חצבת, פוליו ועקיצות יתוש – מחלות ללא גבולות

 חצבת

התפרצות החצבת בישראל רק הולכת ומחמירה. למרות מספר המתחסנים הנאה במבצע החיסונים המתמשך מאז תחילת ההתפרצות בחודש אפריל, היקף התחלואה רק ממשיך לעלות בקצב גבוה. בסוף השבוע דווח על 410 חולי חצבת, עלייה של כמעט 100 חולים בשבוע אחד בלבד, כולל מקרים חדשים בעיר בני ברק, שהצטרפה לבית שמש וירושלים כמוקד התפרצות מקומית. שני פעוטות עדיין מאושפזים במחלקת טיפול נמרץ, כשהם מחוברים למכשיר אקמו המחליף את פעולת הלב והריאות שנפגעו בגלל מחלתם.

כמעט 30 אחוז מהמאומתים בהתפרצות זו אושפזו בשלב זה או אחר של מחלתם, ושיעור גבוה זה מעלה את ההשערה שמספר המאומתים האמיתי נע בין 950 במקרה הרע ל-1,700 במקרה הגרוע. התחלואה הלא מדווחת פוגעת במאמצי משרד הבריאות לבצע חקירות אפידמיולוגיות יעילות, והדבר עלול לעלות בחייהם של החולים הבאים שלא יהיה להם זמן מספיק כדי לקבל טיפול מונע לאחר חשיפה.

משרד הבריאות מפציר בכל מי שטרם חיסנו את ילדיהם או שאינם מחוסנים בעצמם, בייחוד אם הם גרים באחד ממוקדי ההתפרצות, לגשת ולעשות זאת בהקדם באחת מתחנות ההתחסנות שאליהן ניתן להגיע ללא קביעת תור מראש. מחוץ לאזורי ההתפרצות ניתן להתחסן בקביעת תור בתחנות טיפת חלב, קופות החולים או שירותי הבריאות לתלמיד. מי שלא בטוח אילו חיסונים ילדיו קיבלו יכול לבדוק זאת באזור האישי הממשלתי.

קדחת מערב הנילוס

חולה שני בקדחת מערב הנילוס אותר בישראל, לאחר שהראשון התגלה לפני כחודשיים. מאחר שרוב החולים אינם מפתחים תסמינים, סביר שיש מקרים נוספים לא מאובחנים. להבדיל מהשנה הקודמת, השנה לא נצפית תחלואה חריגה בנגיף זה, אבל עדיין כדאי שאלה ששייכים לקבוצות סיכון, בעיקר קשישים ומדוכאי חיסון, ייזהרו מעקיצות יתושים, שהם מעבירי המחלה מעופות חולים לבני אדם. יתושים עלולים להעביר גם מחלות נוספות, כגון דנגי וצ’יקונגוניה שעלולות להגיע עם מטיילים המביאים אותן מארצות אחרות, כך שבכל מקרה כדאי להימנע מעקיצות. ייבוש מקורות מים עומדים בסביבה, דיווח על מפגעים כאלה לרשות המקומית אם אינם בשטח פרטי, התקנת רשתות על חלונות ושימוש בחומרים דוחי יתושים – כולם עשויים לסייע בצמצום עקיצות.

 צ’יקונגוניה

צ’יקונגוניה, בדומה לדנגי, קדחת מערב הנילוס וזיקה, מתפשטת גם היא באמצעות עקיצות יתושים. המחלה אנדמית באזורים טרופיים, אך כמו מחלות אחרות המועברות על ידי יתושים תופסת אחיזה באזורים חדשים בגלל שינויי האקלים. יש כעת התפרצות גדולה בחלקים מהעולם, למשל באפריקה, דרום אמריקה, דרום מזרח אסיה ואף באירופה. אין היום תחלואה ידועה בישראל, אך כאמור, מספיק חולה אחד שיביא אותה מחו”ל וייעקץ על ידי יתושה מקומית כדי להתחיל כזו. אנא היזהרו מעקיצות יתושים גם בטיולים בחו”ל.

פוליו

בסוף השבוע דיווח משרד הבריאות על גילוי נגיפי פוליו זן 1 ממקור תרכיבי בדגימות ביוב גם בבני ברק, רמלה, לוד והשפד”ן, בנוסף על דגימות חיוביות מאזור ירושלים המתקבלות כבר לא מעט זמן. בדצמבר האחרון כבר גרם נגיף זה להדבקה של נער לא מחוסן במחלת הפוליו בירושלים, וזה עלול לקרות שוב.

כעת כבר לא נותנים את החיסון המוחלש ואין מה שיעצור התפשטות של הנגיף באוכלוסייה. לכן חשוב מתמיד להקפיד להיות מחוסנים בחיסון המומת המגן מתסמיני השיתוק המסוכנים. החיסון המומת, IPV, הוא חלק משגרת החיסונים וכלול בחיסון המחומש הניתן לתינוקות במספר מנות עד גיל שנה ובחיסון המרובע הניתן בכיתה ב’. מי שילדיהם אינם מחוסנים לפי תוכנית החיסונים המקובלת, כדאי שישלימו להם במהרה את החיסון הזה.

ירי על מטה ה-CDC

בסוף השבוע אדם בשם פטריק ג’וזף וייט הצטייד בנשק חם ופתח בירי על מטה המרכז לבקרת מחלות ומניעתן באטלנטה שבמדינת ג’ורג’יה שבארצות הברית. חלונות במרכז נופצו כשכדורים שרקו מעל ראשי העובדים, ושוטר בשם דייויד רוז שהוזעק למקום נרצח על ידי וייט, והותיר אחריו אישה הרה ושני ילדים. גם היורה עצמו נהרג, וגופתו נמצאה בקומה השנייה של בניין של בית מרקחת מרשת CVS, שממנו הוא ירה. נכון לכתיבת שורות אלה עדיין לא פורסם אם וייט נהרג מירי השוטרים או שהתאבד.

למרות שעדיין אין ודאות לרקע שמאחורי ההתקפה הרצחנית, שרק במקרה לא הסתיימה במספר הרוגים גבוה בהרבה, כבר ידוע שהיורה האשים את חיסוני הקורונה בבעיותיו הרפואיות וראה במרכז לבקרת מחלות את האחראי לכך. בהחלט ייתכן שגם לתעמולה התדירה נגד חיסונים ונגד האנשים המקדמים אותם יש חלק בהחלטתו לבצע את הפיגוע הזה.