המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 5/7/2025

מה חדש?

• המתג שמצמיח איברים
• בינה מלאכותית מרדדת את החשיבה
• הענבר שחשף צונאמי קדום
• קרנף בלי קרן על האף
• הפרפר בקע מה… צואה

המתג שמצמיח איברים

בעלי חיים מסוימים מסוגלים להצמיח מחדש איברים שנקטעו, אך אצל יונקים התופעה נדירה מאוד. היא קיימת אצל ארנבונים, שמסוגלים לגדל מחדש רקמת אוזן שניזוקה. מדענים מסין, שחקרו את ייצור ה-RNA בתהליך הזה, זיהו גן שפעיל מאוד אצל ארנבונים ובעלי חיים אחרים שמצמיחים מחדש איברים. הם גילו עוד שאצל עכברים, שאין להם יכולת כזו, הגן קיים אך מושתק. הגן הזה אחראי על ייצור של חומצה רטינואית. כשהפעילו את הגן אצל עכברים, או כשהזריקו להם חומצה רטינואית, הם הצליחו לגדל רקמת אוזן חדשה, כולל סחוס, ממש כמו הארנבונים. הגילוי עשוי להסביר מדוע אבדה היכולת הזו לרוב היונקים, ובעיקר להיות צעד ראשון בדרך לרפואה משקמת מסוג חדש. לכתבה באתר.

שגב נוה טסה

בינה מלאכותית מרדדת את החשיבה

האם ההסתמכות על כלי בינה מלאכותית פוגעת באיכות החשיבה וביצירתיות שלנו? מחקר קטן שנעשה במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT) מרמז שכן. החוקרים נתנו מטלות כתיבה לשלוש קבוצות של נבדקים: חלקם בלי עזרים, חלקם נעזרו במנוע חיפוש והשאר בצ’אט-GPT.

הפעילות המוחית של אלה שעבדו עם בינה מלאכותית הייתה הנמוכה ביותר, בעיקר באזורים הקשורים לחשיבה יצירתית, זיכרון עבודה ושליטה חשיבתית. בכתיבה בלי עזרים, המשתתפים הפעילו רשתות מוחיות רבות ויצרו חיבורים בין אזורים במוח, דבר שמעיד על פעילות חשיבתית עמוקה. כשהסתמכו על צ’אט-GPT, המעורבות הזאת נחלשה מאוד והחשיבה הייתה שטחית. זה לא אומר שעלינו לוותר על שימוש בכלי בינה מלאכותית, אלא רק לעשות את זה בתבונה. לכתבה באתר. 

שגב נוה טסה

הענבר שחשף צונאמי קדום

ענבר נוצר כששרף עצים מתקשה ומתאבן, בתהליך שנמשך כשבוע. התהליך המהיר הזה לוכד בו לא פעם יצורים פרהיסטוריים ומאפשר לחקור אותם. לאחרונה גילו חוקרים מיפן ענבר מיוחד שמציע מבט אחר על העבר.

הענבר נמצא במכרה חול, באתר של סלעי משקע שלפני כ-115 מיליון שנה היה בקרקעית האוקיינוס. בין הענבר לשכבת אבן החול שמתחתיו נמצא מבנה גלי דמוי להבות, שמרמז כי השרף היה עדיין רך וצמיגי כששקע לקרקעית הים. החוקרים סבורים שרק אירוע פתאומי ורב עוצמה היה יכול להביא את השרף הטרי מהיבשה לקרקעית הים. כדי לאמת את השערתם יצטרכו החוקרים לבחון סלעי משקע נוספים באזור רחב יותר, שכן צונמי כזה היה מפיל עצים בעוד מקומות. מחקר כזה מאפשר לשחזר את עוצמתם והשלכותיהם של אירועים גיאולוגיים קיצוניים בעבר הרחוק, ולשפר את הבנתנו על הסכנה הטמונה באירועים דומים בימינו. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).

שקד אנגלברג

קרנף בלי קרן על האף

אוכלוסיות הקרנפים באפריקה מצטמצמות עקב ציד לא חוקי, שמטרתו סחר בקרניהם בשוקי מזרח אסיה. אך יש גם תקווה: שיטה אחת למלחמה בציד, חיתוך הקרניים, מראה תוצאות מעודדות. 

קרני הקרנף עשויות קרטין, ואפשר לחתוך אותן מבלי לגרום לקרנף נזק. אומנם יש להרדים את הקרנף לפני כן, אך לעומת אמצעים אחרים, כמו פקחים ואמצעי זיהוי אלקטרוניים, השיטה הזו זולה בהרבה. בשנים 2023-2017 ביצעו חוקרים ניסוי ב-11 שמורות בדרום אפריקה. הם ניסרו את הקרניים של 2,284 קרנפים, והראו ירידה של 78 אחוז בציד – תוך שימוש בכאחוז אחד מהתקציב שהוקדש למלחמה בציד.

עם זאת, הקרן צומחת מחדש, כך שהסרתה אינה מבטיחה הגנה לנצח. 111 קרנפים שקרניהם נחתכו ניצודו בכל זאת, עבור קרניהם הקצרות. בנוסף, יש ראיות לכך שהציידים פנו לשמורה אחרת, שבה קרני הקרנפים הושארו שלמות. טימותי קוויפר (Kuiper), שהוביל את המחקר, חושב שהשיטה עשויה לשמש כפתרון יעיל אך קצר טווח, שיוכל לקנות לנו זמן לעסוק בבעיות העומק, כמו הביקוש לקרניים וארגוני הפשע שסוחרים בהן. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).

יונת אשחר

הפרפר בקע מה… צואה

הראיות המוקדמות ביותר לקיומם של פרפרים ועשים נמצאו בצואה מאובנת של אוכל עשב פרהיסטורי.

מאובן הצואה, שגילו כ-236 מיליון שנה, נמצא באתר הארכיאולוגי טלמפאז’ה בארגנטינה, באזור שבו אוכלי עשב קדומים בשם דיצינודונטים נהגו לעשות את צרכיהם. בתוך הצואה המאובנת נמצאו חלקי קשקשים, שנראים דומים מאוד לקשקשים של חרקים מודרניים מסדרת הפרפראים, הכוללת את הפרפרים והעשים. מבנה הקשקשים לא דמה לשום פרפר ממין מוכר, והחוקרים הסיקו שמדובר במין חדש למדע וקראו לו Ampatiri eloisae, על שם מדענית מצוות המחקר שמתה מסרטן חודשים ספורים אחרי גילוי המאובן.

עד כה הראייה הקדומה ביותר לקיומם של פרפרים הגיעה ממאובן בן 201 מיליון שנה בלבד. מאובן הצואה הנוכחי מראה שהם היו קיימים לפחות 35 מיליון שנה קודם לכן – כפי שחוקרים כבר שיערו בעבר, על סמך ראיות גנטיות. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית). 

אלכסנדרה אברוטין