חילופים בצמרת נאס”א: השבוע בחלל

איך שגלגל מסתובב לו

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע כי מועמדו החדש-ישן לראש סוכנות החלל נאס”א הוא האסטרונאוט הפרטי המיליארדר ג’ארד אייזקמן (Isaacman). ההודעה נמסרה חמישה חודשים אחרי שהנשיא עצמו הסיר את מועמדותו.

אייזקמן, מיליארדר הייטק בן 42, הוא המייסד והמנכ”ל של חברת התשלומים המקוונים Shift4. הוא בעל רשיון טיס פרטי וב-2021 הפך לאסטרונאוט פרטי כשמימן את משימת Inspiration 4 ופיקד עליה. במסגרת המשימה טסו ארבעה אסטרונאוטים פרטיים בחללית דרגון ושהו שלושה ימים במסלול סביב כדור הארץ. אייזקמן שב לחלל בשנה שעברה, כשפיקד על משימת Polaris Dawn, והיה לאסטרונאוט הפרטי הראשון שיצא ל”הליכת חלל” מחוץ לחללית. אף שזו הייתה משימה פרטית, היא נוהלה כמו כל משימה מקצועית אחרת וכללה ניסויים מדעיים רבים. היא אמורה להיות הראשונה מבין שלוש משימות בתוכנית פולאריס של אייזקמן וספייס אקס.

אייזקמן הוא לקוח גדול של ספייס אקס, אחרי שמימן מכיסו שתי משימות בחללית דרגון של החברה, ואמור לממן שתיים נוספות – אחת מהן בסטארשיפ. טראמפ ואילון מאסק, שניהל בתחילת כהונתו הנוכחית של הנשיא את המשרד להתייעלות הממשל, הגישו במקור את מועמדותו של אייזקמן לראש נאס”א, בצעד מעורר מחלוקת בשל ניגוד העניינים בין עסקיו הפרטיים של מאסק, המקבל תקציבים רבים מנאס”א, לקשריו העסקיים עם ראש הסוכנות המיועד. למרות זאת המינוי קודם במרץ ואושר בוועדות הרלוונטיות.

זמן קצר לפני האישור הסופי במליאת הסנאט, משך טראמפ במפתיע את המינוי. מקורות בממשל האמריקני אמרו אז כי טראמפ גילה שאייזקמן תרם בעבר כסף למסע הבחירות של הסנטורים מהמפלגה הדמוקרטית בוב קייסי מפנסילבניה ומרק קלי מאריזונה, שהוא בעצמו אסטרונאוט לשעבר, ואף תרם כספים ישירות למפלגה הדמוקרטית בקליפורניה. אייזקמן תרם גם שני מיליון דולר למסע הבחירות של טראמפ עצמו. מאז מתנהלת סוכנות החלל תחת מנהלים ממלאי מקום. ממלא המקום הנוכחי, מאז חודש יולי 2025, הוא שר התחבורה שון דאפי (Duffy).

כעת נראה שטראמפ חזר בו. השבוע הוא כתב ברשת החברתית שלו, “התשוקה של ג’ארד לחלל, ניסיונו כאסטרונאוט, מסירותו להרחבת גבולות המחקר ופענוח סודות היקום, והתרת כלכלת החלל החדשה, הופכים אותו למועמד אידיאלי להוביל את נאס”א לעידן חדש ומופלא”. הוא לא סיפק הסבר לשינוי העמדה.

אייזקמן, מצידו, הראה שהוא לא נוטר טינה, וצייץ ברשת X – שבשליטת מאסק – “תודה רבה אדוני הנשיא על ההזדמנות הזאת. לכבוד יהיה לי לשרת את ארצי תחת הנהגתך”. הוא הוסיף וכתב כי זכה לתמיכה רבה מקהילת שוחרי החלל, והבטיח, “אעשה כל שביכולתי לעמוד בציפיות”.

דאפי, שעל פי דיווחים מסוימים ביקש להישאר בנאס”א במינוי קבוע, ויתר כנראה על השאיפה וצייץ ברשת X “ברכות לג’ארד אייזקמן. אני מאחל לו הצלחה ואבטיח העברה חלקה של התפקיד”.

מינויו מחודש של אייזקמן לתפקיד יצטרך לעבור שוב את כל שלבי האישור. עדיין לא ברור מתי יתחיל התהליך, שצפוי להתעכב בשל השבתת הממשל בארצות הברית. לסוכנות החלל, שמיטלטלת כבר קרוב לשנה בלי מנהל קבוע ונתונה תחת חרב קיצוצים חדה, צפויים לפחות עוד כמה שבועות במצב הזה.

בדרך לתחנה פרטית

החברה האמריקאית Vast, אחת המתחרות המובילות במירוץ לשיגור תחנת החלל הפרטית הראשונה, עשתה השבוע צעד חשוב עם שיגורו של לוויין שנועד לבחון אחדות מהיכולות של תחנת החלל שהיא מפתחת. הלוויין Haven Demo, שמסתו כ-515 קילוגרמים, שוגר ביום ראשון בטיל פלקון 9 של חברת ספייס אקס מפלורידה, במסגרת משימת Bandwagon-4. השיגור כלל בין השאר לוויינים של קוריאה הדרומית, טורקיה, איחוד האמירויות וגם לוויין זעיר של חברת חיזוי מזג האוויר האמריקאית ישראלית, Tomorrow.io.

החברה מתכננת לשגר לחלל כבר בשנה הבאה את תחנת החלל הראשונה שלה, Haven-1. מדובר בתחנה קטנה, המורכבת מיחידה אחת בלבד, שתשוגר על גבי טיל פלקון 9. התחנה היא גליל שאורכו עשרה מטרים וקוטרו 4.4 מטרים, ונפח אזור המגורים והעבודה שלו הוא כ-45 מטרים מעוקבים. היא מיועדת לאכלס צוות של ארבעה אנשים למשימות של שבועיים במסלול סביב כדור הארץ. בפרק הזמן הזה ייעזר הצוות במשאביה של חללית הדרגון המאוישת שתביא אותם לתחנה ותישאר לעגון בה.

התחנה תצויד בקולטי שמש גדולים למדי, שיאפשרו לה לספק את החשמל הדרוש לניסויים בתחנה. כמו כן תותקן בה מערכת הנעה עצמאית, כדי שלא תהיה תלויה בחללית חיצונית לצורך תיקוני מסלול או תמרוני חירום.

Haven Demo achieved mission success after deploying from SpaceX’s Bandwagon-4 flight on Nov 2, 2025. Following nominal separation and stable sun-pointing, the spacecraft captured 4K video of its solar array deployment and is power-positive. 🇺🇸 pic.twitter.com/rlGBjZVi4S

— Vast (@vast) November 3, 2025

לוויין ההדגמה ששוגר השבוע נועד לבחון בחלל כמה מהטכנולוגיות שישמשו בתחנה. הוא פרש בהצלחה את הלוחות הסולריים, והמשימה אמורה לבחון את ייצור החשמל באמצעותם, את מערכות ההנעה שמיועדות לתחנה, את מערכת הכיוון ועוד. במקביל ממשיכה החברה בעבודה על התחנה עצמה, ובשבוע שעבר הסתיימו בדיקות העמידות של התחנה בלחץ במתקן הניסויים של החברה במדבר מוהאבי בקליפורניה.

על בסיס הידע שתצבור בתחנה הראשונה, מתכננת Vast לבנות תחנת חלל גדולה הרבה יותר: היא תורכב משמונה מודולים שכל אחד מהם יהיה דומה בגודלו לתחנה הראשונה, ועוד מודול מרכזי גדול יותר, המיועד לשיגור בסטארשיפ. בסך הכול היא תוכל לאכלס 12 אנשי צוות למשימות ממושכות.

לצד Vast מנסות כמה חברות נוספות לפתח את תחנת החלל המסחרית הראשונה, בהן אקסיום, שזכתה במכרז של סוכנות החלל נאס”א להחליף את תחנת החלל הבינלאומית; בלו אוריג’ין וסיירה שמפתחות יחד תחנה בשם Orbital Reef; וכן חברות איירבוס ו-Voyager שמפתחות יחד תחנה בשם סטארלאב.

מקלט בטוח בשמיים: סיור קצר בתחנת החלל Haven-1 של חברת Vast המיועדת לשיגור ב-2026

צפוף, אבל עם כנפיים

צוות של שלושה אסטרונאוטים הגיע בסוף השבוע שעבר לתחנת החלל הסינית טיאנגונג, למשימת שנז’ו 21, שתימשך חצי שנה. הצוות היוצא, של משימת שנז’ו 20, היה אמור לעזוב את התחנה ביום רביעי בתום כמה ימי חפיפה, אבל סוכנות החלל של סין החליטה לעכב את שובם מחשש שהחללית שלהם נפגעה מפסולת חלל.

“בחינות של הפגיעה והערכות נזק מתבצעות כעת. כדי להבטיח את בטיחותם ואת שלומם של האסטרונאוטים ולוודא שהמשימה תושלם בהצלחה מלאה, הוחלט לדחות את שובה של שנז’ו 20”, נאמר בציוץ של הסוכנות הסינית לטיסות חלל מאוישות (CMSA).

הצוות היוצא של התחנה יוכל לבלות בהנאה חלק מתוספת הזמן שנכפתה עליו בזכות המתקן המהפכני שהביא הצוות החדש לתחנה: תנור אפייה. בישול ואפייה בחלל הם עניין מסובך ומסוכן, ועד כה העדיפו להימנע ממנו. במקום זאת הסתפקו בתחנות חלל בחימום מזון שכבר בושל, לפעמים בתוספת נוזלים.

בכדור הארץ אנו רגילים שאוויר חם עולה למעלה, וגם כשזה קורה בתוך תנור סגור, התנועה הזו יוצרת זרימה של אוויר על בסיס הפרשי טמפרטורות (קונבקציה). בתנאי מיקרו-כבידה אין זרימה כזאת, והאוויר החם פשוט נשאר ליד גוף החימום, בשעה ששאר חלקי התנור מתחממים הרבה פחות. כשאסטרונאוטים בתחנת החלל ניסו לאפות עוגיות לפי מתכון שדורש 18 דקות אפייה על פני כדור הארץ, הם נזקקו לשעתיים של אפייה בתנור כדי לקבל בצק אפוי למחצה.

את הבעיה הזו אפשר לפתור בקלות יחסית באמצעות מאווררים שיותקנו בתנור, אבל היא לא הבעיה היחידה. בניגוד לחימום, בתהליכי צלייה נוצר עשן שמנוני, שעלול להכיל חומרים רעילים. בתנאי מיקרו-כבידה בתוך בחלל סגור קשה הרבה יותר להיפטר מהם, ויש סכנה שהחלקיקים האלה יפגעו בבריאות האסטרונאוטים או במכשור רגיש.

התנור שהתקינו הסינים בתחנה מכיל מערכת שלמה של הזרמת אוויר, סינונו, וטיהורו באמצעות ממיר קטליטי, בדומה למנגנון שמפחית את זיהום האוויר שפולטות מכוניות. לאחר התקנתו בתחנת החלל שלפו האסטרונאוטים מהאריזה כנפי עוף מתובלות, שיפדו אותן והכניסו לתנור. 28 דקות לאחר מכן אכלו אסטרונאוטים בפעם הראשונה מזון טרי בעל ניחוח משכר, שנצלה בחלל.

בישול בחלל הוא לא רק גימיק. אחד התפקידים של תחנות החלל הנוכחיות הוא לסייע בפיתוח האמצעים הדרושים למשימות רחוקות וממושכות בחלל, כמו בסיס קבע על הירח או טיסות למאדים. מחקרים מראים כי בישול בחלל לא רק שומר טוב יותר על הערכים התזונתיים של המזון, אלא גם שמזון שבושל זה עתה, עם הריחות והטעמים הנלווים אליו, תורם לרווחה הנפשית של האסטרונאוטים וכן לתיאבון שלהם.

הרשת לא נועדה לאפשר לבשר הנצלה לטפטף מטה, אלא למנוע מהכנפיים לרחף בתנור. צליית כנפיים ומעדנים אחרים בתחנת החלל הסינית:

כמה שיגורים מעניינים

הודו שיגרה השבוע לוויין תקשורת ענקי שמיועד לשימוש הצי הצבאי שלה. הלוויין GSAT-7R, שמסתו 4.4 טונות, שוגר בטיל LVM3 ממרכז החלל סטיש דאוואן בדרום מזרח המדינה. הוא ייכנס למסלול גיאוסטציונרי בגובה של כמעט 36 אלף קילומטר מפני כדור הארץ, שם נמצאים רוב לווייני התקשורת. זו הפעם השמינית שהודו משגרת את הטיל הכבד שלה מאז 2014, והוא רשם עד כה מאה אחוזי הצלחה. לפי העיתון Times of India, הלוויין “יספק תקשורת בזמן אמת לפעילויות ימיות, להגנה אווירית ולשליטה ופיקוד ברמה האסטרטגית באזורים נרחבים של העולם”.

חברת אריאן הצרפתית שיגרה את לוויין המכ”ם Sentinel 1-D, הרביעי בתוכנית “קופרניקוס” האירופית לניטור שינויים סביבתיים. הלוויין, שמסתו יותר משתי טונות, שוגר על גבי טיל אריאן 6 מבסיס החלל האירופי בגיאנה הצרפתית. זה היה השיגור הרביעי של טיל מסוג זה, שנכנס לשירות בשנה שעברה. הלוויין מקיף את כדור הארץ במסלול קוטבי בגובה של 700 קילומטר, ואמור לפעול בחלל שבע שנים. מערך סנטינל אמור לסייע בניטור של אירועים כמו שטפונות, שינויים במפלסי קרקע, הפשרת קרחונים ועוד, וכן לסייע בייעול התעבורה הימית ולמנוע התנגשויות בין כלי שיט.

סין שיגרה השבוע לוויין מכ”מ צבאי משלה, יאוגאן 46 (Yaogan 46). הוא שוגר בטיל לונג מרץ’ 7A מבסיס החלל הסיני ונגצ’אנג, למסלול בגובה בינוני – מעל 2,000 קילומטר. לפי דיווח סיני רשמי הוא ישמש לחיזוי מזג אוויר ולסיוע בטיפול באסונות, אך סביר להניח שיש לו שימושים נוספים שלא פורטו.

כיתוב: יותר מ-4,400 קילוגרם. שיגור לוויין התקשורת הכבד ביותר של הודו:

מה כיוון ההתפשטות?

לפני יותר ממאה שנה גילה האסטרונום אדווין האבל (Hubble) כי היקום שלנו אינו קבוע, אלא מתפשט בהתמדה. בסוף שנות ה-90 גילו שתי קבוצות חוקרים, אחת בהובלת סול פרלמוטר (Perlmutter) מאוניברסיטת ברקלי בארצות הברית והאחרת בהובלת בריאן שמידט (Schmidt) מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, כי לא די בזה שהיקום מתפשט, אלא שקצב ההתפשטות מאיץ בהתמדה. הגילוי זיכה אותם בפרס נובל בפיזיקה ב-2011.

ההבנה שהיקום מתפשט בקצב מואץ קנתה מאז אחיזה רחבה בקהילה המדעית. עם זאת, הפיזיקה מתקשה למצוא לה הסבר מניח את הדעת, וחוקרים נאלצו לפתח תיאוריות והשערות שיסבירו אותה, כמו קיומה של אנרגיה אפלה שמאפשרת את ההתפשטות המואצת.

איך מודדים את התפשטות היקום כשאנו נמצאים בתוכו ויכולים לראות רק חלקים מוגבלים ממנו? השיטה המקובלת נעזרת בסופרנובות, פיצוצים עזים של כוכבים מסוג מסוים, שפולטים אור בעוצמה דומה לזו של גלקסיה שלמה.

סופרנובה מסוג מסוים, Ia, נחשבת ל”נר תקני” באסטרונומיה. כלומר, החוקרים מניחים שעוצמת האור של הפיצוצים האלה אחידה למדי, כך שאם אנו רואים סופרנובה מהסוג הזה שבהירותה נמוכה לעומת אחרת, אנו יכולים להסיק מכך שהיא רחוקה יותר, וכך להשתמש בסופרנובות כאלה לחישוב מרחקים אסטרונומיים. מדידות של השינויים בצבע של הסופרנובות יכולות להעיד באיזו מהירות סופרנובה כזו מתרחקת מאיתנו, בזכות תופעת ההסחה לאדום של עצמים שנעים במהירות גבוהה. זה בדיוק מה שעשו פרלמוטר, שמידט ועמיתיהם. אבל לא כולם מסכימים עם הנחת היסוד הגורסת שסופרנובות Ia אכן כה אחידות, ולכן גם לא עם המסקנות בדבר התפשטות היקום.

חוקרים מקוריאה הדרומית פרסמו השבוע מאמר שמצביע בדיוק על האפשרות הזאת. הם טוענים כי היקום אומנם מתפשט, אבל קצב ההתפשטות אינו מואץ, אלא להיפך – הוא פוחת והולך. החוקרים, בהובלת יאנג ווק לי (Lee) מאוניברסיטת יונסיי, בחנו 300 סופרנובות מסוג Ia, והגיעו למסקנה שיש הבדלים בולטים ברמת הבהירות שלהן, ושהפערים האלה תלויים לא רק במרחק שלנו מהסופרנובה, אלא בעיקר בגיל הכוכב שהתפוצץ.

“המחקר שלנו מראה שהיקום כבר נכנס לשלב של התפשטות מואטת”, אמר לי. “אם התוצאות יאושרו זה יהיה שינוי פרדיגמה משמעותי בקוסמולוגיה”. לדברי החוקרים, הממצאים שלהם עולים בקנה אחד עם התגלית של סקר השמיים האמריקאי Desi, שמצא לפני כמה חודשים כי האנרגיה האפלה נחלשת.

עם זאת, בקהילה הקוסמולוגית עדיין מתייחסים למסקנות בספקנות. “המסקנה, אם היא נכונה, כמובן מעניינת, אבל ראשית עלינו להבין עד כמה מבוססת טענת החוקרים שיש התפתחות חזקה בתכונות של סופרנובות בהתאם לגיל המערכת, ולכן סופרנובות רחוקות וצעירות יותר מתנהגות שונה”, אמר למכון דוידסון פרופ’ אבישי גל-ים חוקר סופרנובות ממכון ויצמן למדע שלא היה מעורב במחקר הנוכחי. “הנושא הזה בדיוק נחקר מאז שנות התשעים וכל התוצאות הקודמות לא מצאו אפקט כזה חזק. מבחינה מדעית, אני עדיין לא יודע להעריך אם העבודה הזו שגויה או שהם באמת מצאו משהו שכולם החמיצו”.