סכנה לסביבה: תחמושת שמכילה עופרת

ציד למטרות פנאי הוא מסורת ארוכת שנים באנגליה, ובמשך השנים נדרשו הרשויות לא פעם להסדיר את נוהלי הציד כדי לרסן את הנזקים שהמנהג הזה מותיר בטבע. במסגרת זו חוקקו הרשויות הבריטיות בשנת 1999 תקנות שאוסרות להשתמש בכדורי עופרת לציד חיות בר. הסיבה לכך היא שעופרת היא מתכת רעילה מאוד. כשיורים קליעי עופרת, אלה מהם שלא פגעו במטרה נשארים בשדות ובחורשות, פוגעים בבעלי חיים ומזהמים את האדמה ואת מקורות המים. ובאלה שכן פגעו במטרה, העופרת עלולה להישאר בבשר החיה הניצודה ולפגוע בבריאותם של בני אדם שיאכלו את הבשר.

הבעיה עם עופרת

עופרת היא מתכת כבדה ורעילה. הרעלת עופרת, שמתרחשת כשעופרת מצטברת בגוף, עלולה לפגוע במערכת העצבים ובתפקודם התקין של איברים רבים בגוף. היא מסוכנת משום שהיא פוגעת באנזימים חלבונים שמזרזים תהליכים חיוניים בגוף. בניגוד למתכות רבות אחרות, שחיוניות לקיומנו, לעופרת אין שום תפקיד ביולוגי. כשהיא חודרת לגוף היא תופסת את מקומם של יוני הברזל והנחושת – אטומים בעלי מטען חשמלי שנחוצים לפעילות האנזימים – ומשביתה אותם. הסכנה גבוהה במיוחד אצל ילדים צעירים ונשים בהיריון. התסמינים כוללים בחילות, הקאות, ובמקרים חמורים – אובדן הכרה, תרדמת ואפילו מוות.

כשציידים משתמשים בתחמושת שעשויה עופרת, כל קליע מכיל כדוריות עופרת רבות, שמתפזרות לא פעם על הארץ. ציפורים מזהות אותן בטעות כחרקים או כזרעים ובולעות אותן, ומהן העופרת עלולה להגיע לגופם של טורפים שצדים אותן, וגם למערכת העיכול של בני האדם.

ההשלכות ההרסניות של השימוש בעופרת בציד 

ב-2020 התעוררה תקווה ממשית לשינוי כשארגוני ציד גדולים באנגליה הכריזו כי בכוונתם להפסיק לחלוטין את השימוש בעופרת עד שנת 2025. למרות זאת, מחקר שהתפרסם במאי 2024 בכתב העת Environmental Pollution הראה כי המצב בשטח רחוק מאוד מההבטחות. החוקרים אספו ברכיות (Anas platyrhynchos) – עופות מים מסדרת האווזאים – שניצודו ברחבי אנגליה בשנים 2021 ו-2022 והוצעו למכירה בשוקי הבשר. ל-133 מהעופות היו פצעי ירי טריים שאפשרו לבדוק אותם. בדיקה של הקליעים שנותרו בהם, באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, העלתה ש-69 אחוז מהם נפגעו מכדורי עופרת בלתי חוקיים.

לאחר מכן מיינו החוקרים את הברכיות שנאספו לשתי קבוצות: ברכיות בר וברכיות שגדלו בשבי ושוחררו רק לקראת הציד. לשם כך הם בדקו את היחס בין האיזוטופים היציבים של היסודות פחמן וחנקן ברקמות העופות. איזוטופים הם אטומים של אותו יסוד, כלומר בגרעין שלהם יש אותו מספר של פרוטונים – אך מספר הנייטרונים שלהם שונה. היחס בין האיזוטופים של יסודות נפוצים כמו פחמן וחנקן מושפע מהמזון שבעל החיים צורך, ולכן הוא יכול ללמד באיזו סביבה הברכייה גדלה.

נראו שברכיות הבר שנקנו בשווקים ניצודו בידי ציידים מקצועיים בטבע הפתוח. לעומת זאת, ציד ברכיות שגודלו בשבי מושך בעיקר ציידים חובבים, שפועלים במקומות מוסדרים שמיועדים לציד. במחקר נמצא הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות. בשעה שאצל 75 אחוז מהברכיות שגדלו בשבי נמצאו כדורי עופרת, באוכלוסיית הבר שיעור הנפגעות מכדורי עופרת הצטמצם ל-48 אחוז. כך שנראה שציידים מקצועיים מקפידים יותר לשמור על הוראות החוק לעומת ציידים חובבים. הנתון הזה מעודד מעט, מכיוון שהפיקוח על אתרי ציד מוסדרים אמור להיות פשוט יותר.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                       

יש מגוון סיבות לכך שציידים אינם ממהרים לזנוח את השימוש בכדורי עופרת. בין השאר תחמושת העופרת נגישה יותר, נעוצה עמוק בתוך המסורות של הספורט הקטלני הזה, וציידים חוששים שהתחליפים יהיו פחות יעילים. על כן כותבי המאמר מדגישים שכדי למגר את השימוש בכדורי העופרת המזהמים, אסור לבטוח רק ברצונם הטוב של הציידים. לדבריהם, אין מנוס מביצוע פעולות אכיפה נגד ציידים מפירי חוק, לרבות ענישה מחמירה.

ומה אצלנו?

בישראל תרבות הציד הרבה פחות מפותחת מאשר באנגליה, אך גם המודעות לסכנות הטמונות בכדורי עופרת נמוכה יותר. השימוש בכדורים כאלה לציד מוצע ללא כל הסתייגות בחוברת לימוד עצמי לקבלת רישיון ציד שמפיצה רשות הטבע והגנים, ראיה לכך שהשימוש בהם הוא שגרתי ומקובל. בשנת 2023 הוצע תיקון לחוק הגנת חיות הבר, שנועד לאסור את השימוש בתחמושת שמכילה עופרת, אך החקיקה בעניין הזה מתעכבת.

כדי להעריך את היקף השימוש בתחמושת על בסיס עופרת ואת היקף החשיפה לעופרת בעקבות ציד בישראל יש לערוך מחקרים מקיפים בנושא הזה. אך נראה כי כל עוד המחוקק לא יאסור את השימוש בתחמושת הרעילה, אנו נמשיך לראות פגיעה מתמשכת בחיות הבר – כפי שקרה לשקנאי שהובא לטיפול בבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים ובגופו נמצאו לא פחות מ-110 כדוריות עופרת.