המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 22/11/2025

מה חדש?

• שיגור מוצלח בדרך למאדים
• כל הדרכים מובילות לרומא
• אוויר לנשימה בשלג
• יום (לא מספיק) מעונן
• הגֵן השיכור
• “זה נראה כמו שביט – לא כמו חללית”

שיגור מוצלח בדרך למאדים

אמש (חמישי) שיגרה חברת בלו אוריג’ין בהצלחה את משימת Escapade, הכוללת לוויינים תאומים של נאס”א לחקר האטמוספרה של כוכב הלכת מאדים. זה היה השיגור המבצעי הראשון של הטיל הכבד החדש של בלו אוריג’ין, ניו גלן, והוא עבר בהצלחה מלאה. החברה הנחיתה את השלב הראשון של הטיל על אסדה באוקיינוס, מה שלא הצליחה לעשות בשיגור הבכורה שלו בינואר השנה.

את הלוויינים התאומים בנתה חברת Rocket Lab, ותפעולם יהיה בידי אוניברסיטת ברקלי, שמובילה את המשימה המדעית. הם מיועדים לבחון בעיקר כיצד האטמוספרה של מאדים מגיבה עם רוח השמש, ולנסות להבין מדוע כמעט כולה התנדפה לחלל לפני כשלושה מיליארד שנים. מטרה נוספת היא לספק כלים לחיזוי ההשפעות של סערות שמש, כדי לאפשר לאסטרונאוטים שיהיו בעתיד על פני מאדים להיערך לעלייה חדה ברמת הקרינה ולהתמגן בהתאם.

מכיוון שהשיגור בוצע במועד שבו מאדים רחוק מאוד מכדור הארץ, ולא בחלון השיגור האופטימלי שמתרחש כל 26 חודשים, הלוויינים יחנו כשנה במסלול בחלל, והם אמורים להיכנס למסלול סביב מאדים רק בספטמבר 2027. לכתבה באתר.

איתי נבו

כל הדרכים מובילות לרומא

מערכת הדרכים העתיקות של הקיסרות הרומית אפשרה לאימפריה הענקית לשמור על כוחה ולנהל את שלטונה. אולם עד כה המידע על הדרכים המסועפות הללו היה דל ולא מדויק. צוות חוקרים אירופי נעזר כעת בשיטות מיפוי מתקדמות כדי לצמצם את פערי הידע הללו.

ראשית ריכזו החוקרים את המידע שהצטבר על הדרכים העתיקות על פי ממצאים ארכיאולוגיים ומפות, עתיקות ומודרניות. לאחר מכן השתמשו באמצעי תיעוד עכשוויים, כמו צילומי אוויר, לוויינים ומפות טופוגרפיות, כדי לאתר את הדרכים הללו ולסמן אותן במפה.

התוצר הסופי הוא מפה דיגיטלית ברמת הפרדה (רזולוציה) גבוהה, ובה כמעט 300 אלף ק”מ של דרכים ששימשו את הציבור בימי שיא שגשוגה של הקיסרות הרומית, בשנת 150 לספירה. האורך הכולל של הדרכים במפה החדשה גדול כמעט כפליים ממה שהיה ידוע עד כה. ובכל זאת, גם כעת אנו יודעים בוודאות את מקומן של שלושה אחוזים בלבד מהדרכים הרומיות. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).

אלכס אברוטין

אוויר לנשימה בשלג

חוקרים פיתחו מכשיר שיעזור לניצולים שנקברו מתחת לשלג לשרוד זמן רב יותר עד החילוץ.

כשמפולת שלגים קוברת אנשים תחת השלג, קיימת סכנה ממשית לחייהם עקב מחסור בחמצן. כשני שליש מאלה שפלג גופם העליון נקבר בשלג ימותו תוך 35 דקות.

חוקרים מאירופה פיתחו כעת מכשיר שישפר את סיכויי ההישרדות במצבים כאלה. המכשיר, הנישא בתוך תרמיל גב, שוקל כחצי ק”ג בלבד. יש בו מאוורר ששואב חמצן מהשלג עצמו ומשחרר אותו ליד הפנים דרך פתחים ברצועות הכתפיים.

בניסוי, מתנדבים ומתנדבות שכבו בשדה עם הפנים כלפי מטה וכוסו ביותר מ-50 ס”מ שלג למשך 35 דקות. החוקרים עקבו אחר מדדים חיוניים כמו קצב הלב ורמת החמצן בדם כדי לדעת אם הם סובלים ממצוקה נשימתית. מ-12 הנבדקים שנשאו את המכשיר, 11 נשארו בשלג עד סוף הניסוי. בקבוצה השנייה, שקיבלה מכשיר דמה, מרבית המשתתפים נאלצו לפרוש עוד לפני שעברה מחצית מהזמן שהוקצב, עקב ירידה ברמת החמצן בדם, קוצר נשימה או התקף חרדה. רק אחד מה-12 שרד בשלג למשך כל 35 הדקות. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).

אלכס אברוטין

יום (לא מספיק) מעונן

מזה עשור, זיהום האוויר בדלהי גבוה באופן קיצוני בחודשי החורף, עד פי 20 מהגבול העליון המומלץ של ארגון הבריאות העולמי. לפני שלושה שבועות, בעקבות עלייה חמורה נוספת בזיהום האוויר, חוקרים מהודו ערכו ניסוי בזריעת עננים בשמי העיר. הטכניקה נועדה לעודד גשמים באמצעות פיזור חלקיקים בעננים כדי שישמשו גרעיני התעבות לטיפות גשם שישטפו מזהמים מהאטמוספרה. מטוסים פיזרו יודיד הכסף ונתרן כלורי בעננים, אך הגשם לא ירד.

בשבעים השנים האחרונות נעשו ניסיונות רבים לזריעת עננים, בין השאר בישראל, אך בהצלחה מאוד מוגבלת. ממשלת הודו טענה שהזיהום פחת בעקבות הניסוי, אך חוקרים סבורים שהשיפור נבע רק משינוי שחל במזג האוויר, מכיוון שלא ירדו משקעים. 

חוקר האקלים רוקסי קול (Koll) אומר שהשיטה מחייבת אוויר לח, אך בזמן הניסוי “סערה בים וציקלון במפרץ בנגל משכו אליהם לחות וייבשו את האוויר בדלהי”. בטווח הארוך, שיפור איכות האוויר בדלהי יחייב טיפול במקורות הפליטה: תעשייה, תחבורה ושריפת פסולת. לקריאה בהרחבה (באנגלית). כתבה על זריעת עננים.

יובל שטיינברג

הגֵן השיכור

הגֵן CHRNA3 מעורב ביצירת קולטן עצבי שלוקח חלק בבקרה על תהליכים עצביים אצל בעלי חיים רבים, ביניהם בני האדם. כעת הראו חוקרים מסינגפור איך הוא משפיע על האופן שבו הגוף מגיב לאלכוהול.

בניסוי במעבדה נתנו החוקרים לדגי זברה את האפשרות לצרוך אלכוהול שהשתחרר ממתקן ייעודי שהוצב באקווריום שלהם, ועקבו אחרי התנהגותם. ראשית הם מצאו שכמויות אלכוהול קטנות גרמו לדגים להתנהג בצורה רגועה יותר. בהמשך, תחת השפעה של כמות אלכוהול גבוהה יותר, הדגים נראו מנומנמים ושחו עקום ובלי קואורדינציה. בשלב הבא פיתחו הדגים סלידה מאלכוהול וחדלו לצרוך אותו.

לעומת זאת, דגי זברה מהונדסים שנעשה להם שינוי מכוון בגֵן CHRNA3 הגיבו אחרת למינון נמוך של אלכוהול: במקום להירגע הם נעשו חברותיים יותר ובחרו לצרוך יותר אלכוהול מהדגים הלא מהונדסים. מכיוון שמחקרים על בני אדם הראו ש-CHRNA3 קשור להתמכרות לחומרים, החוקרים מתכוונים לבחון בהמשך איך הבדלים בגֵן הזה משפיעים על הרגישות שלנו לאלכוהול. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).

אלכס אברוטין

“זה נראה כמו שביט – לא כמו חללית”

סוכנות החלל של ארצות הברית פרסמה אמש (רביעי) תמונות חדשות של העצם הבין כוכבי 3I/ATLAS. הצילומים נעשו ממשימות חלל שהוסבו לזמן קצר למבט על העצם שהתגלה ביולי, בהן טלסקופי חלל, חלליות לחקר השמש, לוויינים סביב מאדים ואפילו רכב השטח Perseverance, על פני מאדים. למרות מגוון המצלמות ומכשירי המדידה, רוב הצילומים מטושטשים מאוד, ונעשו ממרחק עצום במכשור שאינו מיועד לכך. עם זאת, רוב החוקרים משוכנעים שמדובר בשביט, ודאי לא בעצם מלאכותי. “הוא נראה ומתנהג כמו שביט, וכל הראיות מצביעות על כך שזה שביט”, אמר סגן ראש נאס”א, אמית קשטיריה. 

עדיין חסר הרבה מאוד מידע על השביט: החוקרים לא יודעים אפילו במדויק את גודלו, שקשה לקבוע בגלל הילת הגזים שהוא פולט. האומדנים נעים בין קוטר של כמה מאות מטרים לשלושה קילומטרים. החוקרים מקווים כי ניתוח מעמיק של הצילומים והמדידות יאפשר לגלות עוד פרטים על השביט, וגם להתחקות אחר מסלולו בעבר הרחוק, לפני שהגיע למערכת השמש. על פי חלק מההשערות מדובר בשביט קדום יותר מהשמש שלנו. להרחבה ועוד חדשות חלל בכתבה השבועית.

איתי נבו