המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 12/7/2025

מה חדש?

• אורח ממערכת שמש אחרת
• התנהגות חדשנית
• לא רואה משישים מטר
• אבא בבון מאריך את חיי בנותיו
• תנינים יוצאים מהכלל
• מגדל של תולעים

אורח ממערכת שמש אחרת

עצם שמקורו כנראה במערכת שמש אחרת זוהה השבוע במערכת השמש. זהו העצם השלישי שהתגלה עד כה שהגיע מחוץ למערכת השמש שלנו, אחרי אוֹמוּאַמוּאַה שהתגלה ב-2017  והשביט בוריסוב שזוהה ב-2019. גם הפעם זה כנראה שביט, והוא קיבל את השם 3I/ATLAS.

העצם אינו צפוי להתנגש בכדור הארץ, ובנקודה הקרובה ביותר אלינו, בדצמבר השנה, הוא יהיה במרחק של כ-250 מיליון קילומטר מאיתנו. הוא עדיין רחוק ובוהק מדי על מנת שנוכל לאמוד את גודלו. העצם נע במהירות של יותר מ-200 אלף קמ”ש יחסית לשמש ולדברי החוקרים מהירותו אינה מותירה ספק שמוצאו מחוץ למערכת השמש. 

העצם 3I/ATLAS זוהה ביום שלישי השבוע בטלסקופ בצ’ילה, השייך למערך של סוכנות החלל האמריקאית לזיהוי גופים שעלולים להתנגש בכדור הארץ. תוך יומיים הצטברו יותר ממאה תצפיות שלו שעשו אסטרונומים מקצועיים וחובבים, בחודשים הקרובים צפויות עוד תצפיות רבת עליו, גם של טלסקופי חלל, בתקווה לגלות ממה הוא מורכב, ואולי מאין הגיע. לכתבה באתר.

איתי נבו

התנהגות חדשנית

התנהגות חדשה נצפתה אצל הקקדו צהוב הציצית, תוכי שנפוץ בדרום-מזרח אוסטרליה ובצפונה. אלה מהם שחיים בסביבה עירונית בסידני למדו לסובב את ידיות הברזים בברזיות ציבוריות כדי לשתות מים. זוהי הפעם השנייה שנצפתה במין הזה התנהגות חדשה המותאמת לסביבה עירונית: דרומה משם למדו התוכים להרים מכסים של פחי אשפה ביתיים כדי לבזוז שאריות מזון.

חוקרי התנהגות בעלי חיים מכמה מדינות ערכו תצפיות ממושכות על תוכיי קקדו עירוניים. נראה כי פעולת סיבוב הידית אינה פשוטה עבורם, והם הצליחו בה ב-41 אחוז מהניסיונות בלבד. כמו כן, ההתנהגות החדשה תועדה בסידני במשך שנתיים לפחות, אך נשארה מקומית ולא התפשטה לערים נוספות.

חלק ממיני התוכים ידועים ביכולתם לפתור משימות מורכבות שדורשות יכולות מוטוריות ושכליות גבוהות, אך לרוב אלה התנהגויות שנחקרו בשבי, לא בטבע. החוקרים מעריכים כי הפעם מדובר בדפוס התנהגות מקומי של הסתגלות לחיים בעיר, שהתפשט באוכלוסייה באמצעות למידה חברתית. למאמר (באנגלית). לכתבה (באנגלית).

מיכאלה צינקין

לא רואה משישים מטר

כדי ללמוד על איכות הראייה של לווייתנים, בחנו חוקרים מאוניברסיטת צפון קרוליינה עין משומרת של לוויתן גדול סנפיר (Megaptera novaeangliae) שנסחף לחוף לפני 12 שנים. הם מדדו את ממדי העין ואת המרחק בין העדשה לרשתית, שכן ככל שהן רחוקות יותר זו מזו הראייה חדה יותר. כמו כן הם בדקו את צפיפות תאי העצב ברשתית, שקובעים את עושר המידע החזותי שמגיע למוח.

למרות גודלה של העין, נמצא שהראייה של הלוויתן הרבה פחות טובה מהצפוי. מתברר שהלוויתן מסוגל להבחין בפרטים רק עד למרחק של כשישים מטר, ומעבר לו הוא רואה רק צלליות מעורפלות. מבחינה אבולוציונית לא נראה שיש פה בעיה, שכן ללווייתן אין טורפים והטרף שלו הוא להקות דגים צפופות שנראות לו כמו כתם כהה. אך כיום אורבות לו סכנות בדמות ספינות ורשתות דיג פעילות או נטושות, שראייתו המוגבלת לא מאפשרת לו לחמוק מהן. המחקר מחדד את הצורך לתכנן ספינות וציוד דיג כך שלווייתנים יוכלו לראות אותם יותר בקלות, בלי שיסכנו את חייהם של היונקים הימיים הענקיים. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית). 

קרן אור

אבא בבון מאריך את חיי בנותיו

אצל קופי בבון, כמו אצל יונקים רבים אחרים, האימהות הן המטפלות העיקריות בצאצאים. אך מחקר חדש מראה שגם לאבות יש תפקיד.

החוקרים עקבו אחר 216 נקבות בבון (Papio) שנולדו לאוכלוסייה בקניה שנחקרת כבר מ-1971. הם קבעו מי האב של כל נקבה צעירה באמצעות בדיקות גנטיות, וגם אספו מידע על נוכחות האב בקבוצה של הבת ב-4 השנים הראשונות לחייה. בנוסף הם בדקו את טיב היחסים בין האב לבת, כפי שהם משתקפים בניקוי פרווה הדדי (גרומינג). החוקרים התמקדו בנקבות, ולא ביחסי אב-בן, משום שהזכרים עוזבים את הקבוצה בה גדלו בגיל צעיר.

הם גילו שנקבות שאביהן חי איתן באותה קבוצה לפחות 3 שנים, או שהיו להן יחסים קרובים יותר איתו, חיו בממוצע 4-2 שנים יותר מנקבות שלא זכו ליחס אבהי. אנחנו לא יודעים איך תשומת הלב של האבות קשורה לחיים ארוכים יותר. אולי הם מגנים על בנותיהן מפני בבונים אחרים, או עוזרים להן לרקום קשרים חברתיים. ייתכן גם שנקבות בריאות וחזקות יוצרות קשרים חזקים יותר עם אביהן, וגם חיות יותר. למאמר. לקריאה בהרחבה.

יונת אשחר

תנינים יוצאים מהכלל

התנינים הגיעו לאזור הניאוטרופי, שכולל את אמריקה הדרומית והמרכזית, האיים הקריביים וחלקים מדרום מקסיקו, כבר לפני חמישה מיליוני שנים. עד כה היו מוכרים שם ארבעה מיני תנינים מהסוג Crocodylus. אחד מהם הוא התנין האמריקאי (Crocodylus acutus) שחי ליד חופי האוקיינוס השקט. 

חוקרים מקנדה וממקסיקו בדקו שתי אוכלוסיות קטנות ומבודדות של תנין אמריקאי באגן יוקטן: באי קוֹזוּמל ובאטול בנקו צ’ינצ’ורו, והשוו את תכונותיהן ואת ה-DNA שלהן לקבוצות תנינים אחרות. התברר שהבידוד אכן התבטא בהתפתחות תכונות ייחודיות. למשל לתנינים בבנקו צ’ינצ’ורו יש חוטם ארוך ורחב, כנראה בהתאמה ליצורים בעלי הקונכיות שהם ניזונים מהם. היקף השינויים גדול מספיק כדי שאפשר יהיה להכריז על שתי האוכלוסיות כשני מינים חדשים למדע. 

הפיתוח והבנייה בחופים מאיימים על תנינים בעולם כולו. הזיהוי של עוד שני מיני תנינים, שכל אחד מהם מונה פחות מאלף פרטים ושנמצאים בסכנת הכחדה, מחייב אותנו לפעול לשימורם ולשמירה על בתי הגידול שלהם. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית). 

קרן אור

מגדל של תולעים

חוקרים ממכון מקס פלאנק להתנהגות בעלי חיים ומאוניברסיטת קונסטנץ בגרמניה גילו התנהגות מסקרנת אצל תולעים נימיות, שנצפתה בעבר רק במעבדה. במהלך תצפיות שערכו על אגסים ותפוחים נרקבים במטעים הבחינו החוקרים כי תולעים נימיות זעירות, שאורכן אינו עולה על מילימטר, טיפסו זו על זו ויצרו מעין מגדל חי בתוך הפרי. יתר על כן, לערמת התולעים היה מבנה ברור, ובו שלוחות זעירות הבולטות החוצה שמזכירות איברי חישה. 

בחינה של התנהגות התולעים העלתה כי כשמקרבים אליהן עצם כלשהו, למשל מקלון זכוכית או זבוב, מגדל התולעים נמתח לכיוונו, נצמד אליו ומתנתק מהפרי. לדברי החוקרים, ייתכן שבצורה הזאת התולעים תופסות טרמפ קבוצתי על בעלי חיים גדולים יותר, בתקווה להגיע למקור מזון חדש ושופע. 

“מדובר בתיאום מורכב שיוצר מעין יצור-על, שנע ומתנהג כאילו היה יצור שלם אחד”, אמרה החוקרת הראשית סרינה דינג (Ding). למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית). 

אלכסנדרה אברוטין