המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 14/6/2025

מה חדש?

• “גבת האור” של הסרטנים
• נמו מתכווץ בחום
• הזרוע התשיעית של התמנון
• התהומות הנסתרות מעין
• חוש הריח של מיצי

“גבת האור” של הסרטנים

הידיעה הזאת אולי תגרום לכם לזקוף גבה. הסרטן Parasesarma eumolpe, שחי בקרקעית הבוצית של ביצות מנגרובים בדרום-מזרח אסיה, מצויד בשני פסים מחזירי אור דמויי גבות מתחת לגבעולי עיניו. צבע האור שמחזירים פסי הזכרים הוא כחול, והנקבות ירוק. חוקרים מאוניברסיטת סינגפור בדקו את מבנה ה”גבות” והראו שהן מחזירות את קרני האור הפוגעות בהן בזווית שמכוונת אותן היישר לעיניו של סרטן שעומד ממול.

עד כה הכרנו שכבות מחזירות אור בטבע רק בתוך גופם של בעלי חיים – למשל השכבה הבוהקת בעיניהם של רבים מבעלי חיים הפעילים בלילה. אצל הסרטנים נמצא כי שני המינים העדיפו להגיב לסרטן שהגבות שלו בהקו חזק. כמו כן, נקבות נטו יותר להתקרב לנקבות וזכרים לזכרים. מהמחקר לא ברור באיזה סוג של תקשורת הגבות מעורבות ומה המסר שהן מעבירות. מאחר שהפיגמנט שצובע את הגבות מגיע מהמזון שהסרטן אוכל, ייתכן שעוצמת האור שמוחזר מהן מספקת לחבריו מידע על חוסנו ובריאותו. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).

קרן אור

נמו מתכווץ בחום

מחקר חדש מגלה תופעה יוצאת דופן: דגי שושנון, מהמין Amphiprion percula, מסוגלים להקטין את גופם כדי לשרוד גלי חום ימיים. במסגרת מחקר שנערך במפרץ קימבה בפפואה גינאה החדשה מדדו חוקרים במשך חמישה חודשים את אורכם של 134 שושנונים. להפתעתם התברר להם שבמהלך גל החום החמור שהחל במרץ 2023, והיה חלק מאירוע חובק עולם של הלבנת אלמוגים, גופם של 75 אחוז מהדגים התקצר. ההתכווצות הזאת העלתה ב-78 אחוז את סיכויי השושנונים לשרוד את גל החום. הירידה במשקל הגוף ובאורכו מפחיתה את כמות המזון הנדרשת ליצור כדי לשרוד ומשפרת את צריכת החמצן שלו.

עוד התברר כי דגים שהתכווצו יחד עם בן זוגם שרדו טוב יותר, מה שמעיד על חשיבות הקשרים החברתיים גם בהתמודדות עם שינויי אקלים. הממצא עשוי לספק תובנות חדשות על תגובת בעלי חיים ימיים להתחממות הגלובלית. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).

סהר צדקה

הזרוע התשיעית של התמנון

לתמנון שמונה זרועות, והוא יכול לגדל אותן מחדש במקרה של קטיעה. שני שלישים ממערכת העצבים של התמנון נמצאת בזרועות, והן מסוגלות לחשוב ולזכור בצורה עצמאית. חוקרים מספרד תיעדו במשך 147 ימים תמנון חוף (Octopus vulgaris) שנפצע וגידל מחדש חמש משמונה הזרועות שלו, כאשר אחת מהן התפצלה לשתי זרועות. למרות שכל זרועות התמנון זהות, הוא נוטה להשתמש בכל זרוע למטרה שונה. החוקרים ראו שהזרועות שלא נפצעו שימשו אותו יותר במשימות מסוכנות כמו ציד או התגוננות מטורפים. כשהזמן עבר החוקרים הבחינו שהתמנון נטה להשתמש בכל אחת מהזרועות המפוצלות למטרות אחרות, כשאחת מהן שימשה לגישוש ולחקר הסביבה, בעוד האחרת שימשה לפעולות כמו ניקיון ואכילה. התמנון לא רק גידל זרוע חדשה, הוא גידל מערכת עצבים חדשה בכל זרוע שמסוגלת ללמוד ולהתאים את עצמה לסביבה. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר המחקר (באנגלית).

אורי ברמן

התהומות הנסתרות מעין

קרוב לשני שליש משטח פני כדור הארץ נמצאים עמוק מתחת לפני הים. בעומק שמתחת למאתיים מטר מתחת לפני הים מתרחשים תהליכים אקולוגיים שמשפיעים על כדור הארץ כולו, כגון שיקוע פחמן ומיחזור של חומרי מזון. בזכות כלים טכנולוגיים כמו סונר הצלחנו למפות חלק ניכר מתוואי השטח במעמקים, אך הרבה יותר קשה להגיע לשם פיזית ולצלם את מה שנמצא שם.

חוקרים מארצות הברית ניסו לאחרונה לקבוע בדיוק אילו שטחים בעומק הים צולמו עד כה. הם אספו נתונים מכ-43 אלף משלחות שחקרו את הים העמוק מאז 1958. חלקן השתמשו במצלמות נייחות, ואחרות נעזרו בצוללות מאוישות או ברובוטים נשלטים. התברר שעד כה צולמו רק 3,823-2,130 קמ”ר מהשטחים הללו – כעשירית משטחה של מדינת ישראל ופחות מפרומיל משטח קרקעית הים העמוק. בנוסף, המידע שבידינו מוטה מאוד, מאחר ש-65 אחוז מהשטח שתועד מרוכז בתוך מאתיים מיילים ימיים בלבד בקרבת ארצות הברית, יפן וניו זילנד. כרגע רב הנסתר על הנגלה, וחשוב שנלמד ונשמור על העולם הלא נודע של המעמקים. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).

אורי ברמן

חוש הריח של מיצי

חוש הריח ממלא תפקיד מרכזי בדרך שבה חתולים חווים את העולם. חוקרים מאוניברסיטת טוקיו הציגו לחתולים מבחנות עם ריח של אדם מוכר, של אדם זר או ללא ריח. החתולים הקדישו הכי הרבה זמן לרחרוח ריח הזר. יתרה מכך, בדומה לכלבים ולסוסים הם רחרחו בנחיר אחד שאותו הפנו אל המבחנה. את ריח האדם המוכר הם רחרחו בעיקר בנחיר שמאל ועיבדו את המידע בצד הימני של המוח, ואילו את האדם הזר הם רחרחו תחילה בנחיר ימין ועיבדו בצד שמאל של המוח, שאחראי על תגובות תוקפניות – כנראה כדי להיות מוכנים לתגובה. כעבור כמה שניות, כשנרגעו, הם עברו לרחרח את הריח הלא מוכר בנחיר שמאל.

על סמך פרטים שמסרו בעלי החתולים נמצא גם שחתולים חרדתיים רחרחו תחילה דווקא את המבחנה הריקה, ואילו חתולים בעלי ביטחון החלו  בהרחת הריחות המוכרים והזרים. הזמן המועט שהם הקדישו לריח האדם המוכר מעיד שהם זיהו אותו – עוד רמז ליחסים בין חתולים לבעליהם. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).

קרן אור