המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 30/8/2025

מה חדש?

• איך החיידק מסתובב לו
• קטלנים, אבל שונים
• קוסמטיקה רעילה מסין העתיקה
• הצלחה מרשימה לסטארשיפ בטיסת הניסוי העשירית
• זה לא גשם – זה יסעור

איך החיידק מסתובב לו

הצורך לצמצם את השימוש בפלסטיק מזהם מוביל מדענים לחפש חלופות מתכלות ממקורות טבעיים. אחד החומרים הנחקרים הוא תאית שנוצרת בתהליכי חילוף חומרים של חיידקים.

התאית הזאת מורכבת מסיבים, היא מתכלה וחזקה אפילו יותר מתאית צמחית. כיום, מפיקים אותה בתהליך  שבו הסיבים מאורגנים באקראי, בלי סדר פנימי, וזה מחליש אותם. במחקר שפורסם לאחרונה הצליחו חוקרים לייצר את הסיבים בצורה מיושרת (מסודרת), ולשפר את העמידות שלהם לחום ולכן גם את הפוטנציאל השימושי שלהם. החוקרים גידלו את החיידקים בתרחיף בתוך כלי מסתובב, כך שהסיבים שלהם נוצרים בכיוון הסיבוב. כך נוצר מבנה מסודר יותר וחזק יותר לעומת תנאי הגידול הרגילים, שבהם החיידקים מורחפים באקראי בנוזל. החוקרים אף הצליחו לגדל את התאית בנוכחות חומר נוסף, בורון ניטריד, וכך לייצר חומר מרוכב חזק אף יותר ועמיד יותר לחום. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).

דניאל חייקלסון

קטלנים, אבל שונים

קטלנים (אורקה) חיים בכל האוקיינוסים בכדור הארץ, אך מוגדרים כמין אחד בלבד – Orcinus orca. עם זאת יש לפחות עשרה אקוטיפים של אורקות – קבוצות נבדלות שלא הוגדרו כתת־מינים או כמינים נפרדים, בהיעדר נתונים תומכים. 

האקוטיפים ביג ורזידנט חיים ליד חופי צפון האוקיינוס השקט ונבדלים זה מזה בגנטיקה, בתכונות הגוף, במבנה החברתי ובטרף שהם צדים. אף ששניהם חיים באותו אזור, אין ראיות לרבייה ביניהם והם שומרים זה מזה מרחק. הביג גדולים יותר, חיים בלהקות קטנות ומותאמים לציד יונקים ימיים, ואילו הרזידנט קטנים יותר, חיים בלהקות גדולות יותר ומתמחים בציד דגי סלמון. 

עד כה לא הוכרז מעמד השימור של האורקות כולן, אם כי ידוע שתת־אוכלוסיות שלהם כבר בסכנת הכחדה. לדעת החוקרים יש כעת די ראיות להכיר בביג וברזידנט כמינים נפרדים. אם הצעתם תתקבל, יהיה אפשר לקבוע את מצב השימור שלהם ולהכריז במקרה הצורך שאחת האוכלוסיות מצויה בסכנת הכחדה, וכך להפנות את תשומת הלב לשימור הקטלנים. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית). 

קרן אור

קוסמטיקה רעילה מסין העתיקה

חשבתם פעם להוביל טרנד של עיטורי שיניים ולהדביק עליהן אבנים יקרות או מדבקות? אם כן, לא תהיו הראשונים שניסו את זה – וכדאי מאוד שתוודאו מראש ממה מורכבים הקישוטים.

בתחילת השנה התפרסם מאמר שבדק את הרכב הצבע האדום שעיטר את שיניה של אישה שמתה לפני כאלפיים שנה, בסין העתיקה. החומר זוהה כצינובר (כספית גופריתית): מינרל רעיל שצבעו אדום בוהק. במקרה הזה, החוקרים הופתעו לגלות שאת החומר מרחו על שיני האישה בעודה בחיים, אף שהוא ידוע מהשימוש שנעשה בו בטקסי קבורה. זו הפעם הראשונה שבה מתגלה שימוש בצינובר לעיטור שיניים, כך שלא ברור אם מדובר בגילוי ראשון של מנהג קדום או באירוע חד פעמי.

הצבע האדום מסמל בתרבות הסינית שגשוג, והשימוש בו בטקסי קבורה הוביל חוקרים לשער שהוא סימל חיים או אלמוות. מאחר שהצינובר אינו נפוץ באזור שבו נמצא אתר הקבורה, משערים שהאישה הייתה אמידה או מכובדת מספיק כדי שיטרחו להביא אותו מרחוק למענה. למאמר (באנגלית).

עדן מרקוביץ 

הצלחה מרשימה לסטארשיפ בטיסת הניסוי העשירית

חברת ספייס אקס השלימה בהצלחה רבה את טיסת הניסוי העשירית של מערכת סטארשיפ, הצלחה שקטעה רצף של כשלונות בשיגורי החללית הענקית שלה. בניסוי הלילה החללית עמדה בכל היעדים, בהם הצבת לווייני דמה של רשת סטארלינק בחלל והפעלה מחדש של אחד המנועים בחלל. היעד העיקרי היה בחינת החללית בתנאים קשים במיוחד בחזרה לאטמוספרה, והחללית עמדה בהם היטב וביצעה תמרון נחיתה אנכית מעל הים באתר המתוכנן במזרח האוקיינוס ההודי. גם טיל השיגור השלים בהצלחה את הניסויים שתוכננו לו, ובראשם ביצוע תמרון נחיתה מעל הים עם תקלה באחד המנועים. הניסוי גם סיפק למהנדסי החברה מידע רב לקראת המשך הפיתוח של המערכת.

ממלא-מקום ראש נאס”א, שר התחבורה שון דאפי, בירך את ספייס אקס על ההצלחה ואמר כי היא סוללת את הדרך לפיתוח רכב הנחיתה שינחית שוב אסטרונאוטים אמריקאים על הירח. לכתבה באתר.

איתי נבו

זה לא גשם – זה יסעור

אחת מהדרכים שבהן בעלי חיים משפיעים על סביבתם היא באמצעות הפרשת שתן וצואה, או אצל עופות: לשלשת, שמורכבת משילוב של חומצת שתן וצואה. חוקרים מיפן הצמידו לבטנם של 15 יסעורים לבני מצח המקננים באחד מאיי יפן מצלמת וידאו כדי לבדוק מתי הם מלשלשים והיכן, ולפענח את ההשפעות האפשריות של הלשלשת על המושבה ועל הסביבה הימית.

היסעורים לשלשו בממוצע חמש פעמים בשעה, תמיד בתעופה, וכך פרקו מדי שעה מטען עודף השקול לחמישה אחוזים ממשקלם. לא ברור אם התכיפות הגבוהה של עשיית הצרכים נובעת מצורך גופני או מסיבה אחרת. החוקרים ציפו שתכיפות הלשלוש תרד בחלוף הזמן מאז שהמריאו, אך התבדו. מכאן אפשר אולי להסיק שפריקת המטען העודף מאפשרת ליסעורים להוציא פחות אנרגיה בזמן התעופה, ובמיוחד כשהם אוספים מזון כבד עבור גוזלם שנותר באי.

עשיית הצרכים בזמן ציפה על פני המים עלולה למשוך טורפים כמו כרישים או כלבי ים, וגם להפיץ באמצעות הלשלשת מחלות באוכלוסיית עופות המים, כגון שפעת העופות. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).

קרן אור