוע ניסויים או מדידות בחלל לאחר השימוש בה כחללית אספקה. 

עם השקתה של החללית היפנית החדשה עלה לארבעה מספר דגמי החלליות שיכולות להביא אספקה לתחנת החלל, יחד עם ה”פרוגרס” הרוסית, “סיגנוס” של נורתרופ גראמן ו”דראגון” של ספייס אקס, היחידה מביניהם שמיועדת לשימוש חוזר, ואינה חד פעמית.