חיסוני mRNA נגד קורונה עוזרים להילחם בסרטן

כשמגפת הקורונה התפרצה ברחבי העולם בשנת 2020, החל מירוץ עולמי בין חברות תרופות על פיתוחו של חיסון יעיל נגד הנגיף. המנצחת הגדולה הייתה הטכנולוגיה החדשה של חיסוני ה-mRNA. לא רק שהחיסונים הללו סיימו ראשונים את כל הליכי הפיתוח והאישור, הם גם היו יעילים מאוד ולא פחות חשוב – בטוחים להפליא. פיתוח הטכנולוגיה זיכה את קטלין קריקו (Karikó) ואת דרו וייסמן (Weissman) בפרס נובל לרפואה בשנת 2023. ההצלחה האיצה את הפיתוח של חיסוני mRNA נוספים, ובכלל זה חיסונים נגד סרטן. עתה מתברר שגם חיסוני הקורונה עצמם הועילו לחולי סרטן, וספציפית לאלה מהם שקיבלו טיפולים אימונותרפיים. 

אימונותרפיה הוא שם כולל למגוון טיפולים נגד סרטן שמטרתם להפעיל את מערכת החיסון של החולה ולסייע לה לתקוף את תאי הגידול. אחת הדרכים לעשות את זה היא לדכא מנגנונים שתפקידם לרסן את מערכת החיסון ולמנוע ממנה לתקוף רקמות תקינות בגופנו, אך גידולים סרטניים מנצלים אותם לצרכיהם וכך נעזרים בהם כדי להסתתר ממנגנוני ההגנה שלנו.

נקודות בקרה הן מנגנונים שנועדו למנוע הפעלה בלתי-מבוקרת של תאי T הורגים, שהם תאים של מערכת החיסון שתוקפים תאי סרטן ותאים נגועים בנגיפים. סוגים מסוימים של סרטן מצליחים להפעיל את נקודות הבקרה האלה, וכך מגינים על עצמם מהתקפה. אומנם יש תרופות שעוצרות את הפעילות הזאת, וכך מאפשרות לתאי ה-T לתקוף את תאי הגידול, אולם לפעמים הן לא מועילות בסביבה המורכבת שבקרבת הגידול.

לפני כשנה פרסמו חוקר הסרטן אליאס סאיור (Sayour) מאוניברסיטת פלורידה ועמיתיו מחקר על פיתוח חיסון mRNA משופר נגד סוג של סרטן מוח שנקרא גליובלסטומה. נמצא כי מעבר להשפעה הממוקדת של החיסון על מניעת המחלה, עצם השימוש בו הביא להפעלה כללית של מערכת החיסון וחולל שינויים בקרבת הגידול שעזרו לגוף להילחם בו. אותו ממצא עלה גם במחקרים נוספים.

עקב הדמיון בין החיסונים, בדקו החוקרים אם גם לחיסוני הקורונה יש השפעה דומה. קבוצת המחקר של סאיור חברה לזו של סטיבן לין (Lin) מאוניברסיטת טקסס, ויחד הם עקבו אחרי כאלף חולי סרטן העור מלנומה ואחד מסוגי סרטן הריאות. נמצא שחולים שקיבלו את חיסוני ה-mRNA לקורונה במהלך מאה הימים הראשונים אחרי תחילת הטיפול במעכבי נקודות בקרה האריכו ימים לפחות כפליים יותר מחולי סרטן שקיבלו טיפול דומה אך לא חוסנו נגד קורונה. החוקרים מצאו שמספיקה מנה אחת של החיסון, ושאין הבדל בהגנה שנותנים חיסוני ה-mRNA של החברות פייזר ומודרנה.  לעומת זאת, אצל חולי סרטן שקיבלו טיפול כימותרפי בלבד לא נמצא הבדל בין מחוסנים למי שלא חוסנו. כמו כן, חיסונים נגד שפעת או דלקת ריאות, שאינם חיסוני mRNA, לא השפיעו כלל על הישרדות החולים לעומת מי שלא חוסנו.

החוקרים שחזרו את הממצאים גם בניסויים על עכברים שקיבלו אחד מחיסוני הקורונה או חיסון mRNA אחר. בדיקה נוספת הסבירה איך חיסוני הקורונה משפיעים על מערכת החיסון. התברר שהם העלו את רמות אינטרפרון אלפא, חלבון שמופרש מתאים ומפעיל את מערכת החיסון. בנוסף, חיסון ה-mRNA הגביר את קצב הפעילות של תאים שתפקידם להציג לתאי ה-T את חלבוני הסרטן וללמד אותם את מי לתקוף. החיסון הפעיל גם את תאי ה-T עצמם במשולב עם מעכבי נקודות הבקרה. כך, בעת ובעונה אחת, התפתח זיכרון חיסוני שמקל על מערכת החיסון להיאבק בסרטן, התרבו תאי ה-T שתוקפים את הגידול והשתפרה היכולת שלהם לפלוש לתוך הגידול הסרטני.

בעקבות פענוח המנגנון שבו החוקרים לבדוק בני אדם וגילו שגם אצלם המנגנונים האלה מופעלים בצורה דומה. לבסוף הם מצאו שחיסוני הקורונה עזרו גם לחולים שהגידולים הסרטניים שלהם לא הגיבו כלל לטיפול באמצעות מעכבי נקודות בקרה.

המחקר הזה חושף יתרון נוסף שיש לחיסונים נגד קורונה וחיסוני mRNA אחרים, מעבר לתועלת המקורית של החיסון. החוקרים מקווים שהמחקר הנוכחי יסלול את הדרך לעזור לחולי סרטן להחלים באמצעות שילוב שגרתי בין טיפולים אימונותרפיים לזריקות חיסון.