המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 26/7/2025

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

• מחוות של פילים
• נשיקה קטלנית
• שיטה חדשה לחיסון עטלפים נגד כלבת
• אשה ראשונה בראש סוכנות החלל הישראלית
• שני נוגדנים בחיסון אחד
• צילום ראשון של כוכב מסתורי

מחוות של פילים

כמו בני אדם, גם פילים, כך מתברר במחקר חדש, מתקשרים בעזרת תנועות גוף, ובמקרה שלהם בעיקר תנועות חדק. החוקרים בחנו 17 פילים בשמורות בזימבבואה, ובדקו מה הם עושים לאחר שמציגים להם מגש מלא תפוחים, ונותנים להם חלק מהם. הם תיעדו 38 תנועות שונות של הפילים, כולל נפנופים של החדק וגם זריקת חול, שככל הנראה נועדו לגרום לבוחן לתת להם את יתר התפוחים. הפילים ביצעו את התנועות רק כשהיו בסביבה בני אדם, סימן מובהק לכך שהן שימשו לתקשורת.

אם הבוחן נתן להם רק עוד תפוח אחד, כלומר מילא את רצונם באופן חלקי, הפילים המשיכו בתנועותיהם והרחיבו אותן, מוסיפים מחוות חדשות. כך מתנהגים גם קופי אדם, וגם בני אדם, בסיטואציות דומות.

בעתיד מתכוונים החוקרים לחקור את התקשורת של הפילים בינם ובין עצמם. “מהן התנועות המכוונות שבהן הם משתמשים, ומה המשמעות שלהן?” תהתה ווסטה אלאוטרי (Eleuteri), שהובילה את המחקר. “מה הם אומרים אחד לשני?”. לכתבה המלאה באתר.

יונת אשחר

נשיקה קטלנית

חקר התנהגותם של יונקים ימיים הוא אתגר לא פשוט, ורוב המידע מגיע מבעלי חיים בגני חיות ובאקווריומים. לכן יש חשיבות רבה מאוד לתצפיות בטבע. ואכן בשנה שעברה תיעד אדם שיצא לצלילת שנורקל בפיורד קוואננגן שבנורווגיה זוג קטלנים (אורקות), שבילו שתי דקות כשהם מצמידים פה אל פה.

ההתנהגות הזו תועדה לראשונה בשנת 1978, ותוארה גם ב-2013 בגן חיות באי טנריף. בנשיקות כאלה משתתפים שני צעירים, כך שאחד חורץ את לשונו והשני נושך אותה קלות. הסרטון שצולם בנורווגיה לא איפשר לקבוע בבירור אם ההתנהגות הייתה הדדית, אך משערים שגם כאן, כמו בטנריף, מדובר ב”נשיקה” חד-צדדית. לא ברור בדיוק מה עומד מאחורי ה”נשיקה”, אך ידוע שזוהי התנהגות טבעית שנעוצה באבולוציה של לווייתני השיניים, שכן היא תועדה גם אצל לווייתני לִבְנָתָן (בלוגה). 

נראה כי הנשיקה נועדה להוריד מתח ולהפחית עימותים בין פרטים צעירים שעדיין לא מעורבים באינטראקציות של בוגרים. התצפית מדגישה את הפוטנציאל הטמון הן במדע האזרחי והן במחקר בגני חיות ובאקווריומים. למאמר. לקריאה בהרחבה.

קרן אור 

שיטה חדשה לחיסון עטלפים נגד כלבת

עטלפי הערפד המצוי מפורסמים ביכולתם להפיץ את מחלת הכלבת לחיות משק ואפילו לבני אדם. מדי שנה מתועדות באמריקה המרכזית והדרומית כ-450 הדבקות של בקר בכלבת עקב נשיכות ערפדים. אומנם יש חיסון יעיל נגד כלבת, אך הוא ניתן בזריקה ולכן אינו פתרון מעשי לחיסון עטלפים בטבע.

במחקר חדש, שטרם עבר ביקורת עמיתים, חוקרים מארצות הברית בדקו את האפשרות לחסן עטלפים על ידי מריחת חיסון על פרוותם במטרה שילקקו ויבלעו אותו. הם לכדו 24 עטלפים שחיו במושבה של 117 פרטים במקסיקו, ומרחו על פרוותם ג’ל זוהר. בשבוע שלאחר מכן לכדו פעמיים פרטים מהמושבה ובחנו את פרוותם. כפי שקיוו, הג’ל נמצא גם על פרוותם של עטלפים שלא סומנו בהתחלה.

החוקרים הראו שהעטלפים מפיצים את הג’ל כאשר הם מנקים זה את זה בלשונם. את ההתנהגות החברתית הזאת אפשר לנצל להפצת חיסונים ביניהם. ניתוח סטטיסטי של ממצאי הניסוי הראה שמספיק למרוח חומר על 20 אחוז מהפרטים, כדי ש-88 אחוז מהמושבה תבוא איתו במגע. למאמר המלא (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית). 

אלכסנדרה אברוטין

אשה ראשונה בראש סוכנות החלל הישראלית

ד”ר שמרית תירוש ממן מונתה ליושבת ראש סוכנות החלל הישראלית, והיא האישה הראשונה בתפקיד. ממן (45) היא ראש המעבדה לחישה מרחוק של אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. היא החליפה בתפקיד את פרופ’ דן בלומברג. יו”ר הסוכנות אחראית בין השאר על הכנת תוכניות העבודה של הסוכנות, פיתוח מדעי ומסחרי הקשור בחלל, ושיתוף פעולה בינלאומי.

ממן הובילה בעבר את המשרד האזורי של האו”ם בישראל לתמיכה במידע מבוסס חלל לניהול אסונות ומצבי חירום, ייצגה את ישראל בוועדות האו”ם לשימוש אזרחי בחלל ויזמה את פרויקט She Space לקידום נשים ונערות בתחום החלל. בשנה שעברה נבחרה לסגנית יו”ר ועדת התצפיות על כדור הארץ בפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה (IAF).

“אני נרגשת וגאה על המינוי, ומודה לשרה גילה גמליאל על האמון ועל ההזדמנות המשמעותית לעמוד בראש סוכנות החלל הישראלית”, אמרה ממן למכון דוידסון. “זו זכות גדולה ליטול חלק בהובלת תחום שבו ישראל מצטיינת ומשפיעה”. לכתבה באתר.

איתי נבו

שני נוגדנים בחיסון אחד

חוקרים מאוסטרליה, צ’ילה וסין פיתחו חיסון סביל חדשני נגד נגיפי ניפה והנדרה, שמקורם בעטלפים ומחוללים מחלות קטלניות ביונקים ובבני אדם. החידוש: שילוב של שני נוגדנים שונים באחד – נוגדן מוכר מבני אדם וננו-נוגדן שהופק מאלפקה. השילוב מאפשר לנטרל את הנגיפים ביעילות רבה ולהתגבר על בעיית המוטציות שקורות בנגיפים ומאפשרות להם לחמוק בהצלחה מנוגדן יחיד. 

בניסויים מצאו שהנוגדן המשולב מנע לחלוטין הדבקה באוגרים אם ניתן להם יום לפני ההדבקה, והפחית בכ-50 אחוז את התמותה כשניתן יום אחרי ההדבקה. יתרה מכך, החוקרים הראו שנגיפים שפיתחו עמידות לנוגדן אחד נותרו רגישים לנוגדן המשולב. הסיבה לכך היא שהסיכוי שיופיעו בו-זמנית מוטציות בשני אתרים שונים של הנגיף נמוך מאוד. 

החיסון הסביל החדש עשוי לקדם משמעותית את המאבק במחלות אלו, אך יידרשו עוד ניסויים בקופים ובבני אדם לפני שייכנס לשימוש. לכתבה באתר. 

גל חיימוביץ

צילום ראשון של כוכב מסתורי

ביטלג’וס הוא אחד הכוכבים הבהירים בשמי הלילה, וכבר לפני יותר מאלף שנים הבחינו אסטרונומים שאורו מתעמעם ומתחזק במחזוריות של שש שנים. ההסבר המתבקש היה שביטלג’וס הוא חלק ממערכת כפולה של שני כוכבים הסובבים זה את זה, כך שמהזווית שלנו השכן מסתיר חלק מאורו באופן תקופתי. ואולם, כל המאמצים לאתר שכן כזה, גם בעזרת טלסקופ החלל האבל, לא צלחו. כעת חוקרים בהובלת סטיב האוול (Howell) ממכון Ames של נאס”א הצליחו לראשונה לתעד את הכוכב הזה, באמצעות טלסקופ ג’מיני בהוואי, וניצול מרבי של מכשיריו. הם גילו כי השכן של ביטלג’וס הוא כוכב חם, כחול-לבן, כבד פי 1.5 מהשמש שלנו, ומקיף אותו ממרחק זעיר יחסית, כ-600 מיליון קילומטרים בלבד. החוקרים מעריכים כי בגלל הבדלי המסה ביניהם ביטלג’וס צפוי לבלוע את שכנו בקרוב – אולי כבר תוך 10,000 שנה בלבד. לכתבה באתר.

איתי נבו

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם