המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 1/11/2025

מה חדש?

• נא לא להפריע
• מהאסלה לשדה
• העטלף שצד ציפורים באוויר
• הנשק הסודי של הטרמיטים
• את מי היתושה הכי אוהבת?

נא לא להפריע

הכרישים הלווייתניים (Rhincodon typus), שהם הדגים הגדולים בעולם, חיים באזורים טרופיים של האוקיינוסים, והפכו לאטרקציה תיירותית משמעותית. אך תשומת הלב הזאת פוגעת בהם. מחקר שנערך באינדונזיה בחן מידע שנאסף במהלך 13 שנות תצפיות על מצב אוכלוסיית הכרישים הלווייתניים באזור. החוקרים זיהו 268 כרישים, רובם זכרים צעירים. על גופם של 80 אחוז מהם נראו צלקות, רובן המכריע עקב פעילות בני האדם.

הכרישים באזור הזה נמשכים לרפסודות דיג שמוארות בלילה. האור מושך דגים  קטנים, והכרישים ניזונים מהם. נוכחות הכרישים מושכת סירות של תיירים, שרוצים לצלול ליד הכרישים. רוב הפגיעות הן שריטות ושפשופים ממגע ברפסודות או בסירות.

למרות זאת, האזור בטוח למדי עבור הכרישים, ומספק לזכרים הצעירים שפע של מזון לפני צאתם ללב הים. אך מכיוון שהמין נמצא בסכנת הכחדה, הפגיעה בהם מדאיגה. החוקרים קוראים להגן על הכרישים על ידי בניית רפסודות ללא זיזים חדים והגבלת התיירות הימית, כדי להקל על זכרים צעירים להגיע לבגרות. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית). 

קרן אור 

מהאסלה לשדה

החקלאות אחראית לכרבע מפליטות גזי החממה בעולם, למשל פחמן דו-חמצני וחמצן דו-חנקני. השימוש בדשנים אחראי לבדו לפליטת מאות מיליוני טונות מהם בשנה. כדי לצמצם את היקף הזיהום הסביבתי, מדענים פועלים לפתח דשנים ירוקים יותר. כעת פותח חומר דמוי פחם מצואת בני אדם, שישמש לייצור דשן יעיל וידידותי לסביבה.

חוקרים מאוניברסיטת קורנל בארצות הברית הציגו שיטה שמאפשרת להשתמש בצואת אדם מרוכזת ומיובשת ובשתן, שייאספו בנפרד, כדי לייצר דשן. לפי ממצאיהם, אם השיטה תיושם בקנה מידה עולמי, הדשן החדש יוכל לספק 15 אחוז מהזרחן, 17 אחוז מהחנקן ורבע מכמות האשלגן השנתיים הנחוצים לחקלאות בכל רחבי העולם.

מנקודת מבט כלכלית, צואה מרוכזת גם קל יותר להוביל מדשנים סטנדרטיים, דבר שמצמצם את הוצאות ההובלה. השיטה החדשה תומכת במיחזור פסולת אורגנית ובשימוש בה לצרכים תעשייתיים והחוקרים מקווים שהעדפתה על פני דשנים סינתטיים תעזור להפחית את הנזק הסביבתי שאנחנו גורמים. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית). 

אלכס אברוטין

העטלף שצד ציפורים באוויר

לא כל העטלפים מסתפקים בתפריט של פירות או חרקים. יש גם טורפים, ולפחות שלושה מיני עטלפים צדים ציפורי שיר קטנות. עד כה לא היה ברור איך זה ייתכן, שכן הציפורים יכולות להגיע לכמחצית ממשקל העטלף.

במחקר חדש הרכיבו חוקרים על גבם של עטלפי חרקים מהמין רמשן בכיר (Nyctalus lasiopterus) חיישנים שתיעדו את תנועתם ואת הקולות בסביבתם. החוקרים מצאו שהעטלף צד בלילות בגובה של 1,200 מטר, מעל הגובה בו עפות ציפורי שיר נודדות בלילה. אחד העטלפים תועד צד אדום חזה (Erithacus rubecula), שאותו הוא איתר בעזרת אקולוקציה (איכון הד), צלל אליו והרג אותו בנשיכה. לאחר מכן המשיך לצנוח למטה בעודו אוחז בציפור, תולש את כנפיה ואוכל את בשרה בעודו באוויר. בזמן הלעיסה המשיך להשמיע קולות אקולוקציה.

הרמשן הבכיר צד ציפורי שיר כפי שהוא צד חרקים גדולים, ומנצל את העובדה שציפורי השיר לא שומעות את הקולות בתדר גבוה שהוא משמיע כדי לאתר אותן. כך הוא מנצל משאב מזין, בשעות שבהן אין לו כמעט מתחרים. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).

קרן אור  

הנשק הסודי של הטרמיטים

טרמיטים מסוימים מגדלים בקיניהם פטריות מאכל. הם לועסים עלים, מניחים בקן את העיסה הלעוסה, ומטילים עליה צואה שמכילה את נבגי הפטריות. גופי הפרי של הפטריה משמשים להם מקור מזון עיקרי, והם מספקים לפטריות תנאי גידול מיטביים, במערכת של סימביוזה הדדית שמועילה לשני הצדדים. את המערכת הזו מנצלת פטרייה טפילית שפוגעת בגידול של פטריות המאכל. מחקרים קודמים הראו שהטרמיטים מבחינים בין הפטריות, ומכסים באדמה מצעי גידול שהפטריות הטפיליות השתלטו עליהם. כעת חוקרים מהודו הראו שהטרמיטים נעזרים בחיידקים שיש באדמה הזו, ומעכבים את התפתחות הפטרייה הטפילית. הם גם זיהו במחקר התנהגויות מורכבות של הטרמיטים, שיודעים להחליט מתי להסתפק בעקירה של הפטריות הטפיליות ומתי לקבור את המצע כולו. לדבריהם, רמות התחכום הללו התפתחו במסגרת הלחץ האבולוציוני להגן ביעילות מרבית על הגידולים החקלאיים שלהם. לכתבה באתר.

איתי נבו

את מי היתושה הכי אוהבת?

חוקרים מהולנד ערכו ניסוי יצירתי על יתושים במהלך פסטיבל מוזיקה ואמנות שהתקיים באוויר הפתוח. 465 מהמבלים בפסטיבל הסכימו להצמיד את זרועם לקופסה שקופה ומחוררת שבתוכה היו יתושות אנופלס (Anopheles), והחוקרים בחנו כמה מהן העדיפו לנחות על ידו של משתתף במקום על מתקן המלא במי סוכר. בנוסף ענו המשתתפים על שאלון שבדק איזה פעילויות הם עשו לאורך היממה האחרונה – למשל האם העבירו את הלילה האחרון לבד, מה אכלו ושתו ואם הם התקלחו במהלך היום.

ממצאי הניסוי הראו שהיתושות נמשכו פי 1.35 יותר לאנשים ששתו בירה לעומת אלה שנמנעו מהמשקה. עוד גורמים שהגבירו את המשיכה של היתושות לאנשים היו צריכת קנביס, ושינה משותפת בלילה עם אדם אחר. לעומת זאת, תכשירי הגנה מהשמש או מקלחות רגילות הפחיתו את המשיכה של היתושות למשתתפי המחקר. מכיוון שהתנזרות ממשקאות חריפים, הקפדה על היגיינת הגוף ושימוש בקרם הגנה הם הרגלים בריאים ומומלצים לכל הדעות, אנחנו בעד. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).

אלכס אברוטין