שני נוגדנים בחיסון אחד

נגיפי ניפה (Nipah) והנדרה (Hendra) שייכים למשפחת הפָּרָמִיקסווירוסים, שאליה שייכים גם נגיפי החצבת והחזרת. מקורם הוא בעטלפים, שמהם הנגיפים יכולים לעבור לסוסים, חזירים ויונקים אחרים ולהמשיך מהם לבני אדם. תסמיני המחלות שמחוללים שניהם הם דומים וכוללים חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, הקאות וכאבי גרון. במקרים חמורים המחלה עלולה להסתבך ולגרום דלקת מוח ודלקת ריאות, ואפילו להסתיים במוות. שיעורי התמותה מהמחלות הללו גבוהים מאוד ועומדים על 75-40 אחוז אצל סוסים ובני אדם גם יחד. בהתפרצויות מסוימות התמותה יכולה להגיע אפילו ל-91 אחוז. שתי המחלות נפוצות בעיקר בהודו, בנגלדש, הפיליפינים ומלזיה – המדינה הראשונה שבה זוהה נגיף ניפה. מהמקומות האלה התפשטה המחלה גם לאוסטרליה. 

עד כה לא פותחו חיסונים או טיפולים מאושרים אחרים נגד נגיפי ניפה והנדרה. עתה מצאו חוקרים ששילוב של שני נוגדנים, שפועלים נגד חלקים שונים של נגיף ניפה, מונע לחלוטין הדבקה אם הוא ניתן לפני החשיפה לנגיף, ומפחית בחמישים אחוז את התמותה של אוגרים שקיבלו את הטיפול עד יממה אחרי ההדבקה.

פיתוח ממושך

בשנת 2008 פותח נוגדן שנועד לשמש חיסון סביל נגד נגיפי ניפה והנדרה. הנוגדן פעל היטב אצל חיות קטנות וקופים, וגם עבר את השלב הראשון בניסויים על בני אדם, המוקדש לבדיקת בטיחות השימוש בו. עוד קודם לכן נעשה בנוגדן שימוש לטיפולי חמלה עבור 15 אנשים באוסטרליה שנחשפו לנגיף ההנדרה ולנדבק נוסף מארצות הברית. אולם ניפה והנדרה הם נגיפי RNA, שנוטים לצבור שינויים גנטיים (מוטציות) רבים בתוך זמן קצר ובכך מקשים על פיתוח טיפולים יעילים נגדם. מחקר מ-2016 הראה שמספיק שינוי גנטי אחד כדי לאפשר לנגיף לחמוק מהנוגדן.

במטרה להתגבר על הבעיה הזו, שלוש קבוצות מחקר מאוסטרליה, צ’ילה וסין שילבו את כוחותיהן כדי לפתח טיפול טוב יותר. מחקרן המשותף פורסם לאחרונה בכתב העת Nature Structural and Molecular Biology.

לצורך פיתוח נוגדן יעיל יותר הם נעזרו באלפקה בשם פדרו. כמו כל הגמליים, פדרו מסוגל לייצר נוגדנים קטנים במיוחד, שמכונים ננו-נוגדנים. יתרונם הגדול הוא בכך שהם מסוגלים להגיע לחלקים בנגיף שאינם נגישים בהכרח לנוגדנים הגדולים שנוצרים בגוף האדם. בעזרת פדרו הם יצרו ננו-נוגדנים שמתמקדים בחלבון אחר של הנגיף, שאינו אותו חלבון שבו מתמקד הנוגדן הקיים. בסדרה ארוכה של ניסויים, שעשו בתמיסות ובתרביות תאים, הם מצאו ננו-נוגדן בשם DS90, שמסוגל לנטרל את הנגיף בהצלחה דומה לזאת של הנוגדן הרגיל.

לאחר מכן איחו החוקרים את שני הנוגדנים יחד והשוו את פעילות הנוגדן המשותף לזאת של כל נוגדן בנפרד. נמצא שהנוגדן הכפול נטרל נגיפי ניפה בתרבית בהצלחה גדולה כפליים מזאת של הננו-נוגדן החדש לבדו. והיה מוצלח פי 38 מהנוגדן המקורי לבדו. כמו כן, הנוגדן המאוחה היה עדיף פי 20-2 על פני כל נוגדן בנפרד, גם בהתמודדות עם זנים אחרים של ניפה ועם נגיף הנדרה.

פעילותו של הנוגדן המאוחה לא השתבשה גם כשהחוקרים הכניסו בנגיף שינויים שמחקרים קודמים מצאו שהם משבשים את פעולת הנוגדן המקורי ואת פעולתם של נוגדנים אחרים שפותחו נגד ניפה והנדרה. חשוב מכך, בניסוי של אבולוציה בתרבית, שבו חושפים נגיף לרמות נמוכות של נוגדן במשך כמה דורות, החוקרים מצאו שהנגיף צבר שינויים שהקנו לו עמידות מול כל אחד מהנוגדנים בנפרד, אך לא מול הנוגדן המאוחה. הסיבה ברורה: מאוד לא סביר שיתפתחו באקראי שתי מוטציות שימנעו בעת ובעונה אחת משני חלקי הנוגדן המאוחה למלא את תפקידם. 

לבסוף החוקרים הראו שמתן החיסון הסביל החדש לאוגרים כטיפול מונע יום לפני ההדבקה בניפה מונע לחלוטין תמותה של אוגרים, לעומת כ-80 אחוזי הגנה של הנוגדן המקורי לבדו והגנה מלאה שהעניק הננו-נוגדן DS90. לעומת זאת, כשהחוקרים נתנו את הטיפול יום אחרי ההדבקה, הנוגדן המאוחה הקנה הגנה למחצית מהאוגרים, לעומת 17 אחוזי הגנה בלבד שנתן הנוגדן המקורי. הננו-נוגדן לבדו העניק גם הוא הגנה ממוות למחצית מהאוגרים ואילו בקרב האוגרים שמתו, הטיפול המשולב העניק להם בממוצע עוד ארבעה ימי חיים לעומת ה-DS90.

החוקרים, אם כן, פיתחו חיסון סביל חדש נגד נגיפי ניפה והנדרה, שמורכב משני נוגדנים שחוברו יחד ומקנה הגנה טובה יותר מכל נוגדן בנפרד. חשוב מכך, הוא מקטין את הסיכון להופעת זנים עמידים לטיפול. עם זאת, לפני שייכנס לשימוש, החוקרים יידרשו לעבור עוד מכשולים ולבדוק את בטיחותו ואת יעילותו של הטיפול גם בניסויים על קופים ואחריהם על בני אדם.